"פיית הפייסבוק" טל נברו: "החיים שלי הם הפתעה"

הצורך הוא אבי ההמצאה, והדיכוי הוא אבי העצמאות. טל נברו, 30, הבינה את זה כשעבדה במשרד הפרסום אדלר חומסקי, והקימה שם את מחלקת המדיה החברתית. "עבדתי אצלם קצת פחות משנה, מול הלקוחות המובילים של המשרד, עבודה של 16 שעות ביום. נהניתי מכל רגע, אבל היה לי קשה עם ההתנהלות האנושית הפנימית במשרד. לא הצלחתי להבין ולהתחבר לתככים, לזה שכל אחד רוצה להיות כוכב, ושזה לגיטימי אם זה בא על חשבונך ועל חשבון זה שהוא ינמיך אותך.

"המון רעיונות שלי לא יצאו אל הפועל, רק בגלל שמישהו כזה או אחר חשש למעמדו והנמיך אותי. זה ‘מד מן’ ממש. לא יאומן כמה שיחות מנהלים שם ביום על ‘מי אמר’ ו’מי פיטר’, ‘מי עשה את זה’ ו’למי הקרדיט’. כל הזמן ניסיתי להבין, אבל לא הייתי בנויה לדברים הלא יפים שקרו שם. לא היה לי עם מי לדבר על זה, ולא היה טעם להתלונן, למרות שידעתי בדיוק מי מנסה להכשיל אותי. מה היה יוצא לי מזה? ספגתי עד שלא יכולתי יותר.

"כשהרגשתי מוכנה, עזבתי, ובאפריל האחרון הקמתי עם עוד שני שותפים את סומו, המכללה להכשרת משווקים במדיה החברתית" (באדלר-חומסקי סירבו להגיב לדברים).

מאז עברו במכללה מאות עובדים של חברות גדולות כמו קוקה קולה, נטוויז'ן, חברת החשמל וחדשות 2, שלמדו על פלטפורמות השיווק במדיה החברתית. לנברו ניסיון מרשים בתחום. היא הפעילה דף במייספייס בימים שישראלים מעטים הכירו את האתר, וניהלה שני אתרים בנושא גלישת גלים, כולל בלוג פופולרי (באנגלית) על מסעותיה בעולם. היא מפעילה אנשים בפייסבוק כמו שמעטים יודעים לעשות, יש לה 15 אלף חברים ואוהדים, היא מקבלת 600 לייקים בממוצע על כל סטטוס שלה, והיא מדורגת בצמרת רשימת המשפיעים בפייסבוק.

נברו, גרושה פעמיים, הספיקה לחיות בבניו יורק, הודו והקאריביים, שם ניהלה זוגיות של חמש שנים עם בחור שהכירה היכרות ספונטנית ברשת.

- בחרת בחיים של חוסר ודאות תמידי.

"אולי, אבל החופש הזה הוא המנוע שלי. זה מה שנותן לי את הביטחון להמשיך ולנוע. החיים שלי הם הפתעה. חוסר ביטחון וסקרנות הם הדרייב שלי, הם הדלק".

- ואת הדלק הזה את לוקחת לים - גלישת גלים, צלילה. למה? זה סוג של בריחה?

"הים מסמל את כל מה שאני אוהבת ומאמינה בו. זה חופש, חלום, אנרגיות ובריאות. כשאני צוללת אני משאירה את הרצינות והעסקים על החוף, נותנת לתחושת החופש לזרום לי בעורקים. זה עולם שאין בו חושים ואין משקל, אני מרחפת שם".

- את לא פוחדת? יש בזה מקדם סיכון גבוה.

"מאז שהייתי נערה, אני מוכנה להעז ולנסות הכול, כמה שיותר גבוה ורחוק, הרבה אקסטרים. אני צריכה את ההתרגשויות והריגושים, ולכן אני לא מונעת מעצמי כלום, הולכת אחרי הלב. "אני לא מפחדת לנסות כלום. אני נהנית מהתחושה הפיזית שהחיים מתנפצים לי על הפנים כשאני גולשת, ומבועות האוויר כשאני צוללת. זה הביטוי המושלם לתחושה שאתה לוקח את החיים ובולע אותם. אבל האקסטרים האמיתי הוא לא הספורט, אלא הדרך שבה אני מגדירה לעצמי את החיים שלי. האקסטרים שלי הוא תשוקה שחיה לי בבטן ויוצאת החוצה, שמלווה אותי יום יום. כל החיים שלי מתועדים. אני תמיד כותבת או מצלמת הכול, מגיל צעיר חיה בתחושה שאני חייבת לזכור הכול כדי להעביר את זה הלאה".

- מה "הנשק הסודי" שלך? איך את יודעת לגרום לאנשים להגיב אלייך בעוצמה כזו?

"מאז שאני זוכרת את עצמי, אני הפסיכולוגית של כולם סביבי. אימא שלי נהגה לומר שנולדתי מבוגרת. תמיד לקחתי הכול על הכתפיים שלי. כשחייתי בקאריביים סחפתי אנשים מכל העולם בכל השפות, עם תיעוד המסעות שלנו. אלא שאנשים לא אוהבים אותי, הם אוהבים לקבל ערך, ואז הם באים לקחת עוד. אני לא מוציאה את הכביסה המלוכלכת שלי החוצה, אלא משתפת בתובנות שלי.

"אני כותבת מהבטן, וזה נוגע בהרבה אנשים. הם מתחברים אליי כמו שמתחברים לסופר. אני משתפת בדברים אמיתיים, נותנת לאנשים את החומר שהם צריכים, אז הם באים לעוד".

- מה מניע אותך?

יש לי כמויות אדירות ועודפים של תשוקה ואנרגיות לחיים, ואני חייבת להוציא ממני החוצה ולתת גם לאחרים. הערך שאני מקבלת מזה לא נמדד במספרים, אלא בתחושות".

** הכתבה המלאה על נברו - בגיליון הערב של "ליידי גלובס" וברשת סטימצקי