"הזהרתי את מנכ"לי הסלולר שהחגיגה שלהם לא תימשך"

מומו (שלמה) לירן, לשעבר מנכ"ל yes ואריקסון ישראל: "הוט בבעיה; היא צריכה להיות חלק ממיזם הסיבים של חברת החשמל"

מומו (שלמה) לירן מסתובב כשאחת מידיו מגובסת, לאחר ששבר אותה כשנפל מאופניו. במשך הראיון הוא מקבל טלפונים חוזרים ונשנים מדמות מוכרת מאוד ובכירה במשק, שפעם אף העסיקה אותו. לירן אינו עונה, והנייד ממשיך להטריד ברקע. בשלב מסוים הוא אומר לי: "בגללו שברתי את היד. הוא לא הפסיק לצלצל, ובסוף חשבתי שאולי קרה משהו דחוף. תוך כדי רכיבה עניתי לו - ואז נפלתי".

יכול להיות שאם לירן היה מקבל את הטלפון הזה לפני 5-10 שנים הוא היה עונה מיד וללא היסוס, אבל בגיל 62 הוא כבר שם קצוץ. יהירות אף פעם לא הייתה חסרה לו, אבל היא נשענת על יסודות מוצקים, ולא על אוויר חם. מנכ"ל בכל רמ"ח אבריו, שמילא בהצלחה תפקידים מאתגרים מאוד - בשטראוס, yes, חברת הסלולר השבדית "3", אריקסון ישראל ואבגול. ניתן לקבוע כי לירן כבר ביסס את מעמדו כמנכ"ל שמספק את הסחורה, עשה לביתו, וכיום לא צריך להתנחמד לאף אחד. כסף הוא לא צריך למחייתו, אחרי שיצא עם מיליונים מאבגול ולאחר שגזר קופון נאה ממכירת אינטוסל לסיסקו. לכן כיום הוא יכול להרהר באפשרות לתרום מניסיונו הרב למגזר הציבורי.

- מה למנכ"ל כמוך, שמילא תפקידים נוצצים בחברות צריכה ותקשורת, עם חברה כאבגול, שמייצרת בדים לחיתולים?

לירן: "אני משלים עכשיו 18 שנים של תפקידי מנכ"ל בחמש חברות שונות. כביכול אין קשר בין יוגורט לטלוויזיה ובין טלוויזיה לסלולר בשבדיה וכן הלאה, עד כדי בדים לחיתולים. אבל בשבילי הכול אותו דבר. הכול זה להוביל אנשים להוציא מעצמם את המקסימום, ולנצח.

"עכשיו אם החומר הוא סלולר, או חיידקים פרו-ביוטיים - מה זה חשוב? בעיניי זה טבעי לגמרי. נכון שגיוונתי את התפקידים בצורה שגם נועדה, איך להגיד, לעשות לי טוב, להעשיר אותי. הייתי מוכן לנסוע לעבוד בחו"ל. סיכון לא קטן, לנסוע לטריטוריה שאתה לא מכיר, לאנשים שונים מאתנו כרחוק דרום מצפון, בתחום של סלולר שמעולם לא עסקתי בו. זה סיכון. זו הרפתקה".

- אתה מרגיש פספוס כלשהו, שלא קיבלת הזדמנות לנהל חברת סלולר בישראל?

"ממש לא. אני מרגיש בר מזל שעשיתי קריירה כל-כך מגוונת, ואספתי כל-כך הרבה חוויות וכל-כך הרבה ידע. ב-yes ובשטראוס בניתי מותגים צרכניים לתפארת. אבגול היא חברה ש-80% מהייצור שלה מיועד ליצוא".

- ובאיזשהו שלב אתה אומר לעצמך "אני מוכן, גם כמחשבה ציונית, לחשוב על חזרה למגזר הציבורי, ולכהן בתפקידים של רגולטור כזה או אחר"?

