המעילה של עו"ד ירדנה נילמן: האפוטרופוס הכללי תובע 4 בנקים

ירדנה נילמן הורשעה בגניבת כ-7 מיליון שקל מ-26 חסרי ישע להם שימשה כאפוטרופוסית ■ כעת תובעת המדינה את הבנקים לאומי, דיסקונט, הפועלים ומזרחי-טפחות, בטענה כי המעילה התאפשרה עקב רשלנותם ומחדליהם

ארבעת הבנקים הגדולים בארץ - לאומי, דיסקונט, הפועלים, ומזרחי-טפחות - מנהלים את רוב כספו של הציבור הישראלי, ולכן מטיל עליהם החוק אחריות כבדה וחובות אמון, זהירות ופיקוח מוגברים כלפי הלקוחות.

כשהלקוח חושב שהבנק קיפח אותו, הפר את ההסכמות עמו וגרם לו נזק, הוא רשאי להגיש תביעה משפטית נגד הבנק ולעמוד על זכויותיו. ואכן, מדי יום מוגשות לבתי המשפט ברחבי הארץ תביעות של אזרחים נגד הבנקים.

כאשר בעל הכספים הוא אדם שסובל ממחלה קשה, מפיגור או מנזק מוחי אחר ואינו מסוגל לעמוד לבדו על זכויותיו מול הבנק, מי שאחראי לייצוגו הוא אפוטרופוס שממנה המדינה. ואולם, מה קורה כאשר האפוטרופוס מועל בכספי חסר הישע שהוא אחראי לו ומנצל את כוחו לרעה כדי לגנוב אותם? ומהי האחריות של הבנקים לפקח על אותו אפוטרופוס? האם תפקיד הבנק לשמור על השומרים?

בסוגיות החשובות הללו יידרש לדון בקרוב בית המשפט המחוזי מרכז בעקבות תביעה חריגה בסך כ-7 מיליון שקל שהגיש היום (ב') האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נגד הבנקים לאומי, דיסקונט, פועלים, ומזרחי-טפחות.

לטענת המדינה, הבנקים התרשלו בשמירה על כספיהם של 26 אנשים חסרי ישע, בהם סכיזופרנים, חולי אלצהיימר ופרקינסון, ואיפשרו לאפוטרופסית שלהם לשעבר והעבריינית המורשעת, עוורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן, שהייתה בעלת חברה לשירותי אפוטרופסות, לגנוב מיליוני שקלים מחשבונותיהם.

"נורות אזהרה"

לפי התביעה שהגיש האפוטרופוס הכללי דוד האן, באמצעות עורכי הדין דן פרידמן, יואב זטורסקי והראל גל-ים ממשרד פרידמן-יונגר ושות', פעולות המירמה של מילמן נעשו בחסות הרשלנות והמחדל של הבנקים.

לפי הנטען, למרות שנילמן היא זו שגנבה את הכספים מהחסויים בפועל - הבנקים הם אלה שצריכים להשיבם, שכן הם אלה שהתרשלו בפיקוח על אותם חשבונות ואיפשרו לה לבצע בחשבונות החסויים ככל העולה על רוחה.

"גזילת כספם של חסרי הישע (על-ידי נילמן - ח'מ') התאפשרה נוכח התרשלותם ומחדליהם החמורים של הבנקים שהיו אמורים לפקח על הדרך בה מנוהלים החשבונות. הבנקים גילו אוזלת-יד חמורה והפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי חסרי הישע. כתוצאה מההפרות נמשכו שלא כדין סכומי-עתק מחשבונות התובעים, דבר אשר גרם להם לנזקים כבדים", טוען האפוטרופוס הכללי.

לדברי המדינה, "לו היו הבנקים מתנהלים בהתאם לסטנדרט התנהגות סביר - היו חייבות להידלק אצלם 'נורות אזהרה' לגבי האופן בו מתנהלים חשבונות חסרי הישע, דבר אשר היה מונע את הנזק הכבד אשר נגרם לתובעים".

לפי התביעה, הנזקים שנגרמו לחסרי הישע החסויים עומדים על כנם אף כיום, שכן אותם סכומים שהוצאו מחשבונות הבנק שלהם, מעולם לא הושבו להם.

