דן כהן מבקש לדחות על הסף את תביעת חברת החשמל נגדו

"התובענה הינה בעיקרה מעין 'רפורטאז'ה עיתונאית' פופוליסטית גרידא, המסתמכת על מקורות חיצוניים שונים ומשונים, אך נעדרת כל תשתית עובדתית משל עצמה" - כך פותח השופט המורשע לשעבר דן כהן את כתב הגנתו בתגובה לתביעת חברת החשמל בסך 200 מיליון שקל שהוגשה נגדו ונגד גורמים נוספים בגין פרשת השוחד בה הורשע.

לטענת כהן, לא רק שההתקשרות בין חברת החשמל לסימנס אושרה על-ידי דירקטוריון פרק זמן ניכר יחסית לאחר שחדל מלכהן בדירקטוריון החברה, אלא שלמיטב ידיעתו, ההתקשרות בין החברות נעשתה כדין, משיקולים ענייניים, על בסיס הליכים תקינים, "תוך שכל הגורמים והדרגים המקצועיים והניהוליים בחברת החשמל סומכים עליה ידם".

בחודש שעבר, במסגרת הסדר טיעון, הודה כהן והורשע בכתב אישום מתוקן בלקיחת שוחד בסך 4 מיליון שקל מחברת סימנס; ובעבירת מרימה והפרת אמונים בפרשת חברת רוגוזין, בכך שלא דיווח על קשריו עם הבעלים עזרא הראל לדירקטוריון חברת החשמל, שדנה בענייני החברה. כמו כן הורשע כהן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שנמלט מישראל לפרו, ונקבע כי הוא ירצה עונש מאסר של 6 שנים, ממנו תנוכה תקופת מעצרו בארץ ובחו"ל (סך-הכול כחצי שנה). עוד הוסכם כי המדינה תחלט 4 מיליון שקל מכספו של כהן, וכי בנוסף הוא ישלם קנס בסך 6 מיליון שקל.

לצד ההליך הפלילי, בחודש מארס האחרון הגישה חברת החשמל תביעה אזרחית בסך 200 מיליון שקל נגד סימנס העולמית, סימנס ישראל והמנכ"ל שלה באותה העת אורן אהרונסון, כהן ואחרים המעורבים בפרשה, ועיקרה - תשלומי שוחד שקיבל כהן לכאורה בתפקידו כדירקטור ויו"ר ועדת הנכסים של חברת החשמל, בין היתר מחברת סימנס, לצורך הטיית מכרזים בהיקפי ענק של חברת החשמל.

בתביעה נטען כי סימנס הבינלאומית וסימנס ישראל שילמו - על-פי הודאתן שלהן - תשלומי שוחד לכהן, שהיה דירקטור לשעבר בחברת החשמל. בתמורה לתשלומי שוחד אלה קידם כהן, לרבות בהיותו דירקטור, את ענייניהן של סימנס הבינלאומית וסימנס ישראל מול חברת החשמל, לצורך התקשרות בעסקאות לרכישת טורבינות גז ושירותים נלווים לתחנות הכוח של חברת החשמל.

בסופו של דבר התקשרה חברת החשמל עם סימנס בהסכמים שונים, לרכישת טורבינות הגז והסכמים נלווים, בסך כולל של 540 מיליון יורו ו-56 מיליון דולר.

התיישנות והיעדר עילה

הבוקר (א') הגיש כהן, באמצעות עורכי הדין מיקי שפיגלמן, ילנה וולוובסקי ועידן ריבה ממשרד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות', את כתב הגנתו לבית המשפט המחוזי במרכז, במסגרתו הוא מבקש לדחות את התביעה על הסף בשל מספר טענות, וביניהן טענת התיישנות והיעדר עילת תביעה.

כהן מדגיש כי בעוד שהאירועים נשוא התביעה אירעו בשנת 2001 והיו ידועים לחברת החשמל לכל המאוחר בשנת 2005, התביעה הוגשה רק במארס 2013 - כאשר תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק עומדת על 7 שנים.

עוד טוען כהן כי לאחר שחויב להשיב למדינה את כספי העבירה במסגרת ההליך הפלילי, "ברור כי אין לחייבו להחזיר את אותו הסכום פעמיים".

לגופן של טענות התביעה, מציינים עורכי הדין מיקי שפיגלמן, ילנה וולוובסקי ועידן ריבה, כי למיטב ידיעתו של כהן, ההתקשרות בין חברת החשמל לסימנס נעשתה כדין. "ההתקשרות אושרה פה-אחד על-ידי ועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל, בה השתתפו 9 דירקטורים, בהמלצת מנכ"ל התובעת ויועציה המקצועיים והמשפטיים", נכתב בכתב ההגנה.

