מבחן דרכים: ניסאן אלטימה - אמריקאית מלוכסנת

ניסאן אלטימה היא מכונית יפנית מתוצרת ארצות הברית, שמגיעה אלינו בחסות הרפורמה של משרד התחבורה ■ היא מציעה מרווח פנים ענק, ביצועים סבירים והתנהגות כביש מתורבתת ■ אבל מי שמחכה למחיר נוסח אמריקה - יתבדה

ניסן אלטימה סדאן / צילום: יחצ
ניסן אלטימה סדאן / צילום: יחצ

בראשית העשור הנוכחי החל משרד התחבורה בקמפיין, שמטרתו המוצהרת הייתה הוזלת מחירי הרכב בישראל. מיטב המוחות גויסו למשימה, ועדות בין משרדיות כונסו והמלצות פורסמו בחגיגיות. אחת הראשונות שבהן, שגם זכתה ליישום מואץ, הייתה הקלה על ייבוא של כלי רכב בתקינה אמריקנית לישראל.

ההיגיון היה פשוט: מחירי הרכב בארצות הברית הם הזולים בעולם, ולפיכך הרחבת הייבוא מצפון אמריקה - רצוי ייבוא אישי ומקביל - תביא לכאן שלל דגמים חדשים במחירים שוברי שוק. המיסוי הדרקוני לא טופל כמובן.

השנים חלפו והחודש נחתה בארץ ניסאן אלטימה, מכונית שמיוצרת בטנסי ותוצר גאה של רפורמת הייבוא החדשה. אלא שהתסריט לא כל כך דומה לזה שכתב משרד התחבורה לפני ארבע שנים. היבואן הוא לא יזם חדש, אלא היבואן הוותיק והממוסד של ניסאן, ואילו מחיר המכונית, שבארצות הברית עומד על כ-23 אלף דולר לצרכן, עומד בישראל על כ-174 אלף שקל אחרי יותר מ-100% מס מצטבר, הובלה ורווח ייבוא - מחיר שמקביל לזה של מכוניות דומות מתוצרת יפן, קוריאה ואירופה.

אם נשים בצד את הפופוליטיקה, נגלה שהאלטימה משתייכת לזרם המרכזי של משפחתיות מיד-סייז בארצות הברית - פלח שהיקפו מיליוני יחידות בשנה. זה אומר אורך של יותר מ-4.8 מטרים, עם רוחב וגובה תואמים ועיצוב חיצוני שפונה למכנה משותף רחב. יחסית לכמה ממתחרותיה לפלח, לאלטימה יש מראה אתלטי, עם "שרירים" בולטים מלפנים ומאחור ובליטת זנב קצרה יחסית. כאשר מוסיפים לתמונה חישוקים גדולים ודונמים של כרום בוהק, על פי מיטב המסורת האמריקנית, מקבלים מכונית בעלת נוכחות שזוכה לכמות לא מבוטלת של תשומת לב ברחוב הישראלי, בעיקר מכיוון מבוגרים אמידים.

תא הנוסעים טיפוסי למכונית של אומה, שנלחמת (ללא הצלחה) במגפת השמנת היתר. מרחב הפנים ענק וכולל מושבים בגודל קינג סייז, דונמים של מרחב לרגליים ולכתפיים מאחור ותא מטען מאסיבי. עמדת הפיקוד גדולה ושמרנית למדי, למעט צג נתונים ששקוע בין השעונים המרכזיים ויוצר רושם של הולוגרמה תלת-ממדית. הנדסת האנוש פשוטה וקלה לתפעול, המתגים ענקיים ואיכות הייצור והחומרים סבירה בהחלט.

הדגם הבסיסי שבו נסענו מציע חבילת אבזור מקיפה למדי, כולל מזגן אמריקאי מקפיא ומחזיקי כוסות, שמתוכננים לבלוע את המשקאות המוגזים הגדולים ביותר שבאמתחתן של רשתות הדרייב-אין האמריקניות. המושבים, אגב, מתגאים בכך שפותחו בשיתוף נאס"א כדי להציע "ריפוד שמסתגל לגוף ויוצר תחושה של ריחוף". אנחנו נשארנו מחוברים למציאות.

מכונית לנהגים רגועים

ובחזרה לאלטימה. על הכביש המכונית מפגינה יכולות דינמיות מפתיעות למשפחתית, שמיועדת לשוק האמריקני בלבד. ההגה משדר תחושה כבדה ודי מדויקת, אחיזת הכביש גבוהה, תנודות הגוף לא חריפות מדי בפניות וגם על כבישים מפותלים הנהג לא מרגיש מנותק.

