באוצר ממליצים ללפיד: לפגוע בהטבות על קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה

בין הצעדים שנשקלים: הנמכת תקרת השכר עליה מוענקות ההטבות וביטולן מסכום מסוים של צבירה ■ בכיר באוצר: "לא בטוח שהמדינה חייבת לתמוך בשכיר שצבר 2 מ' ש'" ■ צפו בטבלאות: כך תיפגע הכנסת משקי הבית במאות ש' בחודש

לצד הדיון הציבורי על שאיפת האוצר לקצץ את הטבות המס לקרנות ההשתלמות, ל"גלובס" נודע כי בכירי משרד האוצר הציעו לאחרונה לשר האוצר, יאיר לפיד, ללכת בחוק ההסדרים הקרוב על צד משמעותי אף יותר: שינוי והקטנה של חלק מהטבות המס הניתנות על חיסכון הפנסיוני - באמצעות קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.

"אמרנו שכל הטבות המס יעלו על שולחן הדיונים, ולכן גם הטבות המס הניתנות על החיסכון הפנסיוני נידונות", אישר היום (א') בכיר במשרד. "אכן חושבים על תיקון", הוסיף בכיר אחר שסירב לפרט.

נכון למועד זה, מקור התיקונים נובע בעיקר מסיבות פיסקאליות (להגדיל את הכנסות המדינה), אך באוצר טוענים שדנים בשינויים שישפרו גם את חלוקת ההכנסות ואת השוויון. אחד מהמהלכים שנשקלים הוא הנמכת התקרה עליה מוענקות הטבות מס מרמה של כ-35 אלף שקל לחודש - לכמחצית. זאת, משום שבאוצר סבורים כי שכיר שמרוויח יותר מ-30 אלף שקל אינו זכאי להטבת מס על צבירה לחיסכון פנסיוני. כיוון נוסף שנבדק הוא ביטול הטבות מס החל מסכום מסוים של צבירה.

"לא בטוח שהמדינה חייבת לסייע ולתמוך בשכיר שכבר צבר 1.5 או 2 מיליון שקל", מסר בכיר באוצר.

גורמים בשוק מעריכים כי מהלך כזה מצד האוצר יעורר זעם רב ולא יתקבל בברכה, משום השפעתו הפוטנציאלית השלילית (והמשמעותית) על איכות החיים של האוכלוסייה העובדת גם בעוד עשרות שנים לאחר צאתה לפנסיה.

מדינת ישראל מעודדת את האזרחים לחסוך עצמאית לגיל פרישה, ולצורך כך חלות על החיסכון לגמלאות הטבות מס שונות שאינן חלות על אפיקי חיסכון אחרים. ואולם, לאור הפנסיה חובה שהושתה על כלל השכירים במשק לפני שנים אחדות, המדינה יכולה להרשות לעצמה לקצץ את הטבות המס שמהן נהנות רק האוכלוסיות העובדות (בדגש על אלו שמשתכרים שכר גבוה יחסית).

הטבות המס ניתנות בכל אחד מהאפיקים, הן בשלב ההפקדה - משלמים פחות מס הכנסה על ההפרשות לפנסיה (באוצר מעוניינים זה זמן בפישוט מבנה ההטבות הללו תוך שינוי החלוקה לניכוי וזיכוי); בשלב החיסכון (ישנו פטור ממס על רווחי הון); והן בגיל הפרישה (נכון להיום ישנו פטור על קצבאות זקנה בהיקף של עד לכ-8,500 שקל לחודש לגבר ועד כ-9,400 שקל לאישה, שצפוי לעלות לרף גבוה יותר כבר בתחילת 2016(.

באוצר נוהגים לומר ש"על כל שקל חיסכון של העובד, המדינה מוסיפה כחצי שקל בדרך של הטבות מס". כעת, כך מתברר, בכוונת האוצר להפחית את ההטבות האמורות.

נציין, כי לפי מינהל הכנסות המדינה באוצר, היקף הטבות המס לחיסכון הפנסיוני עומד על כ-11 מיליארד שקל, והוא משמעותי מבין כלל ההטבות שמגיעות לכ-40 מיליארד שקל. כך למשל, הפטור ממס על קרנות השתלמות נאמד ב-2012 על כ-2.4 מיליארד שקל, פחות מרביעית מהטבת המס על קופות גמל.

יעד הגירעון יעלה?

במקביל, שר האוצר, יאיר לפיד, החליט לאחרונה להעלות את יעד הגירעון בתקציב 2013 מ-3% תמ"ג ל-4.2% תמ"ג, ואת הגירעון בתקציב 2014 מרמה של 2.75% תמ"ג ל-3.5% תמ"ג. לפי נתוני האוצר, הגירעון השנתי (12 החודשים האחרונים) עומד על 4.5% תמ''ג.

ההחלטה, נציין, כבר זכתה לאישורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואף קיבלה את ברכתם של פקידי האוצר שהבינו כי אין מנוס מכך שכן גם הגזירות - הן בצד ההוצאה (קיצוצים) והן בצד ההכנסות (העלאות מסים) - לא יספיקו כדי להתמודד עם הגירעון. הסיבה היא שמדובר בשנה חלקית (אנחנו כבר בעיצומה של שנת 2013), ואין אפשרות לבצע צעדים רטרואקטיביים (כמו ביטול התחייבויות חוזיות), וכן ההכנסות מצעדים כמו העלאת מע"מ וקיצוץ בקצבאות הילדים הן חלקיות.

מנגד, נציין, הנגיד, שמכהן גם כיועץ הכלכלי של הממשלה, סבור כי ב-2014 אסור שיעד הגירעון יהיה גבוה מ-3% תמ"ג.

פקידי האוצר מסרו היום ל"גלובס", כי ללא העלאת יעד הגירעון וביצוע כלל הגזירות, תיווצר פגיעה גדולה מדי בצמיחה במשק שתהיה מזיקה יותר מהעלאת היעד. "אם נעלה את המע''מ ואת מס ההכנסה ונקצץ בקצבאות הילדים ובתקציבים - נפגע ביכולת הצריכה של כלל הציבור, וגם זה לא טוב, מסר בכיר באוצר.

נזכיר, כי אי-עמידה בגירעון באופן רציף עלולה לפגוע באמון המשקיעים ובסופו של דבר גם בדירוג האשראי של ישראל. במקביל, עלויות הגיוס של ישראל עלולות לגדול והממשלה תיאלץ לשלם ריביות גבוהות יותר בגין החוב החדש שלה.

הגרעון הממשלתי
 הגרעון הממשלתי

הכנסה חודשית
 הכנסה חודשית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988