"הממשלה יוצרת אי-ודאות ומרחיקה מכאן השקעות"

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום, מאשים את הממשלה בחוסר יציבות במשק ומזהיר מפני בריחת השקעות מישראל ■ "הטיפול בבעיית יוקר המחיה חשוב, אבל הבעיה לא מטופלת בצורה הנכונה"

אורי יהודאי / צילום: איל יצהר
אורי יהודאי / צילום: איל יצהר

"בזמן שחלק גדול מהעולם יוצא מהמשבר הכלכלי, כמו ארה"ב ואירופה, ישראל נכנסת למיתון מדאיג. במקום לעודד השקעות במשק ולשכנע יזמים להשקיע בארץ, אנחנו עדים למצב הפוך: בקרב המשקיעים יש אי ודאות שרק הולכת וגוברת. אני בהחלט מודאג ומוטרד", אומר בשיחה עם "גלובס" התעשיין הבכיר, מנכ"ל פרוטרום, אורי יהודאי, ומפנה את עיקר טענותיו לממשלה. "היו לי הרבה מאוד ציפיות מיאיר לפיד. הוא לא הצליח לממש את מה שציפיתי ממנו. ברור לי שהקונסטלציה הפוליטית לא פשוטה. אני מאוכזב רבות גם מההתנהלות של שר הכלכלה, נפתלי בנט. זמן קצר לאחר שהוא נכנס לתפקיד נפגשתי איתו ויצאתי מהפגישה מעודד. האיש ראה עסקים, עשה עסקים ומדבר בשפה מובנת. אבל בתקופת כהונתו הוא לא טיפל בנושאים החשובים של עידוד השקעות וצמיחה במשק. הטיפול בבעיית יוקר המחיה חשוב, אבל הבעיה לא מטופלת בצורה הנכונה. אם המדינה תטפל בצמיחה, ניתן יהיה לענות בצורה נכונה גם לבעיית יוקר המחיה. בינתיים, אני רואה חוסר יציבות, רואה את אלה שמשתמשים בתפקיד שלהם כדי לקדם דברים שלא קשורים לבעיית הצמיחה ולהגדלת ההשקעות, שיוכלו לאפשר את הגדלת כושר הקנייה. לצערי, הכיוון שלהם הפוך. במקום לעודד השקעות, כאן מפחידים משקיעים ומרחיקים אותם".

פרוטרום היא אחת החברות הוותיקות והמובילות בישראל ומתמחה בייצור חומרי גלם ותמציות טעם וריח ליצרניות מזון ומשקאות. ב-4 השנים האחרונות החברה שילשה את ערכה, בעיקר בזכות מימוש אגרסיבי של אסטרטגיית התרחבות תוך רכישת חברות בעולם. בתשעת החודשים הראשונים של 2014 הכנסותיה צמחו ב-28%, והסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל. יהודאי צופה המשך במגמת הצמיחה גם ב-2015 וממקום 21 ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה (כ-6 מיליארד שקל), הוא מסתכל על מצב התעשייה, ולא אוהב את מה שהוא רואה. "אנחנו מתכוונים להשקיע 130 מיליון שקל במפעל חדש בגלבוע, שיעסיק 200 עובדים, ואנחנו לא יודעים אם מה שהובטח לנו מצד המדינה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון יקרה בפועל. משנים כאן כל הזמן את כללי המשחק ופוגעים בוודאות של המשקיעים. אנחנו מחכים עכשיו לחוק החדש לעידוד השקעות הון, כדי לדעת אם אנחנו ניגשים להשקעה הזאת על קרקע מוצקה ושהדברים יהיו בהתאם למה שהבטחנו למשקיעים שלנו. המצב הזה מעיד על הבעיה הרחבה: אני רואה אנשי עסקים רציניים, כאלה שיש להם הרבה כסף להשקיע, והם לא מוכנים להשקיע אותו בארץ. כבר שנים שלא קמים כאן מפעלים חדשים ויש רק הרחבות. לפרוטרום יש 35 מפעלים בכל העולם, ובישראל נעשית רק 8% מהפעילות. על רקע תוכניות ההשקעה בגלבוע, שואלים אותי למה לגשת אליה אם אין לנו ודאות. זה מתסכל".

בשבוע הבא יערכו הבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים בתום 3 שנים שבהן מכהן התעשיין צביקה אורן בתפקיד. מול אורן מתמודד נשיא ההתאחדות לשעבר, שרגא ברוש. יהודאי תומך בברוש ולא חוסך בביקורת חריפה על התנהלותו של אורן ובייחוד במהלך שהוביל לפני כחודש, כשחתם עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על הסכם להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל. "התמיכה של התאחדות התעשיינים במהלך הזה רעה. כל איש עסקים שעושה עסקה מצפה לקבל במסגרתה משהו, וכאן התעשיינים לא קיבלו דבר. במסגרת ההסכם הזה מעלים את עלות השכר לעובדים יותר מארה"ב ואירופה. שכר העבודה כאן עולה ביחד עם תשומות הייצור, הארנונה שמתייקרת וקווים שיועברו למקומות אחרים. אין כאן סביבה תומכת. אנחנו יורים לעצמנו ברגל ומרימים את הרגל השנייה. עכשיו התאחדות התעשיינים מאשרת העלאה של שכר המינימום באופן שאף אחד בהסתדרות לא היה חולם עליו, ובמצב כזה בעלי עסקים לא יוכלו להרשות לעצמם להעסיק עובדים. לייצר פה יהיה יותר יקר מכל מקום אחר בעולם".

