פרשת תיאום העמלות: הבנקים יצאו בזול

רשות ההגבלים העסקיים דרשה בזמנו קנס של 290 מיליון שקל, וכעת מסתמן כי הבנקים ישלמו 70 מיליון שקל בלבד

10 שנים בקירוב אחרי שרשות ההגבלים העסקיים פתחה בקול תרועה את החקירה נגד הבנקים בחשד לתיאום עמלות, נראה כי היא עומדת לסיים את הפרשה בקנס של 70 מיליון שקל נגד חמשת הבנקים הגדולים.

אמנם מדובר בקנס גבוה ביחס לעובדה שהחקירה בעניין עברה למישור האזרחי ולא הפלילי, ועדיין - ביחס לרעש הציבורי שעוררה הפרשה וגל התביעות הייצוגיות שהגיעו בעקבותיה, נראה כי הבנקים יצאו בזול יחסית.

עוד נזכיר כי לפני 5 שנים הציעה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, לבנקים לשלם קנס של 290 מיליון שקל. הבנקים סירבו, ובדיעבד נראה כי עשו בחוכמה, הואיל והקנס הסופי מהווה פחות מרבע מהקנס שהוצע אז.

בימים אלה מקיימים הבנקים מגעים מתקדמים מול רשות ההגבלים העסקיים, בראשות פרופ' דיויד גילה, לגיבוש סופי של הפשרה, כך שהנתונים אינם סופיים, אך מסתמן כי שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - ישלמו 22 מיליון שקל כל אחד, דיסקונט ישלם 14 מיליון שקל, ומזרחי-טפחות והבינלאומי ישלמו כ-6 מיליון שקל כל אחד.

עוד נציין כי בעקבות פרשה זו הוגשו תביעות ייצוגיות נגד הבנקים על תיאום העמלות. הערכות הן כי אותם 70 מיליון שקל ישמשו כסכום בפשרות שיושגו באותן תביעות. כלומר 70 מיליון שקל לא ישולמו ישירות למדינה - אלא יישמרו בצד עד לסיום הדיון בתביעות הייצוגיות. אם הסדרי הפשרה יהיו נמוכים מ-70 מיליון שקל, אזי הבנקים יעבירו את יתרת הסכום למדינה כקנס.

הפרשה החלה ב-2004; בנובמבר אותה שנה פשטו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים על משרדי הנהלות בנק הפועלים ובנק לאומי, לאחר תקופה ארוכה של חקירה סמויה. במסגרת החקירה נבדקו חשדות שלפיהם הבנקים תיאמו החל מסוף שנות ה-90 את תעריפי העמלות והעבירו ביניהם את המידע.

החוקרים החרימו מסמכים רבים, פרוטוקולים של דיונים פנימיים ומחשבים, כולל מחשבו של מנכ"ל הפועלים דאז, צבי זיו. הסיבה: חקירה בנושא תיאום אסור בין הבנקים בתעריפי העמלות. החקירה הוגדרה "הגדולה ביותר שניהלה הרשות מאז ומעולם בחשד לביצוע עבירות על-פי חוק ההגבלים העסקיים בתעשיית הבנקאות". ביולי 2005 ביקשה הרשות מהבנקים חומר נוסף ואף חקרה עובדים.

בתחילת 2009 נחשף ב"גלובס" כי קן הציעה לבנקים פשרה. קן הציעה לבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי-טפחות לשלם קנס כבד של 290 מיליון שקל; היא איימה כי אילולא כן היא תוציא קביעה אזרחית נגדם. קביעה זו תהווה ראיה במשפט אזרחי וקלף חשוב למגישי התביעות הייצוגיות בנושא.

אלא שבבנקים סירבו להצעה זו והעדיפו להסתכן ולהגיע לבית המשפט. ואכן, כמה חודשים לאחר מכן הוציאה קן קביעה אזרחית, שלפיה הבנקים העבירו ביניהם מידע בנושא מחירי עמלות.

החקירה חשפה את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, שבמסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על התמחור וגביית העמלות. המידע שהועבר בין הבנקים הבהיר את מה שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפרסמו לשימוש הלקוחות. פרסום הדוח היווה את יריית הפתיחה להגשת תביעות ייצוגיות נגד הבנקים בנושא זה, ואכן הוגשו כמה תביעות, כשהגדולה בהן הייתה על סך מיליארד שקל.

בינתיים ההליך המקביל מול רשות ההגבלים התנהל בבית הדין להגבלים עסקיים, ואף עבר בשלב מסוים לגישור. לפי הערכות, בשלב מסוים הבינו ברשות ההגבלים כי הראיות נגד הבנקים אינן חזקות מספיק, וכי מוטב לסיים את הפרשה בפשרה. בימים אלה מתקיימים המגעים לגיבוש פשרה שכזו.

כאמור קנס של 70 מיליון שקל הוא אפילו לא מכה קלה בכנף בעבור הבנקים, שהרווח השנתי שלהם מגיע לכ-5 מיליארד שקל. ועדיין, אין לזלזל בקנס הזה, הנחשב גבוה מאוד לקביעה שהיא אזרחית ולא פלילית.

כמו כן, ההרתעה בנושא העמלות הושגה מעצם פרסום החקירה והתהודה שהפרשה קיבלה. כמו כן, כיום הבנקים ממילא מפרסמים את התעריפונים שלהם באינטרנט, כך שהבנקים יכולים להשוות מחירים לעומת המתחרים בצורה פשוטה וחוקית.

היקף הקנסות
 היקף הקנסות