"קודם כל, לא להיסחף. אני לא המצאתי את זה. קטונתי, אבל חיים שני עשה משהו כזה במשרד האוצר, רמי בלינקוב, שהיה קולגה שלי כשניהל את ערוצי זהב ואני ניהלתי את yes, עשה משהו כזה. לא המצאתי את זה, אבל כן דגדג לי באיזשהו שלב למען הסיפורים שאני אוכל לספר לנכדים שלי, לצאת לשירות מילואים ולעשות משהו שהוא מעבר לכסף ומעבר להצלחה של חברה ספציפית".

- זה החל עם שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, נכון?

"הפעם הראשונה שזה עלה היה כשכחלון מונה לתפקיד. הוא הזמין אותי ודיבר איתי על תפקיד מנכ"ל המשרד. התלבטתי, ואני מוכרח לומר שלפני ארבע שנים החלטתי בסופו של דבר לא לעשות את זה, תוך כדי שאני קצת מתבייש בזה, מסיבות כספיות. מהסיבה שהרגשתי אז שאני לא מספיק עשיר בשביל לצאת למילואים ששם משלמים לך 17 אלף שקל נטו לחודש. אתה עובד מהבוקר עד הלילה, אשתך מגדלת שני ילדים קטנים, ובתור פיצוי אתה צריך לאפשר לה לחיות חיים טובים, ובשורה התחתונה החשבון שלי הראה לי שזה בטח יעלה לי חצי מיליון שקל בשנה שאצטרך לתרום, בוודאי מול השכר שעשיתי במגזר הפרטי.

"ואז התקשרתי לכחלון, אמרתי שאשמח לעזור בכל דרך לא-פורמלית - והוא השתמש בזה כמה פעמים אחר כך - אבל שאני לא בשל. אני לא עשיר מספיק בשביל לקחת את התפקיד. אני חושב שהנקודה הזו ראויה למחשבה. אני חושב שיש יותר מדי קרתנות וציניות ומחשבה שמנכ"לי משרדים ממשלתיים עושים כסף מי יודע מה, כי הם מקבלים 40 אלף שקל ברוטו, שזה אולי יותר ממה שרוב העובדים בישראל מקבלים, אבל למען השם, אם אנחנו רוצים מדינה טובה, אנחנו צריכים שהצמרת הכלכלית שלה - בעצם לא רק הכלכלית, גם הצמרת החינוכית - יהיו ליגה לאומית. ובשביל שהם יהיו ליגה לאומית אתה לא יכול או לא טוב שתעמיד אותם בפני הדילמה הנוראית הזו של האם לעשות 200 אלף שקל ברוטו כולל הבונוסים וכולל הכול בחברה כ'נייס', או לעשות 20% מזה בממשלה".

- יש כאלה שדרך תפקידים במגזר הציבורי הגיעו לתפקידים בכירים מאוד ועשו הרבה כסף במגזר הפרטי.

"הציניקנים אומרים: 'אתה בונה לעצמך ככה קריירה - מקריב כמה שנים, אבל אחרי זה כולם ירצו אותך'. זה נכון כנראה לבני גיל מסוים, לכאלה שמתחילים את הקריירה שלהם ועושים קיצורי דרך, דרך השירות באגף התקציבים; זה לא נכון לאנשים כמוני, כמו חיים שני, כמו ארז ויגודמן ששקלו את מועמדותו לשר האוצר, שאנחנו ממש לא צריכים את זה כמנוף לקריירה. זה נטו רצון לעשות שירות מילואים. אני חושב שצריך לדבר על זה, אני חושב שהתקשורת צריכה לעסוק בזה. צריך למכור לעם שבשביל שהדברים יתנהלו כמו שצריך - בין אם זה הכבישים, החינוך, משרד הפנים או המשטרה - כדאי שמי שעומד בראש ירוויח בערך אותו שכר, אולי קצת פחות, מהשכר האלטרנטיבי שאדם כזה יכול היה להרוויח".

- אז מה קרה עם מועמדותך לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת בסיבוב הנוכחי?

"שמע, לא הסתייע. שוחתי עם גלעד ארדן כמה פעמים, זה יכול היה לקרות. בסופו של דבר לא הרגשתי שאוכל לעזור לו באמת. לא הרגשתי שאני אוכל להשפיע כמו שאני רוצה להשפיע, והסרתי שוב את מועמדותי. אני רגיל לפתגם 'פעם שלישית גלידה'. תהיה פעם שלישית'".

