המחוזי: בנק לא יכול להטיל מגבלות על חשבון של צ'יינג'ים

באחרונה מטילים בנקים מגבלות על חשבונות של נותני שירותי מטבע, מחשש לביצוע פעילות של הלבנת הון ■ השופטת מיכל אגמון-גונן: "אם מדובר בפעילות שאינה חוקית, על הבנק לאסור עליה או לפנות לרשויות, וודאי לא להטיל מגבלות"

ב-31 ביולי חוקקה הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים במשק, תיקון לפקודת מס הכנסה, המכונה "חוק הצ'יינג'ים", שעל חקיקתו עמלו ברשות המסים מזה תקופה ארוכה. החוק מטיל חובה על חלפני כספים ונותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) לדווח לרשות המסים על כל פעולה שבוצעה בהיקף העולה על 50 אלף שקל. עוד קובע החוק כי יוקם מאגר לקליטת המידע הזה, שבעזרתו תנסה רשות המסים לאתר מעלימי מס דרך שוק נותני שירותי מטבע.

עם או בלי קשר לחוק, החלו באחרונה הבנקים להטיל מגבלות על חשבונות שמנהלות חברות צ'יינג'ים אצלם, מחשש שתתבצע פעילות הלבנת הון אסורה בחשבונות אלו.

בפסק דין שניתן היום (ה') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נקבע כי בנק אינו זכאי להטיל מיוזמתו מגבלות על חשבונה של חברות צ'יינג' לעניין היקף פעילותה, בשל חשד לפעילות הלבנת הון.

לדברי השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, במקרה שמתעורר חשד כזה, המגובה בראיות, על בנק לאסור פעילות בחשבון ולפנות לרשויות.

הסוגייה נדונה במסגרת עתירה שהגישה חברת ניכיון הצ'קים ושירותי המטבע (צ'יינג') "ג'וסטו עסקי מתכת" נגד בנק הפועלים, שאצלו היא מנהלת את חשבונה.

בינואר 2013 הודיעה הבנק לג'וסטו כי בכוונתו למנוע ממנה לבצע פעולות ולקבל שירותים בנקאיים שונים, אותם נהגה לקבל בשגרה - בהן הפקדת צ'קים של חברות שסכומם עולה על 20 אלף שקל, וצ'קים של אנשים פרטיים פרטי שסכומם עולה על 50 אלף שקל.

הבנק הבהיר לג'וסטו כי ככל שהיא תפקיד לחשבונה צ'קים כאמור, לא תותר משיכתם במזומן אלא בהעברה בנקאית בלבד לחשבון המוטב בלבד.

הגבלות על הפקדה ומשיכה

בעקבות ההגבלות החדשות על חשבונה עתרה חברת ג'וסטו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד הבנק, בדרישה שיוטל צו מניעה זמני שימנע את המגבלות.

בנק הפועלים טען, באמצעות עו"ד מאיר לפלר, כי החלטתו להטיל מגבלות על חשבון הבנק של ג'וסטו נבעה מכך שהתעורר "חשש ממשי" שהחברה ניהלה את החשבון בניגוד לתנאי רישיונה ולהוראות חוק איסור הלבנת הון.

הבנק טען כי ג'וסטו מבצעת פעילות של פידיון צ'קים - להבדיל מפעילות של ניכיון צ'קים, המותרת לה לפי רישיונה - וזאת אף עבור גורמים החשודים בפלילים.

לדברי הבנק, עלה החשד כי חשבונה של החברה שימש כ'צינור' להעברת כספים לגורמים שונים. עוד טען הבנק כי ג'וסטו ביקשה להתחמק מחובת הדיווח על-ידי נטילת צ'קים בסכומים הנמוכים מהסכום החייב בדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון.

לסיכום, נטען כי הטלת מגבלות על חשבונה של ג'וסטו הייתה מתבקשת, "מה גם שהטלת הגבלות, תחת סגירת החשבון, היא צעד מידתי ושקול".

חברת ניכיון הצ'קים טענה, באמצעות עורכי הדין רלי לוי ויצחק מימון, כי פעולות בנק הפועלים עומדות בניגוד לקבוע בחוק הבנקאות, שמטיל חובה על בנק להעניק לה את מלוא השירותים, אלא אם יש "טעמים סבירים" לסירובו.

לדברי החברה, הבנק אינו ראשי לשים את עצמו בנעלי המחוקק ולהפוך למעין "רגולטור-על", שבודק את התאמת פעילות נותן שרותי מטבע לרישיונו.

לטענת החברה, אם הבנק סבור כי היא מבצעת פעילות עבור גורמים פליליים, מפרה חובות דיווח וזיהוי ומעורבת בהלבנת הון - חובה עליו שיסגור את חשבונה, ואין כל טעם בהגבלות על פעילותה. "אם פידיון צ'קים הוא אכן בלתי חוקי כטענת הבנק, אזי שומה על הבנק להפסיקו לחלוטין", טענה החברה.

"טענות בעלמא"

בית המשפט קבע כי לבנק הפועלים לא היה כל בסיס להטלת המגבלות על ג'וסטו. לדברי השופטת אגמון-גונן, המסקנות לגבי פעילות החברה היו פרשנות של עובד בנק ספציפי, ולבנק אין ראיות של ממש כי מתנהלת בחשבון החברה פעילות הקשורה להלבנת הון.

"נציג הבנק לא הבהיר את הסיבה בשלה הטיל הבנק את המגבלות. אם מדובר בפעילות שכלל אינה חוקית, היה לאסור עליה או לפנות לרשויות, וודאי לא להטיל מגבלות", קבעה.

באשר לטענת הבנק כי חשבונה של החברה משמש למעשה כ'צינור' להעברת כספים לגורמים פליליים, וכי החברה ניסתה להתחמק מחובות דיווח - נכתב בפסק הדין: "טענות אלה של הבנק נטענו בעלמא, ללא ביסוס עובדתי ברור, וממילא הופרכו על-ידי החברה".

לסיכום, השופטת פסקה כי לא מצאה ממש בטענות בנק הפועלים לקיומן של "נורות אזהרה המעידות כי הפעילות בחשבונה של ג'וסטו קשורה בהלבנת הון".

לאור כל האמור הוציא בית המשפט צו זמני עד לבירור התביעה, המחייב את בנק הפועלים להמשיך ולכבד את פעילות ג'וסטו בחשבונה, ללא מגבלות כלשהן. (ת"א 60553-06-13).

צרו איתנו קשר *5988