פרשת העוקץ הסיני: החברה ש"לא שילמה" היא א. דורי

שורה של משרדי עורכי דין היו יעד לניסיון הונאה מתוחכם, שכשל ברגע האחרון; להערכתם, "יש בכל-זאת מי שנפל" ■ "חששנו מהלבנת הון באמצעותנו. לא חשבנו על הונאה" ■ כך ניסו "הסינים" לגנוב בעורמה מאות אלפי דולרים מפירמות בישראל

שימוש בשמה של חברת בנייה ישראלית מובילה, א. דורי, וכן חברות נוספות; שימוש בשמות של חברות סיניות מוכרות להשכרת ציוד לבנייה "שינג'ויו נאוקי ליסינג קומפני"; ולטקסטיל, "בייג'ין ג'יאמיאן טקסטיל" וחברות אחרות; תיק מסמכים המתעד הסכם שכירות, חילופי מכתבים בין החברות, חשבוניות ודרישות לתשלום - כך עבד "העוקץ הסיני", שבמסגרתו ניסו גורמים עלומים לעקוץ שורה של משרדי עורכי דין מובילים בארץ במאות אלפי דולרים.

בחודשים האחרונים חוו משרדי עורכי דין רבים בארץ ניסיון הונאה, שמקורו טרם נודע. לדברי עורכי הדין שהיוו יעד להונאה, לגורמים שניסו לבצע את תרגיל העוקץ נגדם ושוחחו עמם בטלפון היה "מבטא סיני כבד", והם סבורים כי האדם ששוחח עימם היה סיני. לטענת חלק מהמשרדים, ייתכן כי מקור ההונאה דווקא בטורונטו קנדה.

בעקבות פרסום ניסיון "העוקץ הסיני" לכאורה אתמול (ד') ב"גלובס", התקבלו במערכת "גלובס" פניות ממשרדים רבים אשר היוו יעד פוטנציאלי להונאה המתוחכמת. רובם ביקשו שלא לפרסם את שמם, אך ל"גלובס" נודע בין המשרדים הגדולים היו גם פישר-בכר-חן-וול-אוריון וי. גורניצקי.

הסיפור שאותו מגוללים עורכי הדין דומה. באחרונה קיבלו המשרדים אי-מייל שבו נכתב: "אנו פונים אליכם בקשר להפרת חוזה שנכרת עמנו בידי חברה ישראלית...". במייל, אשר נשלח לכאורה מאדם בשם הונג לו, שהציג את עצמו כמנכ"ל החברה הסינית "שינג'ויו נאוקי ליסינג קומפני", נטען כי החברה הישראלית אינובייט, חברה-בת מקבוצת א. דורי, צברה חוב של בין 300 ל-600 אלף דולר (סכום שונה בין המשרדים) בגין השכרת ציוד, וחרף פניות חוזרות ונשנות אליה טרם נפרע החוב.

במייל נכתב עוד: "אנחנו מבקשים שתפנו אליהם בדרישה מידית לתשלום, ולא, תגישו נגדם תביעה תוך שבוע מהיום".

העלילה המשיכה להסתבך

משרדי עורכי הדין בישראל הגיבו למייל באופן שונה. חלקם, בהם ראשי גורניצקי, חשדו כי המייל אינו אותנטי, והנחו את עורכי הדין במשרד ליידע אותם אם מתקבל מייל נוסף בעניין.

המשרד מסר כי "באמצע חודש מאי, מיד כשהתקבל המייל המדובר, זיהתה הנהלת המשרד את המייל כחשוד וביקשה מכל עורכי הדין 'לא להתייחס למייל' והודיעה כי העבירה אותו לבדיקה של אבטחת מידע. ואכן, עורכי הדין שקיבלו את המייל מחקו אותו מיד עם קבלתו".

אולם לא כולם חשבו כך. משרדים אחרים ביקשו פרטים נוספים מהפונה אליהם, ובין היתר את החוזה שנכרת בין החברות, מסמכים המעידים על החוב וכדומה.

לדברי עורך דין ממשרד מוביל שקיבל את המסמכים, "הם שלחו אלינו תיק מסמכים, עם כל חילופי המכתבים, לכאורה, בין החברות. עברתי על החומרים ולא זיהיתי בעיה. התאריכים מדויקים, היו שמות של בעלי תפקידים אמיתיים בחברות ועוד. זה תיק מאוד מושקע, לפרטי-פרטים".

בהמשך, כאשר המשרדים שטרם עלו על התרמית, עבדו על מכתב דרישה לחברת אינובייט ואספו חומרים לקראת הגשת תביעה, התקבל אצלם מייל נוסף, המופנה לאדם בחברת אינובייט, עם העתק למשרד עורכי הדין, שבו הם מיידעים לכאורה את חברת אינובייט כי שכרו את משרד עורכי הדין הישראלי, ומצורפת אזהרה: "אם תוך שבוע לא תשלמו את חובכם, הורינו למשרד עורכי הדין שיגישו נגדכם תביעה".

הצ'ק נחזה להיות אמיתי

והעלילה המשיכה להסתבך. לדברי עורך דין ממשרד מוביל: "פתאום קיבלנו מייל שנחזה להיות מאדם בשם יצחק כהן בחברת אינובייט, שאומר לנו 'אני מבקש להבהיר, העניינים פה נפלו בין הכיסאות, אנחנו לא מתחמקים מהתשלום, אני נמצא עכשיו בקנדה, הדירקטוריון שלנו אמור לשבת ביום חמישי הבא, והדבר הראשון באג'נדה שלו זה הסדרת החוב אליכם, אני מבקש שתמתינו'".