- כמי שמכיר היטב את תחום הסלולר, כיצד אתה מנתח את המגמות בתחום בישראל?

"זה לא במקרה שהסלולר ותחום הסיבים האופטיים נבחרו לטיפול על-ידי כחלון. בעקבות השיחות שהיו לי איתו, אני חושב שלא יזיק לציין עוד פעם אחת שהאיש הזה לא מונע מיעדים קצרי טווח, אלקטורליים, אלא מחזון אמיתי. והחזון שלו הוא גם צרכני, לתת את מיטב הרווחה לצרכן - כולם יודעים שהוא עשה את זה נפלא בסלולר - אבל גם חזון חברתי, שאומר שצריך לקרב את הפריפריה למרכז, שאומר שצריך למנוע את הפער הדיגיטלי שגורם לאלה שבפריפריה או למעוטי היכולת להיות חסרי גישה לפס רחב ולמהירות גדולה, ולכן לפגר".

- ואיך אתה משיב לאלו שטוענים שכיום הצרכן מקבל אולי מחיר נמוך יותר, אבל השירות הרבה פחות טוב, והמפעילים משקיעים פחות ברשתות?

"הורדת המחירים הדרמטית בשוק תגרום לכך שחברת סלולר לא תוכל להחזיק 3,500 מוקדנים, אבל למען השם - למה צריך 3,500 אנשים כדי לענות? למה שתהיה לך סיבה להתקשר אליהם בכלל? מה לא טוב? אגיד לך מה לא טוב. סיבוכיות עד אין קץ שעכשיו נפתרת.

"החבר'ה מגלים עכשיו מה שאמרתי למנכ"לי החברות הסלולריות כשחזרתי משבדיה, שבה מחזרתי את המודל שעשיתי ב-yes. קראו לזה חבילת unlimited, שחשבתי שהיא עונה על הצרכים של לקוחות רבים, שכל מה שהם רוצים זה שקט נפשי ופשטות. מספר אחד בסוף החודש, זה הכול. הגעתי לשבדיה אחרי איזה זמן, החלטתי להעז ולנסות חבילת unlimited גם שם ולקחת את הצ'אנס. התקשרתי ליו"ר החברה שנתן לי אישור לעשות את זה ל-1,000 לקוחות. הוא אמר לי: 'כשאתה מגיע ל-1,000 מנויים בתאריך הזה, תעצור, תנתח, ותספר לי כמה מפסידים או מרוויחים על החבילה הזו לפני שממשיכים הלאה'. תודה לאל - זה היה בסדר. באופן מפתיע התברר שמי שקנה חבילת unlimited עלה לנו הרבה פחות מאנשים שקנו חבילת 1,000 דקות למשל. לכן, שחזרתי לארץ ציפיתי לשווק את זה בתור עצת חבר, ואף אחד מהמנכ"לים לא רצה לשמוע. לא היה לאף אחד את האומץ לעשות מהפך. 5,000 אנשים במדינת ישראל התעסקו כל הזמן בלהסביר לאנשים את החשבונית. 35%-40% מהשיחות היו שאלות לגבי החשבונית. העלו את הסיבוכיות לרמה של אמנות".

- בוא נדבר רגע על השוק הקווי, על מיזם הסיבים האופטיים ועל העובדה שגם פה אנחנו, לצערנו, די מפגרים בכל מה שקשור למהירויות גלישה ביחס לעולם.

