הנקראות ביותר

כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא בבורסה"

פרויקט מיוחד - הבורסה דועכת ■ לחיים כצמן אין ספק מה גורם להתייבשות: "אין מקום בעולם עם רגולציה יותר נוקשה. מי שמתיימר לעזור למשקיעים יגרום להם נזק בלתי הפיך" ■ "הרגולטורים מתחרים מי ידפוק יותר את הקהילה העסקית"

עם כל הכבוד לאיום האיראני, והמעבר של ישראל מרשימת השווקים המתפתחים למפותחים, חיים כצמן, בעל השליטה בענקית הנדל"ן הבינלאומית גזית גלוב , ומוותיקי שוק ההון המקומי, משוכנע שהנפילה החדה בהיקפי הפעילות בבורסה בת"א, נובעת קודם כל מעודף רגולציה.

"הרבה יגידו שהירידה במחזורים היא בגלל המתיחות עם איראן, אך זו לא הבעיה העיקרית", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס". "יש כשל מנהיגותי שגורם לאי ודאות בתחום הרגולציה בשוק ההון, וכרגיל מי שמתיימר לעזור למשקיעים הקטנים יגרום להם נזק בלתי הפיך. מתקפת הרגולציה רק מגבירה את אי השקיפות, שכן המוסדיים מדירים את רגליהם מהשוק, והולכים להשקעות בחו"ל או במקומות אחרים שהעין אינה שוזפת אותם".

- מהיכן בעצם הביטחון שזו הסיבה לירידה בפעילות?

"המוסדיים אומרים לנו בריש גלי, שעם כל הרגולציה והקשיים שמערימים עליהם הם מעדיפים להשקיע בחו"ל. שם הם לא צריכים לבוא לאספות הכלליות ולנמק כל הצבעה. בטווח הארוך קורה דבר מאוד לא טוב. למוסדיים הישראלים יש יתרון וערך מוסף בהשקעה במשק הישראלי, בזכות ההיכרות האינטימית שלהם עם השוק זה. לעומת זאת, איפה הערך המוסף שלהם בהשקעה באפל, IBM ואורקל?".

- מה רע בלצאת לחו"ל? ככה מפזרים סיכונים.

"היציאה המבוהלת לחו"ל זורעת את המשבר הבא בשוק ההון. בשנת 2017 תקום ועדת חקירה על ההפסדים הרבים שיגרמו לנו להתגעגע לאלה שנרשמו ב-2008 מכל ההשקעות במזרח אירופה. ועדת החקירה תבדוק אילו שגיאות קשות נעשו בבחירת ההשקעות, ותחשוף את דמי הניהול הכפולים שנגבו בהשקעות הללו שבוצעו דרך קרנות פרייבט אקוויטי".

"הופכים אותנו למיעוט נרדף"

כצמן מאמין שהתגברות הרגולציה לא רק מדירה את רגליי המוסדיים מהבורסה, אלא גם מביאה לכך שחברות חדשות לא רוצות להנפיק את עצמן שם. "יש כיום דרך עוקפת של המסלול הציבורי, שמאפשרת ליהנות מהשקעה של מוסדיים - השקעות פרטיות של פרייבט אקויטי למיניהן, בלי חשיפה ורגולציה וללא שום פיקוח. למה להקים חברה ציבורית ולעמוד בדרישות הנוקשות, אם יש דרך פחות שקופה? כך עניין השכר לא הופך לעיסוק ציבורי, איש לא יידע אם הקרן תעשה 'תספורת', למוסדי אין שום זכות הצבעה וכולם מאושרים", הוא אומר.

- כשאתה מדבר עם משקיעים זרים הם מסבירים לך למה הם יוצאים מהשוק הישראלי?

"ראשית, יש סיבות אובייקטיביות: ישראל יצאה ממדדי המדינות המתפתחות ועברה למפותחות ומשקלה היחסי ירד מאוד. אי אפשר להתעלם מזה. ייקח זמן עד שנתפוס מקום נכבד באינדקס השווקים המפותחים. הסוגיה השנייה היא זו הביטחונית, אם כי משיחות שעשיתי לא התרשמתי שהיא משחקת תפקיד גדול מדי.

"הדבר העיקרי שמטריד משקיעים זרים זה חוסר הוודאות השלטונית. זה מתחיל בשינוי במס, שנעשה חרף הבטחות שלטוניות להפחית את המיסוי. זה לא תורם לתחושת הביטחון של המשקיע, וכשמשנים מדיניות צריך לקחת זאת בחשבון. לזה צריך להוסיף את השינויים ברגולציה חדשות לבקרים שמקשים על המשקיע להבין מה קורה כאן".