ימים ספורים לאחר מכן קיבלו משרדי עורכי הדין הודעה נוספת במייל כי "הנושא נבדק, וכי צ'ק בנקאי על סך הסכום המבוקש יישלח עד סוף השבוע אל משרדכם".

בהמשך פנו הגורמים הסיניים לכאורה לגורמים הישראליים, השוהים בקנדה לכאורה, וביקשו מהם שיעבירו את הכסף לפקודת משרד עורכי הדין הישראלי. "זה נראה לי מוזר, כי לא הייתה פה שום סיבה לנאמנות, אבל חששתי מהלבנת הון באמצעותנו. לא חשבתי על תרגיל הונאה. לרוב הנאמנויות יש תכלית, ובמקרה הזה לא הבנתי את תכליתה".

עורכי דין במשרדים אחרים ציינו כי אצלם לא היו חילופי התכתבויות, אלא נמסרה להם הודעה מהסינים כי החברה הישראלית הסכימה לשלם, וכי הצ'ק יועבר בקרוב למשרדם.

בטרם הספיקו משרדי עורכי הדין להביע התנגדות למהלך, נמסר להם כי הצ'ק הבנקאי כבר נשלח אליהם עם שליח של פדקס. ואכן, התקבלה במשרדם מעטפה שבה מכתב עם הלוגו של חברת א' דורי ובו נכתב: "באשר להסכם שלנו, העברנו לך את התשלום הבא. מצ"ב התשלום שלנו באמצעי תשלום מאושר בסך שלוש מאות תשעים ושמונה אלף שבע מאות שמונים ושישה דולר ארה"ב ו-52 סנט בלבד... אנא הודיע לשינג'ויו נאוקי ליסינג על תשלום זה בהקדם לצורך עדכון הרישומים שלהם. אנו מודים לך על ההבנה ועל האדיבות כלפי החברה שלנו בנושא זה".

בשניים מהמקרים לפחות המכתב נחתם לכאורה על-ידי ליסה הופקינס ממחלקת החשבונות בחברת אינובייט, מקבוצת א.דורי, המתמחה במתן פתרונות חדשניים לעיצוב. הצ'ק שצורף היה צ'ק בנקאי של סיטי בנק. עורכי הדין לא זיהו בו כל פגם. "מדובר בצ'ק בנקאי שנחזה להיות אמיתי", אומר עורך דין שמשרדו הפקיד את הצ'ק.

התלונה בדרך

בשלב זה הפקידו חלק מהמשרדים את הצ'ק בבנק, וחלקם אף שמחו כי אינם צריכים לרדוף אחר שכר-טרחתם ויוכלו לנכותו מהצ'ק, אך במשרדים אחרים דלקו נורות אזהרה, והם נמנעו מהפקדתו.

המשרדים שכן הפקידו את הצ'ק, נחשפו מאותו רגע ללחצים מצד הסינים, שיעבירו להם מיד את הכסף, לאחר ניכוי שכר-טרחה. אם הם היו מעבירים את הכסף, תרגיל העוקץ היה מצליח. אך המשרדים שעמם שוחח "גלובס" המתינו לאישור כי הכספים נכנסו לחשבון, וגילו תוך 9 ימים כי הצ'ק היה מזויף.

בהמשך, טלפון לחברת אינובייט הבהיר לעורכי הדין כי הם רומו. מנהל הכספים ומנכ"ל אינובייט מסרו לעורכי הדין כי מעולם לא חבו חוב לחברה סינית כלשהי, לא שלחו צ'ק בנקאי, וכי השימוש בשם החברה לא נעשה על דעתם. לפיכך, חלק ממשרדי עורכי הדין יגישו בקרוב תלונה למשטרה על ההונאה.

יצוין כי החברות הסיניות אכן קיימות, והן אינן מודעות כנראה לכך שהשתמשו בשמן לתרגיל העוקץ. גם חברת א. דורי והחברה-בת שלה, אינובייט, לא היו מודעות לכך שנעשה שימוש בשמן לצורך עוקץ. חברת א. דורי מסרה כי היא עתידה להגיש תלונה למשטרה.

עד כה לא ידוע על משרד עורכי דין ישראלי שנפל קורבן לעוקץ והעביר ל"לקוחות" הסיניים כספים. עם זאת, להערכת עורכי הדין שהיוו יעד להונאה, "יש מי שנפל".

לדברי עורך דין שעלה על התרמית בשלב מוקדם: "יש כאן פיתוי גדול לגבות שכר-טרחה בלי לרדוף אחר הלקוח הסיני. אנשים מקבלים צ'ק שנחזה להיות אמיתי וחושבים סוף-סוף לא צריך לרדוף אחר הכסף".

מנגד אומר עורך דין אחר: "המקרה כל-כך מוזר ולא לפי נוהל העבודה השוטף, שלא ברור לו איך משרדים אחרים לא עלו על זה כבר בשלב המייל הראשון. נדיר שאתה מקבל אימייל, לא יודע מאיפה, ובלי שהלקוח לכאורה יאמר מי המליץ עליך. זה נראה מחשיד מדי".

העוקץ
 העוקץ