לדבריו, כוחה של התאחדות התעשיינים נשחק "ואף אחד כבר לא סופר אותה. אני שומע את זה במשרדי האוצר והכלכלה, שם לא מתייחסים למה שהיא אומרת. זה הפוך ממה שהיה בעבר, כשראשי ממשלות לא ניגשו למהלכים כלכליים בלי להתייעץ עם נשיא ההתאחדות, שמייצג באופן מסורתי גם את הארגונים העסקיים. יש היום נשיא התאחדות שלא מתאים לתפקיד וצריך לעשות שינוי ובשביל לעשותו- שרגא ברוש צריך לבוא לשירות מילואים".

אורן: "ההתאחדות משפיעה ונחשבת"

בתגובה לביקורת של יהודאי, אומר צביקה אורן, כי "אני מעריך את יהודאי כתעשיין מצליח וכחבר חשוב בהתאחדות התעשיינים ונורא מצטער ומופתע מכך שהחליט לשמש שופר למסרים שקריים של אחרים. דבריו מוכיחים שהוא מנותק מפעילות ההתאחדות, ובשנים האחרונות לא השתתף באף דיון שקיימה, כך שאני נחשף לטענותיו לראשונה. אין קשר בין הדברים שהוא מתאר לבין המציאות: להתאחדות התעשיינים יש השפעה גדולה מאוד בכל משרדי הממשלה, ואין מהלך כלכלי שמובילים המשרדים הכלכליים שבו אני לא מתבקש להביע את דעתי, שמשפיעה ונחשבת".

בהתייחס לביקורת על ההסכם עם ההסתדרות להעלאת שכר המינימום, אמר אורן: "אני גאה בהחלטה שקיבלתי כי היא יצרה מצב שכתוצאה ממנו שכר המינימום יעלה באופן סביר ב-3 פעימות ואם היינו מחכים לכנסת הבאה, התוצאות היו הרבה יותר חמורות ומסוכנות לתעשייה. גם אם לא היינו חותמים על הסכם, עד 2018 שכר המינימום היה עולה ליותר מ-5,000 שקל בגלל הצמדות מתוקף הסכמים שעשו קודמיי בתפקיד. אני רוצה להזכיר ליהודאי שנשיאות ההתאחדות, שהוא היה חבר בה, היתה שותפה בעבר להעלאת שכר המינימום בלי לבקש כל תמורה והוא צריך להעריך את העובדה שביקשתי תמורה והיא תמומש לדעתי, כמו הסכם שהשגנו אתמול עם ההסתדרות לגבי שינויים בחוק שעות העבודה והמנוחה, שכולנו יודעים מי אחראי למצב שנדרשנו להוביל בו שינויים. כפי שיהודאי תומך בברוש, יש עוד עשרות תעשיינים בכירים, מצליחים ומובילים שתומכים בי ומעריכים את פעילותי".

המעסיקים וההסתדרות: הקלות על שעות עבודה בלילה

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, סיכמו אמש (ג') על הקלות בהעסקת עובדים בשעות הלילה ובשעות נוספות. על פי הסיכום, מעסיקים יוכלו להעסיק עובדים בשעות הלילה בהיקף של שבוע אחד מתוך שבועיים. כיום מותר למעסיקים להעסיק עובדים בשעות הלילה רק שבוע אחד מתוך שלושה.

אורן וניסנקורן סיכמו גם על הקלות בשעות העבודה הנוספות בשבוע: מעסיקים יוכלו להעסיק עובדים 18 שעות נוספות שבועיות, במקום 15 שעות נוספות שבועיות כיום. זאת, במגבלה של עד 60 שעות עבודה נוספות בחודש.

ההקלות סוכמו במסגרת עבודה של צוות משותף להסתדרות ולארגונים העסקיים שבחן מהלכים שבכוחם לשפר את הסביבה העסקית ולאפשר את העלאת פריון העבודה. לדברי אורן, סיכום זה מבטא את שיתוף הפעולה בין המעסיקים להסתדרות למען העלאת פריון העבודה וגם מתוך ראיית טובת ורווחת העובדים. לדברי אורן, טרם הוחלט אם הסיכום מאמש יוחל באמצעות הסכם קיבוצי או באמצעות של שינוי חקיקה.

צרו איתנו קשר *5988