כתב התביעה חושף מסכת של התנהלות רשלנית לכאורה של הבנקים, במסגרתה "איפשרו לנילמן למשוך סכומים משמעותיים בתדירות גבוהה מחשבונות, תוך שהם לא מבצעים את הבדיקות הנדרשות ולא דורשים אסמכתאות לבקשותיה".

בהמשך נטען כי "כתוצאה מהפרת החובות כאמור על -די הבנקים, התאפשר לנילמן לגנוב באין מפריע סכומי כסף משמעותיים מהחסויים".

לפי כתב התביעה, הגדיל לעשות בנק דיסקונט כשאיפשר משיכת כספים מחשבונות חסרי הישע, אף לאחר מועד הפיכת החקירה נגד נילמן לגלויה והפשיטה על משרדה וביתה.

טיול בתאילנד ואופנוע-ים

תחליתה של הפרשה בשנת 2008, אז פתח האפוטרופוס הכללי בחקירה נגד נילמן, ובסופה בוצעה פשיטה על ביתה ומשרדה, כמו גם על חשבונות בנקים של חסויים שהיו בטיפולה.

במסגרת החקירה התגלה כי במשך כ-3 שנים גנבה נילמן באופן שיטתי את כספם ורכושם של החסויים בשווי של יותר מ-7 מיליון שקל, על-ידי העברת הכספים מחשבונות החסויים ישירות לחשבונותיה או לחשבון אחר בבעלותה. בנוסף התגלה כי נילמן מכרה שתי דירות שהיו בבעלותן של קשישות שנמצאו תחת השגחתה, וגנבה יותר ממיליון שקל מהכספים שהתקבלו עבורן.

כספי הגניבה שימשו את נילמן לצרכיה הפרטיים. בין היתר עבור עגינת היאכטה שלה, לטיול משפחתי בתאילנד, לרכישת אופנועי-ים, לבניית בית מפואר, לתמיכה במועדון הכדורגל בית"ר ירושלים ועוד.

נילמן נעצרה, והוגש נגדה כתב אישום בעבירות של גניבה, זיוף בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. היא הורשעה ונדונה ל-9 שנות מאסר. כמו כן, לשכת עורכי הדין שללה ממנה את רישיון עריכת הדין. ואולם, מרבית הכספים שנגנבו על-ידה מהחסויים - לא הוחזרו להם עד היום.

מהבנקים הנתבעים נמסר בתגובה: "לכשתתקבל התביעה, נלמד את פרטיה ונגיב בבית המשפט".

מחדלי הבנקים לפי התביעה: "ריקון חשבונות ללא בירור מצד פקידי הבנק"

תביעת האפוטרופוס הכללי נגד הבנקים הגדולים מפרטת שורה של מקרים מקוממים, בהם נטען כי הועברו כספים לעורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן, על-ידי פקידי הבנקים ללא כל בדיקה.

כך, למשל, לפי הנטען נילמן משכה מחשבונו של אחד החסויים בבנק מזרחי, אדם ערירי שחי לבדו, 10,000 שקל מדי חודש עבור "תשלום למשכנתא" שכלל לא הייתה קיימת. זאת, למרות שהתשלום הממוצע בישראל על משכנתא עומד על כ-3,000 שקל.

במקרה אחר, טוען האפוטרופוס, אישרו פקידי בנק מזרחי-טפחות ריקון כספי פנסיה של חסויה בסך 175 אלף שקל במשך שבוע אחד באמצעות 4 העברות כספיות, שאושרו מבלי שהפקידים ביררו לאן מיועד הסכום המשמעותי.

לפי התביעה, פקידי בנק הפועלים אישרו העברת 850 אלף שקל מחשבון של אחת החסויות לחשבונה של נילמן לטובת "תשלומים לבית האבות", זאת למרות שידוע כי התשלום החודשי הממוצע לבית האבות עומד על 10-15 אלף שקל.

גם בנק לאומי לא "יוצא" בלא כלום. לפי התביעה, פקידי לאומי אפשרו לנילמן למשוך כ-900 אלף שקל מחשבון חסויה במשך שנה אחת בלבד. זאת, מבלי שאף פקיד לא טרח לשאול שאלות באשר לצורך באותן העברות כספיות וכיצד הן משרתות את טובתה של החסויה.

צרו איתנו קשר *5988