כשהשוורים דוהרים: האם לצאת או להישאר בשוקי המניות?

לאחר שוול סטריט רשמה עליות מרשימות מתחילת השנה, משקיעים רבים שואלים את עצמם אם הגיע הזמן לצאת משוקי המניות ■ סוחרי היום מכוונים כעת את האסטרטגיה שלהם אל עבר מה שמכונה "צלב הזהב" וממליצים להישאר בשוק

בעוד שוקי המניות בוול סטריט פתחו את שנת 2012 בצורה הטובה יותר מזה 25 שנה, והובילו את מדד הנאסד"ק לשיא של 11 שנים, לאחר שזינק ב-125% מאז השפל של 2009. כעת, נראה כי המשקיעים נכנסו למצב המוכר המכונה על ידי רבים "דיסוננס היציאה או ההישארות בשוק".

כלומר, המשקיעים שואלים את עצמם האם לצאת מהשוק כשהשוורים עדיין דוהרים ועל ידי כך לגרוף רווחים קטנים, או במקרים מסויימים לצמצם הפסדים, או שמא עליהם "לזרום עם המגמה", להישאר בשוק ולגרוף רווחים גבוהים יותר.

"הדבר הכי קשה מבחינתי זה להישאר לתקופות ארוכות, בעיקר כאשר אנשים מושכים את כספם מהשווקים", טוען טים מאק, סוחר מניות אמריקני.

סוחרי היום מכוונים כעת את האסטרטגיה שלהם אל עבר מה שמכונה "צלב הזהב". זוהי למעשה תבנית טכנית מבשרת טובות, אשר נוצרת כאשר הממוצע הנע של ה-S&P500 ב-50 ימים עובר את הממוצע הנע של המדד ב-200 ימים. זהו סימן שורי מובהק, כאשר ב-26 הפעמים שזה קרה מאז 1962, (יותר מ-80% מהמקרים) השוק היה בעליות שישה חודשים לאחר מכן.

העובדה כי 80% מהמניות בוול סטריט נסחרות כעת מעל הממוצע הנע שלהן ב-50 הימים האחרונים, וכי סקטור הבנקים, שהיה בשנה החולפת הסקטור החלש ביותר, כיום נחשב לסקטור המוביל, עם העליות המרשימות ביותר, תומכת באסטרטגיה של המשקיעים - לפיה עדיף להישאר בשוק ולמצות עד תום את תקופת "צלב הזהב".

מנגד, אנליסטים רבים טוענים כי מי שפיספס את גל העליות בסקטור הפיננסי או בסקטור הבנייה, אין זה הזמן להשקיע בהם, משום ש"לא לעולם לחוסן" והם יציגו תיקון חד בתקופה הקרובה. מאק, ביחד עם סוחרים נוספים, טוענים שכעת הגיע "תור הזהב" של מניות הטכנולוגיה וההייטק, שסבלו ממימושים כבדים ב-10 שנים האחרונות, ובשנה וחצי האחרונות החלו לזנק.

הדיסוננס של להישאר או לצאת, הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההשקעות, ותמיד יעלה תהיות אצל המשקיעים, אך בעוד המצב באירופה מחמיר מיום ליום ומאיים לגרור את הכלכלה הגלובלית למיתון חדש, וכתוצאה מכך תיגרם מפולת גדולה גם בשווקים, אנליסטים וסוחרים רבים טוענים כי דווקא בתקופה ירוקה זו, עדיף לצמצם את ההשקעות בשוקי המניות כדי להתכונן לכל צרה שתבוא.