וינשטיין: המדינה לא תערער על זיכוי ליברמן בפרשת השגריר

לפני כחודש זיכה בית משפט השלום בירושלים פה-אחד את ליברמן מעבירת המירמה והפרת האמונים שיוחסה לו בפרשת השגריר בבלארוס ■ היועמ"ש: בהחלטה שלא לערער "אין כדי לתת הכשר למעשיו של ליברמן, שאינם ראויים"

סוף לפרשת השגריר בבלארוס: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט כי הפרקליטות לא תערער לבית המשפט המחוזי על זיכויו של שר החוץ אביגדור ליברמן מהאישום נגדו בפרשת השגריר.

בכך באה על סיומה הפרשה המשפטית הזו, שהחלה בהגשת כתב אישום נגד ליברמן לפני כשנה, כספיח לחקירה המרכזית שנוהלה נגד ליברמן בפרשת חברות-הקש, ושאותה החליט היועץ המשפטי לסגור מחוסר ראיות.

וינשטיין ציין כי למרות החלטתו שלא להגיש ערעור, "אין בכך כדי לתת הכשר למעשיו של ליברמן, שגם בית המשפט שזיכה אותו מצא שהם אינם ראויים, אינם מוסריים ואינם עומדים בסטנדרט המצופה מאיש ציבור, ודאי במעמד כה בכיר של שר בממשלת ישראל".

לפני כחודש וחצי זיכו פה-אחד שופטי בית משפט השלום בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ', יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר את ליברמן מאשמת מירמה והפרת אמונים, בכך שפעל לקידומו של השגריר לשעבר בבלארוס, זאב בן-אריה, למטה המדיני במשרד החוץ ולאחר מכן לתפקיד השגריר בלטביה. זאת, לאחר שבעת ששימש שגריר בבלארוס, ניצל בן-אריה ביקור של ליברמן במדינה כדי להדליף לו פרטים מתוך בקשת חיקור הדין שרשויות החקירה בישראל העבירו לאלה של בלארוס באמצעות השגרירות.

מחלוקת בפרקליטות

בהודעת משרד המשפטים היום (ד') נמסר כי "לאחר הכרעת הדין נדרש היועץ לשאלה האם יש מקום להגיש ערעור מטעם המדינה כנגד הזיכוי, ובעניין זה הובאו בפניו חוות-דעת, וקוימו מספר דיונים. לאחר שהיועץ שקל בדבר, הוא החליט לאמץ את עמדתם של פרקליט המדינה היוצא, משה לדור, ופרקליט המדינה הנכנס, שי ניצן, שהמליצו בפניו שלא להגיש ערעור על הכרעת הדין".

בעמדה זו תמכו גם המשנה ליועץ לעניינים פליליים, רז נזרי; המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; אלי אברבנאל, וכן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש.

מאידך, אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שניהלו את התיק בבית משפט השלום - תמכו בהגשת ערעור.

החלטתו של וינשטיין התקבלה "נוכח מדיניות התביעה, הנוהגת ריסון ואיפוק בהגשת ערעורים על זיכויים, ולנוכח הערכות מקצועיות שנשמעו בפניו כי סיכויי הערעור נמוכים. בית משפט השלום קבע קביעות עובדתיות, שבחלקן הן שונות מהעובדות שייחסה התביעה לליברמן. ההלכה המשפטית המקובלת והמושרשת היא שערכאת ערעור אינה מתערבת בדרך-כלל בקביעות עובדתיות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ביותר. לכך יש השלכה ישירה גם על סיכויי הערעור בהיבט הנורמטיבי".

עם זאת, וינשטיין ביקש להדגיש כי ההחלטה שלא לערער התקבלה "אף שהיועץ המשפטי סבר ועודנו סבור כי התשתית העובדתית והמשפטית בתיק הצדיקה הגשת כתב אישום והרשעה בעבירה שיוחסה לליברמן".

עו"ד ירון קוסטליץ, מצוות סנגוריו של ליברמן, מסר בתגובה כי "אני שמחים על החלטת היועץ המשפטי. אנו כמובן סבורים כי זו ההחלטה הנכונה, משום שהכרעת הדין המנומקת של בית המשפט נשמעה על קביעות עובדתיות מוצקות, שאינן נתקפות בדרך-כלל בערעור. יש בכך שמחה מיוחדת, לאחר שנים ארוכות שבהן היה השר ליברמן נתון תחת עננת החקירות והמשפט הפלילי".

איכות השלטון: "רפיסות היועץ"

התנועה לאיכות השלטון מתחה ביקורת קשה על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא לערער על זיכויו של ליברמן. לדברי התנועה, "ההחלטה מעידה על רפיסותו של היועץ המשפטי בהגנה על שלטון החוק. היועץ המשפטי טעה כבר כאשר החליט לוותר על הגשת כתב אישום נגד ליברמן בפרשת חברות-הקש וכשהעדיף להסתפק בתיק השגריר. עכשיו שב היועץ והפגין את חולשתו".

לבני: "גיבוי מלא"

שרת המשפטים, ציפי לבני, התייחסה היום, במהלך נאומה בכנס "בוחרים דמוקרטיה" של אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי ובית-ספר לאודר לממשל, להחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לערער על זיכויו של השר ליברמן, ואמרה: "אני מכבדת את החלטת היועץ המשפטי לממשלה. שר המשפטים ממילא לא יכול, לא ראוי ואסור לו לעסוק בנושאים אישיים שנמצאים על שולחן פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר כאשר מדובר בשר אחר בממשלה. אני נתתי לכל אורך הדרך גיבוי מלא למערכת".

צרו איתנו קשר *5988