"לא כל-כך מפגרים. בוא נגיד ככה, היה מצוין אם היינו מובילים. ואני אמרתי לך, בעיני זו גם שליחות חברתית, כי בה בשעה שאתה ואני תל-אביבים, יכולים ללכת לאיזה 100 אולמות קולנוע, הבנתי שמצפון לקריון, בחיפה, אין אף בית קולנוע. צפונה ומזרחה מהקריון אין יותר אף בית קולנוע. המיזם הוא גם מנוף כלכלי, כי הוא יאפשר גם ל-3 מיליון שמחוץ למדינת תל-אביב להצטרף לעולם ההיי-טק הזה. יש שליחות לאומית לדאוג לכך שבכל נקודה במדינה יהיה קצב של 100 מגה ביט ויותר. בעיני זה מתחיל מהחזון ומהשליחות. אחרי זה אתה מתחיל לשאול: 'אז איך עושים את זה הכי טוב?' אני חושב שהכי טוב היה אם אפשר היה לעשות את זה בצורה של מפעיל סיטונאי או מונופוליסטי שזכה במכרז על בסיס של כמה זול הוא מציע את השירות הסיטונאי שלו".

- אבל זה מה שקרה פחות או יותר במכרז של מיזם הסיבים האופטיים?

"נוצרו שתי רשתות בישראל, רשת בזק ורשת חברת החשמל, ושתיהן אמורות להיות בתחרות אחת עם השנייה".

- רק רגע, מה עם הוט?

"הוט בבעיה. בסופו של דבר, הם יצטרפו לאחד משני הגושים. ניחוש פראי - הם יצטרפו לחברת החשמל. בהתחלה בקטן, אחרי זה בבינוני ובסוף בגדול. זו הערכתי. לדעתי, אין להם את הכסף להשקיע בשרות שלהם. אני מאמין שטוב שיהיו שתיים, כי אם הוט תיתן את הקצת כסף שיש לה למיזם חברת החשמל היא תאיץ את הפריסה שלו לכל המדינה, תזין אותו בחמצן. אני חושב שגם yes צריכה לרדת מהלוויין ולהתחיל להעביר שידורים דרך הקרקע. היא מבזבזת עשרות מיליונים על מקטע הלוויין, כשכיום היא כבר יכולה להעביר שידורים דרך עידן פלוס ודרך האינטרנט. נורא הייתי רוצה לראות את סלקום, פרטנר ואת הוט מצטרפות למיזם חברת החשמל ומקבלות מחירים אטרקטיביים מאוד".

- כשותפות, בעלות מניות?

"whatever. אני הייתי מאפשר להן להיות גם בעלות מניות, במפורש. כמובן לא 51%, אולי אפילו לא 25%, אבל בחזון שלי לא מונעים מסלקום, מפרטנר ומהוט להיות בעלות מניות ברשת הקווית המודרנית. מגבילים אותן כך או אחרת, אבל לא מונעים מהן. יתרה מזו, קח למשל את פרטנר, שיש לה רשת סיבים משלה וגם לסלקום - הן ייכנסו כשותפות, יעמידו את הנכסים שלהן לרשות המיזם ויקבלו תמורה באיזה סכום של מניות. זה ייעל מאוד את המדינה".

- לסיום, נחזור לעניין האישי שלך. הגעת לגיל שבו אתה אומר "אני לא רוצה יותר לנהל חברות. אני רוצה להיות יו"ר, לעשות תפקיד ציבורי"?

"לא, אני לא זורק משפטים כאלה. בשנת 2000, כשפרשתי משטראוס, אמרתי משפטים כמו 'אני יוצא לפנסיה'. חצי שנה אחרי זה הייתי מנכ"ל yes - התפקיד הכי קשה שהיה לי בחיים. אז אני לא רוצה להצהיר הצהרות. בעיניי החיים זה פיקדון נפלא שאתה צריך למצות אותו, ליהנות ממנו. אני מרגיש כפרפר שיונק צוף מפרח ועף לעוד פרח ועוד פרח. אני לא רוצה לקבוע איזה מן תפקיד יהיה התפקיד הבא; אני רק רוצה לקוות שזה יהיה מאתגר. מהנה בשבילי זה מאתגר".

"לא אומר 'חזירות', אבל חברות הסלולר גרמו לכולם לא לאהוב אותן"

מומו לירן אדם אמיץ; אומר את האמת ישר בפנים, גם כשאני שואל אותו לגבי אריקסון ישראל שאותה ניהל, שהרוויחה יפה מאוד ממכירת ציוד בארץ.