- אתה יכול לתת דוגמה?

"לפני שנה היה תיקון 16, שדן בנושא הממשל התאגידי. שנה אחרי קמה ועדה חדשה, ועדת הריכוזיות שהתעסקה שוב בממשל תאגידי. איזה עזות מצח וחוסר רגישות זה שבאה ועדה חדשה וקובעת כללים חדשים. מה זה אומר? או שהוועדה בתיקון 16 הייתה של אנשים לא טובים או שהכל מותר. ומה הלאה? עוד שנה תקום עוד ועדה שתעסוק בנושא? זה גורם לאי ודאות מבחינת המשקיעים.

"כיום כל רגולטור יכול לקבוע הכל בממלכה הקטנה שלו והציבור מעודד אותו בקריאות. אין מישהו שקורא את כולם לסדר. כל מי שבא עם החלטה הזויה יותר, הופך לרצוי יותר - זה משבר מנהיגותי".

- אתה לא חושב שהשינויים ברגולציה נבעו מכשלים אמיתיים שיש כאן, כמו גל הסדרי החוב, והשתוללות שכר הבכירים?

"נכון שלא הכל מושלם בשוק ההון, ויש דברים שצריך לשנות, אבל הכל עניין של מינון. 99% מהאנשים בשוק ההון הגונים, ורק רוצים להשביח את החברות. יש תופעות בעייתיות בכל המקומות וצריך לטפל בהן בנגיעות, ולא לשפוך את התינוק עם מי האמבט.

"יש מספיק סמכויות אכיפה קיימות. לדוגמה בשכר בכירים, נקבעו גבולות ברורים בתיקון 16, ולבעלי המניות יש אמירה חזקה יותר. אני אמנם לא מסכים עם כל מה שנקבע בתיקון הזה, אבל בסך הכל הוא מידתי והוגן".

- איך כן נכון בעיניך לטפל בכשלים השונים בשוק?

"עם כל הכבוד לקברניטי המשק, לא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו, בגזית גלוב, פעילים בשש בורסות בעולם, ויש כללים ברורים איך לפעול. ישראל לא שונה, ולא צריכה ליצור יצורים שונים ומשונים. אין מקום שאני מכיר בעולם עם רגולציה יותר נוקשה מהשוק הישראלי.

"אני חושש שחוסר המנהיגות שמפגינה המדינה בתחום הכלכלי גורם לקהילת אנשי העסקים להפוך למיעוט נרדף. יש תחושה שיש תחרות מי ידפוק את הקהילה הזו יותר, אבל את המחיר תשלם הכלכלה כולה. אני מבין שהרצון להתנכל למגזר העסקי זו מטרה נעלה אבל צריך לראות מה המחיר של זה".

"השוק לא מתפקד כבר הרבה זמן"

- מה לדעתך יביא לשינוי במצב הנוכחי?

"יש רק שני אנשים שיכולים לשנות את המצב: ראש הממשלה ושר האוצר, כי הרגולטורים עובדים אצלם. אם הם יפגינו מנהיגות, וינקטו מהלכים שיאזנו בין כל האינטרסים השונים בצורה שטובה למשק, השוק כבר יגיב בהתאם. השוק הוא לא חיה שנושאת את עצמה, אלא בבואה למצב המשק. להאשים את השוק זה כמו להאשים את הראי".

- ואם לא יחול שינוי מה להערכתך יקרה?

"ישראל תישלט על ידי קרנות פרייבט אקוויטי, וראינו כבר בתנובה שזה לא היה מדהים מבחינת הציבור הישראלי. הקרנות הללו עובדות רק לטווחים קצרים, אין להן מטרות אסטרטגיות. להמציא מוצר חדש או לפרוץ לשוק חדש לוקח זמן, והן לא בונות עסקים לטווח ארוך. לעומת זאת, להעלות מחירים זה הרבה יותר קל ומהיר, ואז קורה מה שקרה עם הקוטג'".

- בגזית גלוב אתם מרגישים את הירידה בהתעניינות של המשקיעים?

"בוודאי שאנחנו מרגישים את הירידה בהתעניינות בחברה מצד משקיעים. השוק הישראלי לא מתפקד כבר תקופה ארוכה, ורואים זאת בירידה במחזורי מסחר".

הפרויקט המלא - הערב במהדורה המודפסת של "גלובס" וביום ראשון באתר "גלובס"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות