לאחר קיפאון של 3 שנים: הסכם על התקציב בארה"ב

ראשי ועדות התקציב בסנאט ובבית הנבחרים, דמוקרטית ורפובליקאי, שחטו פרות קדושות וגיבשו פשרה לשנתיים: הסיקווסטר יקוצץ; תקציב הפנטגון יגדל; יבוטל הסיוע למובטלים ותיקים ■ האם מחוקקים קיצוניים ינסו לטרפד את היזמה?

ב-2010 הפסידו הדמוקרטים את השליטה על בית-הנבחרים בוושינגטון ובשלוש השנים שחלפו מאז לא הצליח הקונגרס לגבש הצעת תקציב ולהניחה על שולחן הנשיא. הסנאט, בשליטת הדמוקרטים, ובית-הנבחרים, עם רוב רפובליקאי, לא יכלו להתגבר על חילוקי דעות אידיאולוגיים, שהלכו והעמיקו עם עליית כוחם של מחוקקי מסיבת התה, הסמנים הימניים של המפלגה הרפובליקאית.

הקיפאון הזה הנביט את הסיקווסטר, קיצוץ רוחבי אכזרי, ולפעמים אבוסרדי, שבוצע עם קופיץ קצבים, לא איזמל מנתחים, בתקציבים של כל משרדי הממשל. אחת מהתוצאות היתה ירידה חדה בקרנו של הקונגרס ובקרנם של הרפובליקאים. (השחיקה במעמד הדמוקרטים היתה פחות קשה, על פי הסקרים). נוצר פער בין וושינגטון למיין סטריט. האמירות התכופות ביותר של "האיש ברחוב", שצוטטו במדיה, היו: הקונגרס מקולקל, וושינגטון לא עובדת.

הלילה (ד'), אחרי כמה שבועות של דיונים קשים, הצליחו ראשי ועדות התקציב של הסנאט ובית הנבחרים, הסנטורית הדמוקרטית פטי מוריי והציר הרפובליקאי פול ראיין, לשחוט חלק מהפרות האידיאולוגיות הקדושות שלהם ולגבש הסכם על התקציב. אם שני הבתים יאשרו את ההצעה, יוסר האיום בהשבתה נוספת של הממשל כבר בינואר 2014 ויבוטלו העיוותים הקשים של הסיקווסטר עד לספטמבר 2015.

ההסכם הדו-מפלגתי קובע, שבשנת הכספים 2014 יהיו הוצאות הממשל הפדרלי 1.012 טריליון דולר, וב-2015, 1.014 טריליון דולר. שני הצדדים נפגשו פחות או יותר באמצע הדרך: הדמוקרטים בסנט דרשו שגובה שני התקציבים יהיה כ-1.058 טריליון דולר; הרפובליקאים בבית-הנבחרים תבעו תקרה של 967 מיליארד דולר.

המשמעות המעשית היא, שהקיצוצים הרוחביים של הסיקווסטר יקוצצו בכ-63 מיליארד דולר לאורך שנתיים. התוספת הזו תחולק שווה בשווה בין משרד ההגנה, שנאנק תחת הקיצוצים שנכפו עליו, לבין משרדי הממשל האחרים.

בכל זאת, הרפובליקאים הצליחו לדחוף להסכם קיצוץ תקציבי בסך 25 מיליארד דולר, שיושג באמצעות הארכת תחולתו של קיצוץ בן 2% בתכנית מדיקייר בשנתיים, עד 2023. הישג רפובליקאי נוסף: עובדים פדרליים חדשים ייאלצו להפריש חלק גדול יותר משכרם לביטוח רפואי מאשר עובדים ותיקים.

מבחינה מסוימת, ההסכם הזה הוא גלולה מרה לשתי המפלגות. הדמוקרטים, ובעיקר האגף הליברלי של המפלגה, שהולך וצובר תאוצה מזה כמה חודשים, זועפים על על כך שההסכם אינו מממן הארכת דמי אבטלה למובטלים ותיקים, כלומר אלה שאינם מועסקים יותר מחצי שנה. הם יפסיקו לקבל דמי אבטלה אחרי חג המולד, ב-25 בדצמבר.

רפובליקאים ימניים זועמים על כך שהסיקווסטר, בבת עינם ומשוש ליבם, נמחק ממשוואת התקציב, ושההסכם אינו נוגע במקור הרע, לפי השקפתם: הביטוח הלאומי ותכנית הביטוח הרפואי לגימלאים, מדיקייר.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נתן אמש ביטוי לתחושת התסכול של הדמוקרטים והרפובליקאים: "ההסכם אינו כולל כל דבר שהייתי רוצה, ואני יודע שרפובליקאים רבים חשים גם הם כך. זה אופיה של פשרה. אבל זה סימן טוב שדמוקרטים ורפובליקאים בקונגרס הצליחו למצוא מכנה משותף ולצאת מלפתיתת תהליך קבלת החלטות שמבוסס על ראיה קצרת טווח ועל דילוג ממשבר למשבר".

והציר ראיין אמר: "בממשלה שזרועותיה אינן נמצאות בידי מפלגה אחת, אינך יכול לקבל תמיד מה שאתה רוצה". לדברי הסנטורית מוריי, "זמן רב מדי נחשבה 'פשרה' מילה מלוכלכת בוושינגטון... למצב הזה היו תוצאות הרסניות על היציאה מהמשבר הכלכלי".
אנליסטים מעריכים, שלמרות הביקורות בשתי המפלגות ומאמצים של גורמים קיצוניים בהן להכשיל את היזמה, גם הסנט וגם בית-הנבחרים יאשרו את ההסכם בימים הקרובים.