- האם אתה חושב שרגולטור לא צריך להתחשב בצורך בהשקעות כדי לעמוד בביקושי הצרכנים לרוחב פס?

לירן: "הרגולטור לא צריך להתייחס לצרכים של החברות כאשר לא מתקיימת תחרות מספקת. אני פטור עכשיו מלדבר מהפוזיציה של אריקסון, שנהנתה מאוד מהעובדה שכל אחת מ-3 החברות קנתה ממנה ערמות של ציוד, ובזבזו הרבה כסף שיצא ממדינת ישראל ונשלח לשבדיה המשגשגת, בזמן שאם היו בונים מודל אחר של שיתוף רשתות, הם היו צריכים הרבה פחות ציוד, הרבה פחות השקעות, ניצול טוב יותר של הספקטרום, פחות קרינה ללקוחות ופחות הפרעה סביבתית של אנטנות".

- הממונה על ההגבלים לא אוהב שיתוף-פעולה בין המפעילים?

"אני מוכרח לומר לך שכאן משרד התקשורת חשב נכון, והרגולטור האחר שתקע את השיפור במבנה הכלכלי של ענף הסלולר, היה רשות ההגבלים העסקיים. אני חושב שהרשות התנהגה באופן שגוי, לא הסכימה שייווצר איזשהו מבנה של שיתוף אתרים, מחשש שיהיו פגישות ליליות של מנכ"לי חברות סלולר מתחרות. אני חושב שזה לשפוך את התינוק עם המים. אף אחד, לא משנה כמה שכרו גבוה, לא יעז לעשות את זה. זה מצער, זו דווקא לא אחריות של החברות בלבד. זה נזק שגרמה רשות ההגבלים".

- אלפים נפלטו מהתעשייה.

"אולי השיתו עליהם כללים דרקוניים שאפשר היה להימנע מלהשית עליהם, אבל הם הרוויחו את זה ביושר. הם הצליחו לגרום לכולם לחשוד בהם כל-כך, ולפחד מהם כל-כך, שעשו כל דבר אפשרי ובלבד לנטרל את כוחם הבלתי נסבל".

- אתה אומר שהם הביאו את זה על עצמם כי הם היו חזירים?

"חזירות זו מילה שלך, אבל הם גרמו לרגולטור, ללקוחות ולתקשורת לא לאהוב אותם. יש כמה כאלה: בנקים, סלולר, סוחרי ביטוח. יש כמה קבוצות כאלה".

- ומה אתה חושב על העובדה שאנחנו מפגרים בצורה משמעותית בסוגיית הדור הרביעי?

"יש לאפשר הקמה של חברה אחת ואולי שתיים, ולתת להן את כל התדרים ושכל המפעילים יוכלו לעבוד עליה בצורה שווה. ככה יכולות להיות 20 חברות סלולריות ויהיו מספיק תדרים לכולם. להקצות כמות קטנה של תדרים לכל חברה זה לא יעיל, זה בזבזני ולא יאפשר מהירויות גבוהות".

תגובת הוט: "אמירה מגוכחת"

"הוט מובילה את מהירות הגלישה, והינה החברה היחידה בישראל המספקת 100 מגה, בפריסה ארצית, זה כ-3 שנים. טכנולוגיית ה- Docsis 3 של הוט - כמו גם בשאר חברות הכבלים בעולם - היא טכנולוגיה מתקדמת ביותר בשוק התקשורת כיום, ובעלת יתרונות רבים; הבולט בהם: היא מאפשרת כבר כיום קצבים מהירים ביותר, ובעלת פוטנציאל התרחבות מיידי. במקביל, הוט כבר החלה לפני כמעט שנתיים בפריסת סיבים אופטיים לבתי הלקוחות בראייה והערכות לצרכים העתידיים, ובכוונה להמשיך ולהוביל את מהירויות הגלישה בישראל, גם בעתיד. הוט הינה חברה בעלת איתנות פיננסית, המחזיקה נתחי שוק נכבדים, ומגוחכת האמירה כי עליה להתמזג לתוך מיזם שטרם החל לפעול ונמצא בראשית הקמה".

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988