הצעה: רשות המסים תחליף מידע גם עם מדינות בלי אמנת מס

עו"ד שוש שחם: "הצעת החוק מהפכנית. כאשר בעלי הון ישראלים פנו למקלטי מס, הם לא היו יכולים לנחש שהם ייחשפו; כעת זה הזמן האחרון להגיש בקשה לגילוי מרצון, שכן לאחר שהמידע יגיע, לא תהיה יותר חסינות פלילית"

בשנים האחרונות הופך העולם לשקוף יותר ויותר, ומתכנני מס "יצירתיים" שוקלים את צעדיהם במקלט מס כזה או אחר בקפידה. באווירת השקיפות הבינלאומית פועלת רשות המסים במרץ על-מנת ללכוד הון ישראלי שחור שמסתובב בעולם, ומדי כמה חודשים מתפרסם עוד הסכם לשיתוף-פעולה בינלאומי וחילופי מידע, עליו היא חתמה מול מדינות שיש לנו עמם הסכמים למניעת כפל מס (שוויץ לדוגמה), והולכת ומתהדקת הטבעת סביב מתכנני מס ישראלים, שחורגים מגבולות התכנון הלגיטימי והופכים למעשה למעלימי מס.

בקרוב, כך נראה, יקפוץ המאבק במעלימי המס הישראלים עוד מדרגה. לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית לתיקון פקודת מס הכנסה, שלפיה יתווסף לפקודת מס הכנסה פרק "חילופי מידע לפי הסכם בינלאומי", במסגרתו תינתן לרשות המסים סמכות להחליף מידע עם רשויות מס של מדינות אחרות, גם אם ישראל אינה חתומה מולן על אמנות מס, לרבות עם מדינות הנחשבות למקלטי מס ברחבי העולם.

לדברי עו"ד שוש שחם, סגנית יו"ר ועדת מסים בלשכת עורכי הדין וחברה בוועדת המסים של האו"ם, "הצעת החוק מהפכנית, מאחר שהיא מעניקה לרשות המסים בישראל סמכות רחבה ביותר להגיע למידע בחו"ל, חלקו במדינות שמהוות מקלטי מס, ולקבל מידע גם 10 שנים אחורה, גם על חשבונות בנק שכבר נסגרו וגם על חברות שכבר חדלו לפעול, וכן לגלות מידע סודי על נישומים בישראל לרשות מסים של מדינה אחרת.

לדבריה, "כאשר בעלי הון ישראלים ואנשים עתירי-ממון פנו למדינות המהוות מקלטי מס ברחבי העולם ושמו שם את כספם, הם לא יכולים היו לנחש שיהיה מצב כזה של חשיפתם".

ביטול חובת הסודיות

לפי המצב החוקי הקיים, כיום רשות המסים יכולה לבצע חילופי מידע עם רשויות מס זרות רק באמצעות אמנות למניעת מיסי כפל הנחתמות על-ידי ישראל ומדינת האמנה. ישראל חתומה על 52 אמנות מס עם מדינות שונות בעולם, ובכל אמנת מס קיים סעיף חילופי מידע בין ישראל למדינת האמנה. כך ניתן לקבל ממדינת האמנה מידע לגבי תושב ישראל הפועל בתחומה, או המחזיק בה כספים או נכסים.

לעומת זאת, עם מדינות רבות אחרות, ובמיוחד עם מדינות הנחשבות למקלטי מס, ששיעור המס החל על תושבי חוץ בהן הינו אפסי, אם קיים בכלל - בדומה לברמודה, ברבדוס - אין לישראל אמנות מס, ואין לרשות המסים בישראל אפשרות לקבל מהן מידע על כספים או נכסים של תושבי ישראל המצויים בהן, אלא בדרך של חתימת הסכם של חילופי מידע. ואולם, לפי פקודת מס הכנסה כיום חלה חובת סודיות על פרטיו של הנישום המצויים בידי רשות המסים.

"על הרקע הזה נולדה הצעת החוק, אשר מבטלת את חובת הסודיות, כך שניתן יהיה לחתום על הסכמים הדדיים שאינם תלויים באמנה", אומרת עו"ד שחם.

לדבריה, בנסיבות אלה, מי שעוד לא חשף את כספיו בחו"ל בפני רשות המסים, כדאי שיעשה זאת כעת בטרם תעבור בחקיקה ותיכנס לתוקף הצעת החוק.

"הצעת החוק היא 'רעידת אדמה' לעולם העסקים ולבעלי ההון במדינת ישראל. כעת זה באמת הזמן האחרון להגיש בקשה לגילוי מרצון, המעניקה חסינות מהליכים פליליים עם הסדר המס - שכן לאחר שהמידע יגיע לרשות המסים בישראל, לא תהיה יותר חסינות פלילית", היא מבהירה.

פגיעה קשה בפרטיות הנישום

הצעת החוק מבקשת להתיר חילופי מידע וסיוע בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת לפי הסכם בינלאומי, שאינו הסכם למניעת כפל מס, וכן לקבוע בדין הפנימי את התנאים והמגבלות לחילופי המידע ולסיוע.

בין היתר, מוצע לאפשר למנהל רשות המסים להעביר מידע לרשות מס במדינה אחרת בהתאם להסכם, בין אם לפי בקשתה של אותה רשות מס ובין אם ביוזמת המנהל; וכן מוצע כי העברת המידע תהיה מותנית בכך שהמידע דרוש לצורך אכיפת דיני המס של המדינות החתומות על ההסכם, שסודיות המידע תישמר, ושהשימוש שייעשה במידע יוגבל לצורך אכיפת דיני המס של המדינה שקיבלה אותו, ולא יועבר למוסדות שאינם קשורים באכיפת דיני המס או למדינות אחרות.

עו"ד שחם מבהירה כי המטרה של הצעת החוק הינה חשובה וחיונית, והיא מלחמת חורמה בהון השחור של תושבי ישראל בחו"ל, הנאמד במאות מיליארדי דולרים, והכנסתו למעגל המס בישראל. אולם לדבריה, "יש לסייגה באיזון עם אי-פגיעה בזכויות הפרט. היקף המידע המוחלף בין רשויות המס הינו רחב ביותר, לפי הצעת החוק, ומאפשר להחליף מידע הקיים ברשות המסים, ואולם גם מידע אשר אינו קיים, ויש צורך לקיים בדיקות וחקירות מס לפי דרישת המדינה הזרה, על-מנת להשיגו".

בהצעת החוק הוספו גם הוראות שמטרתם שמירה על ביטחון המדינה, ונקבע בין היתר כי מנהל רשות המסים לא יעביר מידע לפי הסכם חילופי מידע אם העברתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה המתנהלת, וכן לא יעביר מידע אם אין הדדיות. ואולם, לטענת עו"ד שחם, "אין בהצעה סעיפים מספקים לשמירה על פרטיותו של הנישום הישראלי".

לטענת עו"ד שחם, יש להוסיף להצעת החוק סעיף המחייב את רשות המסים ליידע את הנישום כי בכוונת הרשות להעביר עליו מידע לרשות מס זרה, ולאפשר לו להגיש התנגדות לכך.

לדבריה, "את הרעיון להסכמים של חילופי מידע קבלו ברשות המסים מארה"ב, אולם שם מיידעים את הנישום כי עומדים להעביר מידע לגביו לרשות מסים זרה, ומאפשרים לו להגיש התנגדות, אם הוא סבור כי העברת המידע תגרום לו נזק ופגיעה בזכויות כלשהן שלו. בישראל לא אימצו את החלק הזה - וחבל".