"VEEP", יום חמישי 20:40, ערוץ yes oh
אחת הבעיות של סדרות על רקע פוליטי, אפילו כאלה שמנסות להצחיק, היא שלעיתים המציאות עולה על כל דימיון: בשלישי האחרון, למשל, זמן קצר אחרי מסיבת העיתונאים של בנימין נתניהו שבה מנה את "הישגי" ממשלתו הקודמת, שודר פרק של "פולישוק" - ובחיי שהיה קשה קצת להבין מתי נסתיימה מהדורת החדשות והחלה הסדרה הסאטירית המצוינת.
מאחר שאינני מצוי בנבכי הפוליטיקה האמריקאית, קשה לי להעריך את מידת הרלוונטיות של "VEEP" בכיכובה של ג'וליה לואיס דרייפוס בבית הלבן, אבל לפי הפרסים והתשבחות שגרפה הסדרה הזאת - כנראה שהיא רלוונטית מאוד.
יוצרי הסדרה הכחישו שהיא מבוססת על המקרה המוזר של שרה פיילין, שב-2008 לא הייתה רחוקה מלהיבחר לתפקיד סגן הנשיא, למרות שהנאומים הפוליטיים שלה נשמעו כאילו נכתבו בידי פנינה רוזנבלום, ובכל זאת נדמה שהיא הייתה מקור ההשראה, גם אם הסדרה המריאה מאז למחוזות אחרים.
אני מודה שלא תמיד נוח לי עם "VEEP": הצילום התזזיתי, ה"כאילו-ריאליסטי", הוא בעיניי רעה חולה של לא מעט סדרות. גם טירופן של הדמויות, אנשי הסגל, נראה לעיתים מופרך (אם כי שוב, במעבר חד לישראל - אירועי הימים האחרונים הוכיחו שיש לא מעט טירוף ופרנויה גם במערכת שלנו).
ובכל זאת, כמעט בכל פרק יש כמה פאנצ'ים לא רעים ששווה להישאר צמודים למסך עבורם.
דרך ארוכה עשתה דרייפוס מאז ימיה כאיילין ב"סיינפלד" ועד לבית הלבן, והערב (בסדרה) היא תעשה דרך ארוכה עוד יותר - מוושינגטון למסע באירופה לרגל ציון 100 שנה למלחמת העולם הראשונה. תסמכו עליה שהיא עוד תגרום לאירופים להתגעגע למלחמה ההיא.
* ציון: 9
ותודה לפוטין
"בית רוסיה", יום שבת 10:47, ערוץ yes4
לו היה קר וגשום, זה היה יכול להיות מושלם. שבת לפני הצהריים: כבר לא זמן מיטה ועדיין לא זמן ארוחה - ומה טוב יותר מלשבת מול מותחן שמבוסס על ספר מאת ג'ון לה-קארה, כשאת הדמויות הראשיות מגלמים שון קונרי, מישל פייפר ורוי שרדר?
בעוד "צ'ק פוינט צ'ארלי", נקודת הביקורת השלישית שעל גבול מזרח ומערב ברלין, הפכה כבר לקרקס תיירותי, שלא מאפשר אפילו להתמקם בבית-הקפה הסמוך ולדמיין מרגלים יוצאים ובאים, נדמה שהרפתקנותו הכוחנית של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עשויה להחזיר בקרוב למערב את הנכס הקולנועי הגדול ביותר שלו: הרוסי כאיש הרע.
משום כך זהו זמן טוב להתכרבל מול המסך ולתת כבוד לסיפור איטי ולשחקנים מעולים, בפרשה שכולה ריגול, הונאה, שקרים, מזימות, תככים - ואפילו אהבה.
מרגלים חסרי מעצורים בעלי מבטא מרושע מושלם, סוכנות חסרות עקבות עם מראה לוהט ונשמה קפואה (אם כי זה יותר אצל שון קונרי כג'יימס בונד, פחות ב"בית רוסיה"), וסכנה קיומית שמרחפת מעל לאנושות כולה - המלחמה הקרה מעולם לא הייתה כה חמה!
* ציון: 9
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