בתגובה לטענות חברת החשמל, לפיהן בשל מעורבותו של כהן היא רכשה מסימנס טורבינות גז בסך מאות מיליוני יורו, השיב כהן כי אלה נרכשו "בהתאם לצרכים אמיתיים של חברת החשמל", וכי הרכישות בוצעו "פרק זמן ניכר יחסית לאחר שחדל מלכהן בדירקטוריון חברת החשמל".

"ההצעה הטובה ביותר"

בכתב ההגנה צוין כי כהן אמנם קיבל מסימנס כספים נוספים לסכום השוחד בו הודה, אך כספים אלה שולמו לו עבור שירותים נוספים כגון סיוע ביזום תחנת כח פרטית בישראל, איתור פרויקטים הנדסיים בתחום האנרגיה ואף מכירת טורבינות לתחנות כוח מחוץ לתחומי ישראל.

עם זאת, מודגש כי כספים אלה לא רק שלא היו כספי שוחד, אלא שולמו "בגין שירותים אותם העניק לסימנס ביחס לפרויקטים שונים אותם ביקשה ליזום - וללא כל קשר שהוא לחברת החשמל".

בהקשר זה מצוין כי הסכום שניתן לכהן בתמורה לעבודתו זו מגיע לכדי רבע מהסכום שצוין בכתב התביעה (כ-15 מיליון דולר), וכי הסכום שתואר בתביעה הינו "דמיוני".

כהן אף דוחה את טענות חברת החשמל לפיהן, כביכול, במסגרת ההתקשרות עם סימנס נגרמו לה נזקים. "נהפוך הוא", כותב כהן, "על-פי ניתוחם וחוות-דעתם של כל הדרגים המקצועיים והניהוליים של חברת החשמל, הצעתה של סימנס הייתה, בכל המועדים הרלבנטיים, ההצעה הטובה ביותר, הזולה ביותר והמתאימה ביותר לחברת החשמל".

בנוסף נטען כי חברת החשמל עצמה מיתממת ופעלה ופועלת בדרכים תמוהות וחסרות תום-לב בעליל. זאת, משום שחברת החשמל ממשיכה לעסוק עם סימנס.

"אותה תובעת עצמה, חברת החשמל, המשתמשת בתביעתה בביטויים כגון 'התנהלות מושחתת' ו'קשר מושחת', היא עצמה וכן כמובן בעלת המניות היחידה שלה, מדינת ישראל, ממשיכות לשתף את אותה סימנס עצמה, אשר התנהלה 'התנהלות מושחתת' והייתה שותפה ל'קשר המושחת', בהתקשרויות ומכרזים ללא כל הגבלה, והדברים מדברים בעד עצמם", נכתב.

כהן מבקש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו וישית על סימנס עצמה ועל מנכ"ל סימנס ישראל באותה העת, אורן אהרונסון (מי שהיה אמור להיות עד המדינה בהליך הפלילי של כהן), את מלוא האחריות והחבות בגין נזקי חברת החשמל הנטענים בתביעה. זאת, כיוון שכל פעולותיו נעשו כשלוחם, ביזומתם ולטובתם, ובמיוחד בשליחותה הישירה והמודעת של סימנס.

לבסוף, נטען כי בהתחשב בכך שכהן שירת כשופט לפני למעלה מ-30 שנה, ציון עובדת היותו שופט לשעבר בכתב התביעה נעשה "מטעמים פופוליסטיים של רדיפת פרסומת זולה ואיננו כלל ממין העניין".

חברת החשמל: "עזות-מצח"

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "כתב ההגנה שהגיש דן כהן, כמו גם טענותיו כנגד דירקטורים לשעבר בחברת החשמל, הינם עזות-מצח לשמה. אף שהורשע על-פי הודאתו בעבירות חמורות של שוחד, מירמה והפרת אמונים, ואף שטען רק לאחרונה בפני בית המשפט כאילו 'לקח אחריות מלאה על מעשיו', על מנת שבית המשפט יאשר את עסקת הטיעון שנחתמה עימו, מסתבר עתה כי כהן מתנער מאחריותו למעשיו החמורים ומנסה לגלגלה לפתחם של אחרים. חברת החשמל סמוכה ובטוחה שבית המשפט ידחה את טענותיו הציניות".