הלכת צבי בר

לראשי הרשויות המקומיות יש יכולת להפוך אנשים לעשירים מאוד

אני זוכר שמיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה לשעבר, אמר פעם שהשחיתות הגדולה ביותר במדינה מתרכזת ברשויות המקומיות. בעצם ימים אלה אנחנו מקבלים הוכחות שאכן מדובר בתופעה נפוצה מאוד ולא פחות מכך מדאיגה.

השלטון המרכזי נחשב לחשוב ביותר, אבל זה לא בהכרח נכון לגבי חיי היום-יום של האזרח. הרשות המקומית אמורה לטפל בתחומים החיוניים ביותר לקיומם של התושבים, ואם הדברים אינם נעשים כראוי - נגרמת פגיעה באיכות החיים.

ברור מאליו ששחיתות אצל העושים במלאכה פוגעת ביכולתם וברצונם לעשות את הדברים כפי שמצופה מהם, הן על-ידי החוק והן על-ידי התושבים.

רישיון שווה כסף

אז ככה: היום (א') נעצר ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, ויחד איתו שורה של בכירים בעירייה. ההאשמה המרכזית כרגיל היא שוחד. וזה גם "מתבקש", שכן המועצות המקומיות מחזיקות בידיהן את היכולות לעשות אנשים עשירים מאוד, או להיפך.

רישיון אחד או היתר אחר שם - שווים הרבה מאוד כסף. מה שכמובן יוצר פיתוי גדול מאוד: בא אדם, איש עסקים או קבלן, ומציע לפקיד המסכן, שמרוויח כמה אלפי שקלים לחודש, הון קטן רק כדי לשים את חתימתו על מסמך כלשהו. ולעתים לא הולכים אל הפקיד הקטן, אלא הנבחר הגדול, שהוא ראש המועצה המקומית או ראש העיר.

ההבדל בין ראש עיר לחבר כנסת

השאלה היא מה עושים כאשר מאתרים את החשודים ומגישים נגדם כתבי אישום. האם הם יכולים להמשיך ולכהן בתפקידם?

פרקליטיו של ראש עיריית רמת-גן צבי בר מעלים טיעון שקשה לפסול על הסף: הם אומרים שראש הראשות נבחר על-ידי הציבור, ואם מפסיקים את כהונתו לפני שהורשע בדין, זו התערבות בוטה בתהליך הדמוקרטי. יחד עם זאת, כמובן, עד שההכרעה תגיע לציבור, כלומר עד הבחירות החדשות, עובר הרבה זמן שבמהלכו ראש העיר החשוד והמואשם בפלילים ממשיך לכהן בתפקידו.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, עשה לאחרונה מעשה, וקבע כי על צבי בר להתפטר מתפקידו או לחלופין שהמועצה תחליט על פיטוריו, עקב כתב האישום שהוגש נגדו.

עורכי דינו של בר מתכוונים לעתור נגד הוראה זו לבג"ץ בטיעון הדמוקרטי. יש להם גם תשובה לשאלה מדוע ראש עיר שונה מחברי כנסת בנושא הזה, שהרי חברי כנסת אינם יכולים לכהן בתקופה שהוגש נגדם כתב פלילי.

הטענה של צבי בר היא שהוא נבחר באופן ישיר (לעומת חברי הכנסת), ועל כן פיטוריו או התפטרותו מנוגדים לרצונו של הציבור. זאת בהחלט טענה מעניינת, אבל מופרכת כמובן. הציבור שבחר הרי לא ידע שצבי בר עומד להיות מואשם בשוחד.

גם הניסיון להבחין בין נבחר ישיר לבין מי שנבחר באמצעות רשימה הוא מלאכותי לגמרי. נבחר הוא נבחר הוא נבחר, ולא חשובה השיטה. הדבר הזה צריך להיות ברור, ולשם כך מאוד רצוי שהוא ייאמר באמצעות חקיקה.