הטרדות עובדים ברשתות חברתיות

כבר נתקלתי בשלל תלונות עובדים על התנהגויות של קולגות ומנהלים, שאת חלקן הגדול אפשר להגדיר כבריונות-רשת.

עובד סיפר לי שזכה למתקפת מיילים בלתי פוסקת מקולגה. במיילים הופיעה בכל פעם תמונה של העובד, שנלקחה מאלבום של ערב גיבוש צוותי. התמונות "שופצו" על ידי הקולגה במטרה להעביר מסר, שבעיניו היה משעשע, בעניין שדובר בין השניים קודם לכן: נטייתו המינית של העובד.

תחילה העובד לא הקדיש לזה חשיבות רבה מדי, אך כשהמיילים המשיכו להגיע ואף החלה הפצה לחברי צוות נוספים גם ברשת החברתית, חש שנחצה גבול הטעם הטוב: "נפגעתי קשות. הרגשתי שרמסו את כבודי. משום מה אנשים מצאו את זה משעשע, ולא ראו אותי בכל הסיפור. זה החזיר אותי לזיכרונות לא נעימים מהילדות, ונדהמתי מכך שאנשים בוגרים ורציניים יכולים ליפול להתנהגות אגרסיבית בלי להתעמק במעשים השרירותיים שלהם".

מה שצריך להיות פרטי

עובדת אחרת סיפרה שלאחר פגישה משותפת שלה ושל מנהלה עם לקוח, בדרכו לחו"ל שלח לה המנהל הודעה סתומה אך מלחיצה ברשת החברתית: "את לא יודעת איך סיבכת אותי".

המנהל לא היה בקיא ברזי הרשת, וחשב שההודעה נשלחה באופן פרטי, אך היא הייתה פומבית. הדבר גרר מטר תגובות מהקולגות, ששלחו הודעות שמביעות דאגה לשלומה ורצון לעזור. התעסקות הקולגות בעניין תפחה בממדיה גם מחוץ לגבולות הווירטואליים, ונמשכה זמן רב לאחר שהסערה האמיתית כבר חלפה מבחינתה. היא חשה כמושא הרכילות של החברה, והצטערה על היום שבו הציעה למנהלה חברות ברשת החברתית.

עובד נוסף סיפר שחברו שיתף בפרופיל שלו ברשת החברתית כתבה מעיתון כלכלי בנושא שכר. לצד הקישור כתב לו חברו: "אחי, אולי סוף סוף תחצה את מחסום ה-10,000 שקלים!".

כביכול זה היה מסר מפרגן מהחבר, שכנראה ידע כמה הוא מרוויח ושמח לבשר לו על ההעלאה הצפויה בשכרו במשק. אולם העובד מעולם לא תכנן לשתף את כל העולם במידע האישי על שכרו, וודאי שלא את מנהלו, שהיה מקושר אליו באותה רשת חברתית.

אחריות המעסיקים

בזמן שכנגד הטרדה מינית בעבודה, למשל, החוקים ברורים וידועים, הגבולות הווירטואליים פרוצים כתמיד. הרשת מחברת כמות בלתי נדלית של אנשים ומאפשרת הפצה המונית בקלות רבה - הן בין חברי הארגון והן מחוץ לכתליו. בשל כך, לכל הצקה וירטואלית יש פוטנציאל אין-סופי להיות אגרסיבית, להסלים במהירות בלתי נתפסת, ואי לכך לפגוע הרבה יותר.

כך, תופעות קיימות כגזענות, איום לפגיעה, רכילות והטרדה מינית, הופכות עוצמתיות פי כמה. הדבר גורלי מבחינת המוטיבציה של העובדים, שמם הטוב ועתידם המקצועי, ומצבם הרגשי והבריאותי.

כדי לשמור על עצמם משפטית וגם לתפקד כמעסיקים טובים יותר, מנהלים ובעלי ארגונים צריכים להיות מודעים לכך, ולדאוג לטיפול נאות בעובדיהם - לא רק בריאותית כי אם פסיכולוגית וחברתית.

עליהם לשאת באחריות למניעת הבריונות ברשת: לטפח בתרבות הארגונית מדיניות כתובה, ברורה ומקודמת היטב, שמדגישה הימנעות מהטרדה. במסגרת כך הם צריכים להנהיג במסודר את חוקי ההתנהגות המקובלים באינטרנט ובשאר הטכנולוגיות במקום העבודה, וכמובן לטפל בנפגעי הבריונות בעת הצורך.

עובדים שתורגלו בארגון למנוע בריונות-רשת ידעו:

1. 1. למי לפנות: כולם יכירו בצוות שאחראי על טיפול במקרי בריונות ברשת, שהוקם במיוחד כחלק ממדיניות הארגון בעניין. בצוות עצמו ידעו מי אחראי למה, למשל, במקרי הצקה אנונימית - יכירו את הדמות הרלוונטית (איש ה-IT) שיכולה לאתר כתובותIP של מטרידים.
2. 2. להפריד עבודה ופנאי ברשת: העובדים יפנימו שכחלק מהמדיניות הם לא רשאים לפרסם תכנים הנוגעים לעובדים ולעבודה בפומבי (זה לא ייפול עליהם כגזרה מלמעלה, אלא יקרה מתוך הבנה מדוע לא כדאי להם לעשות זאת).

   בהתאם לכך, ישמרו באדיקות על פרטיותם ברשת ועל מידת השליטה שלהם על התכנים המתפרסמים בה, ישתמשו בתיבת המייל של העבודה רק למטרותיה ולא לצרכים פרטיים, ואף יימנעו מפרסום כתובתה באמצעי המדיה הפרטיים (כברשת חברתית).

3. 3. להימנע מריב ומדון פומביים: העובדים יעוּדדוּ להעלות כל סוגיה לדיון פרונטלי בפתיחות (בישיבות, בשיחות פרטיות עם המנהל). מנגד, ידעו שברשת עליהם להימנע מהפגנה גלויה של עמדות שהדעות עליהן חלוקות בקשר לעבודה, כדי לא להיגרר לדיון חסר עכבות שיידרדר לבריונות רשת ברמה האישית.
4. 4. לתעד מעשי בריונות: העובדים ידעו שכדאי לשמור כל מייל או טקסט מציק לטובת טיפול עתידי בסוגיה, למקרה שתתפתח לבריונות.
5. 5. לגדוע כל הצקה באיבה: העובדים ילמדו שאין לחכות לבריונות קשה, אלא לקטוע הטרדות בחיתוליהן. למשל, ימחקו במהירות כל הודעה פומבית ברשת שאינה במקומה (כתיעוד אפשר לשמור פרטים וצילום מסך), וכותבי בלוגים מקצועיים ימנעו אפשרות להגבה בלא אישורם המקדים.

- האם גם אתם נתקלתם או הייתם קורבן לבריונות ברשת כעובדים? כיצד פעלתם?

- מה עוד כדאי לעשות כדי למנוע בריונות ברשת? האם יש להגביל לגמרי את השימוש באינטרנט בזמן העבודה?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. ה

מאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים במאמרים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר יש לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר ליצור עמה קשר גם בפייסבוק.