ספיגת הזעזועים כבר חוזרת למסורת: מתלים עם כיול רך מאוד שמנטרלים היטב מהמורות עירוניות קלות ושיבושים טיפוסיים על הכביש המהיר, אבל עלולים לחבוט ולטלטל את המרכב בעת מפגש עם שיבושי כביש ישראליים. מנגד, המכונית רגועה ומרגיעה בשיוט על כבישים מהירים, וזו תכונה חשובה למי שנוסע אלפים רבים של קילומטרים בשנה.

האלטימה מודל 2014, שעברה חידוש בשנה שעברה, מצוידת במנוע 2.5 ליטר בהספק 182 כ"ס שמשודך לתיבה רציפה (CVT). המנוע עצמו מייצר כוח עוצר נשימה, אבל הוא שקט יחסית ומספק דחף זמין גם בעליות ארוכות פלוס יציאות נמרצות מהרמזור.

התיבה הרציפה לא אופיינית למשפחתיות אמריקאיות. היא אמנם אחת הטובות מסוגה בשוק, עם העברות מדורגות וחלקות יחסית בנהיגה רגועה והיא גם תורמת לחיסכון בדלק, אבל כאשר דוחפים אותה לקצה היא מגלה תכונות אופייניות ל-CVT, כלומר זינוק לסל"ד גבוה וקולני שאינו מלווה בתחושה תואמת של תאוצה. בנוסף, שלא כמו תיבות מקבילות מתוצרת יפנית ואירופית, אין לה אופציה של העברת הילוכים ידנית אלא רק אפשרות לנטרל בכפתור את הילוך היתר. בקיצור זו מכונית לנהגים רגועים ללא אמביציות נהיגה.

מחשב המנוע התעקש להציג צריכת דלק ממוצעת של יותר מ-10 קילומטרים לליטר בנהיגה נמרצת, אך יש לנו הרגשה שהוא קצת אופטימי מדי. מי שידחוף כהוגן את המכונית הגדולה והכבדה הזו יקבל צריכה ריאלית שנעה בין 7 ל-9 קילומטרים.

ניסאן אלטימה עולה כ-175 אלף שקל לדגם ההתחלתי, וכ-200 אלף שקל לדגם הסופר מפואר. היא מציעה חבילה תחרותית שהולמת היטב את הפלח שלה, שכולל כמה מתחרות בעלות שיעור קומה כמו מאזדה 6 ושברולט מאליבו. היא נראית טוב, נוחה ברוב התנאים, מתנהגת היטב ויכולה לאכלס גם נהג ונוסעים מגודלי קומה. יש לה גם שם מותג סחיר בישראל, ואם לסמוך על הסקרים האמריקאיים היא תהיה די אמינה.

בקיצור, בהחלט תוספת חשובה להיצע של המותג בארץ. כמובן בכסף הזה אפשר לרכוש בארצות הברית שתי מכוניות כאלה, אבל אם למישהו יש תלונות בנושא המחיר הוא מוזמן להעלות אותם על הכתב ולשלוח אותן למר יאיר לפיד, שמען עבודתו הוא משרד האוצר, רחוב קפלן 1, ירושלים. בהצלחה.

ניסן אלטימה
 ניסן אלטימה

חלק מהמתחרות

קאמרי הייבריד

בכ-180 אלף שקל מציעה "אלבר" את הגרסה ההיברידית של טויוטה קאמרי בייבוא מקביל מארה"ב. המכונית מצוידת בשילוב של מנוע בנזין ארבעה צילינדרים ומנוע חשמלי, ומייצרת ביצועים נמרצים לצד חיסכון בדלק. רמת האבזור התקנית גבוהה.

טויוטה / צילום: יחצ
 טויוטה / צילום: יחצ

שברולט מאליבו

176 אלף שקל הוא מחירה של המתחרה הישירה של האלטימה בארה"ב. בכסף הזה מקבלים רכב שברולט בממדים דומים, לא מעט צעצועים אלקטרוניים, מרווח פנימי בשפע, ובעיקר מנוע 2 ליטר טורבו עם 259 כוחות סוס מרשימים. התאוצה מאפס ל-100 אורכת 6.6 שניות.

שברולט / צילום: יחצ
 שברולט / צילום: יחצ

אופל אינסינייה

ב-175 אלף שקל מציעה אופל את הדור האחרון של אינסינייה. העיצוב נותר אטרקטיבי, השלדה היא שילוב אירופי של נוחות והתנהגות כביש ותא הנוסעים משדר פרמיום. המנוע הוא 1.6 ליטר עם 170 כ"ס שמציג חיסכון בדלק.

אופל / צילום: יחצ
 אופל / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988