אושרה "רפורמת הקורנפלקס": המשק ייפתח ליבוא מזון יבש

במסגרת הרפורמה שגיבשה ועדת לוקר, תתאפשר פתיחה של המשק ליבוא מאסיבי של מוצרי מזון יבש "לא רגישים", ובהם פסטות, דגני בוקר, חטיפים ועוגיות

‎‎הממשלה אישרה הבוקר (א') את "רפורמת הקורנפלקס" שתפתח את המשק ליבוא מקביל של מזון יבש לישראל.

במסגרת הרפורמה שגיבשה ועדת לוקר, תתאפשר פתיחה של המשק ליבוא מאסיבי של מוצרי מזון תוך הגדלת מגוון מוצרים "לא רגישים", ובהם פסטות, דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, אורז, קטניות, עוגיות וקורנפלקס, במטרה להגדיל את התחרותיות ולהוריד את המחירים לצרכן.

הרפורמה אינה חלה על מזון שמוגדר רגיש (מזון מן החי, מזון לתינוקות ומזון שיש לגביו חשש מסיבות שונות, שלגביהם תיוותר דרישה לאישור פרטני). עוד סוכם כי רשימת המזונות הרגישים תעודכן מעת לעת על-פי הצורך.

‏ההחלטה התקבלה בעקבות סיכום בין ישראל לאיחוד האירופי, שעל-פיו תאמץ ישראל את השיטה האירופאית ליבוא מזון. על-פי שיטה זו, יבוא מוצרים שאינם רגישים יתקיים ללא הגבלה, והם ייכנסו למדינות האיחוד "במסלול ירוק", ובלבד שהם עומדים בסטנדרטים שנקבעו מראש על-ידו.

בדומה לאיחוד, היבואנים בישראל יתחייבו לעמוד בסטנדרטים באמצעות הצהרת יבואן. המהלך יקל על היבואנים לייבא מזון רגיל, ומנגד ילווה בהחרפת הענישה כלפי יבואנים שלא יעמדו בסטנדרטים ובאכיפה ופיקוח מוגברים.

‏על-פי נתוני הלמ"ס, הקף היבוא של מוצרי מזון לא רגישים מהווה חצי מסך יבוא מוצרי המזון לישראל, כשהיבוא הכולל נאמד בכ-4.3 מיליארד דולר.

כיום קיימות מגבלות על יבוא מזון, והצוות בחן דרכים להקל משמעותית על הליכי יבוא מזונות ולהוביל לכניסתם לישראל של מזונות מיובאים רבים, חלקם חדשים וחלקם כאלה שכבר נמכרים בארץ, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות.

עד כה משרד הבריאות דרש אישור פרטני לכל מוצר מזון מיובא. התהליך כלל דרישה להגשת טפסים רבים והיה כרוך בהליך ביורוקרטי נפרד לכל פריט מזון וכן בדיקות מדגמיות של המזון המיובא‏‎.‎‏

טיפול חלקי ביוקר המחיה

‏יש לציין כי הרפורמה נועדה להביא להוזלת מחירי המזון, אולם לא מדובר בצעד מספיק. על מנת שהצרכן יוכל ליהנות מהפחתת מחירי מזון, דרושים צעדים נוספים של הממונה להגבלים עסקיים, משרד הכלכלה והאוצר, וכן יהיה צורך לטפל בריכוזיות של הרשתות הקמעונאיות.

הרפורמה גובשה על-ידי ועדת לוקר לבחינת היבוא המקביל, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר; והיו חברים בו מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו; מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג; וראש אגף תקציבים, אמיר לוי.

יש לציין כי המנדט המקורי של צוות לוקר, שהוקם בינואר האחרון, היה לבחון חלופות ולהציע דרכי פעולה להקלה על יבוא מקביל של מוצרי מזון. בפועל, המלצות הצוות נוגעות לכלל יבוא המזון ולא רק ליבוא מקביל.

הסיבה לכך היא שככל שהצוות העמיק בעבודתו, הסתמן כי על מנת להגדיל את התחרותיות יש לשנות את הפרידגמה הקיימת מקצה לקצה ולבטל את הצורך בבקשה לאישור פרטני לכל פריט מזון בנפרד‏‎.‎‏ ‏‎‎‏

לוקר הדגיש כי "ההישג הנדרש, המניע שהניע אותנו להקמת הצוות, היה הסרת חסמים ביבוא מוצרי מזון. אין להקל ראש בצעד הזה, שהוא לא פחות מדרמטי לצרכן הישראלי. הממשלה עושה פה צעד שמציב אותה בשורה אחת עם האיחוד האירופאי מבחינה רגולטורית. המשמעות לתחרות בשווקים היא אדירה, ואת זה ירגיש כל אחד ואחת מאזרחי ישראל בסל הקניות שלו. המדיניות של ראש הממשלה ושל הממשלה כולה היא הן להקל ברגולציה והן לעודד את התחרות והפחתת יוקר המחיה, והמהלך הזה משיג את שתי התוצאות האלה".