תנו לאבי לוזון סולם. שיסכים לרדת

הסיפור בין ההתאחדות לכדורגל לטוטו הוא לא לגמרי מאבק על 80 מיליון שקל ועל עתידו של הכדורגל הישראלי. כמו כל דבר בספורט הישראלי, בשלב הזה שאליו הגיע הסכסוך על ההסכם השיווקי המאבק הוא על אגו. מי יכניע את מי, פישביין-לבנת את לוזון או ההיפך. לוזון מחזיק אמנם כלי תקשורת אחד שדואג לו כבר תקופה ארוכה. אבל במאזן הכולל זה לא מספיק. קופת השרצים שלו מאז התיישב על כיסא יו"ר ההתאחדות כבדה מדי בשביל לסגור אותה, למרות אירוח מוצלח של טורניר אירופי.

האמירה של ראשי הקבוצות בשבחו של לוזון, כי נתן להם את המנדט לנהל את המו"מ מול הטוטו על הסכם השיווק, היא במקרה הטוב מצחיקה. היא תמשיך להצחיק כל עוד לוזון וההתאחדות ימשיכו להיות אלו שמממנים את יו"ר המינהלת ניר חפץ, וכל עוד המינהלת ממשיכה להתארח ולנהל את ישיבותיה מתוך בניין ההתאחדות. "חוסר" המעורבות של היו"ר בעניין המו"מ על ההסכם השיווקי מול הטוטו מזכיר את היום שבו אישרה ההתאחדות לכדורגל את מינויו של גיא לוזון למאמן הנבחרת הצעירה, ולוזון, "כדי להימנע מניגוד עניינים", עזב את החדר בישיבה המכרעת שבה הוצגה מועמדותו של האחיין.

לאור העובדה שבמשך שנים אף אחד לא היה יכול לגעת בהתאחדות לכדורגל בגלל אותו חשש ממעורבות פוליטית שתרחיק אותנו מפעילות בינלאומית, התרגיל של פישביין-לבנת להעמיד את יישום דוח זליכה כתנאי לחידוש ההסכם השיווקי נראה כרעיון לא רע. זאת ההזדמנות לעשות מעשה שלא עשו כבר שנים, לתקן, לנקות, לרדת לשורש, להפיל את המרכזים, להחליף יו"ר התאחדות אם צריך. יש גזר של 80 מיליון שקל ביד, לוזון מוזמן להחליט אם הוא בעניין. אם בא לו ללכת על תיקון מהותי בכדורגל, או שיעדיף לשמור על כסאו ולשמר את הקראחנה.

***

יש קולות שטוענים כי הכוח שנפל לידיו של הטוטו מתחיל להיות מטריד. ההתייבשות הכלכלית המוחלטת של הספורט הישראלי (בריחת ספונסרים, זכויות שידור בירידה) הפכה את הטוטו לגוף שמחזיק את המקלות של כולם מכל הצדדים. כמעט כל הליגות נאלצו לקבל את הטוטו כספונסר ראשי ולעמוד ברשימת דרישות. והדרישות כבר מזמן לא נשארו בתחום גודל המדבקה של הטוטו על רצפת האולם, אלא הגיעו לתוך המגרש - מצ'ופרים כספיים לקבוצות שישתפו פחות שחקנים זרים, ועד דרישות שחורגות מתחום הסמכות של מה שיכול להיות מוגדר כעניין שיווקי.

על פניו זה היה יכול להישמע באמת ככוח משחית. אבל במצב אליו הגיע הכדורגל, במצב שבו כבר למעלה מעשור מאז נטשו ספונסרים גדולים את הליגה ואת הקבוצות (מישהו זוכר שרק לפני תשע שנים נקראה ליגת העל "ליגת פלאפון"?), נותר הטוטו כספונסר המשמעותי היחיד. אפשר להניח שלבנת-פישביין היו שמחים לראות את לוזון מכנס מסיבת עיתונאים ומודיע שייקחו את ההסכם השיווקי שלהם לכל הרוחות כי הוא, שר הכדורגל, הצליח להחתים ספונסרים במיליונים, שזכייני הטלוויזיה רבים על שידור המוצר כי הרייטינג בשמיים והאלימות מהמגרשים נעלמה.

הפיתרון? אם לוזון באמת דואג לכדורגל כמו שהוא טוען, אין לו אלא לקבל הדרישות ליישום הדוחות הציבוריים. אם הבעיה היא אגו, והחשש שייראה כמי שיצא במאבק כשידו על התחתונה, אז שמישהו מכתבי החצר שלו ידאג להניח עבורו סולם מכובד.