הנקראות ביותר

משה אשר: "נגיע לכל בעלי החשבונות שלא מדווחים בחו"ל"

רגע אחרי שארגון עיתונות בינלאומי חשף כי סניף של HSBC בז'נבה עזר ללקוחות להסתיר את כספם, ביניהם גם 6,000 ישראלים, בישראל עדיין מחכים לקבל את הרשימה המדוברת

loading

בסניף אחד, בבנק אחד, בעיר אחת, בעשור שנגמר לא מכבר - שכבו להם 10 מיליארד דולר, אפשר שהרבה יותר, ששייכים לכ-6,200 בעלי זיהוי כחול-לבן. יש סיפורים על קובץ שנגנב-נלקח בזמנו מסניף ז'נבה של תאגיד הבנקאות הרב-עולמי HSBC, והועמד למכירה לכל המרבה במחיר.

יש גם סיפורים על ממשלות שרצו, לקנות או לקבל, אבל האיסורים החוקיים של הימים ההם - סוף העשור הראשון לאלף הנוכחי לפני שהאמריקאים כפו בכוח סדר עולמי חדש על ההכנסות השחורות - לא אפשרו להם רכישה רשמית. בדרך לא לגמרי בהירה (קיבלו? קנו? סחטו?) הגיע הדיסק עתיר המידע לשלטונות המס בצרפת, שאחרי זמן מה העבירו אותו, או חלקים ממנו, לא ברור תמורת מה (כסף? מידע? יחסי חוץ?), לרשויות מס של כמה וכמה מדינות ידידות.

ישראל לא קנתה, גם לא קיבלה. לא משליחי בעל החומר, לא מממשלת צרפת. גם היום, אחרי שמידע, רובו או חלקו, נחשף תחת הכותרת "סוויס ליק'ס" באתר התחקירים העיתונאיים ICIJ (רש"ת: Internetional Consortium Investigative Journalists), הרשימה המלאה על פרטיה לא מצויים בידיו של משה אשר, ראש רשות המסים, שאומר ל"גלובס": "בשעתו התקיימו מגעים להשגת הרשימה אל מול גורמים שונים. המגעים לא צלחו ולא הניבו השגת הרשימה. בשעתו גם רשות המסים פנתה לצרפת, אבל לא קיבלה כל התייחסות בקשר לבקשה ולרשימות. בימים אלה אנחנו מקיימים פנייה מחודשת לרשויות המס בצרפת על מנת לקבל את הרשימה באופן רשמי מתוקף אמנת המס".

- האם הרשות בישראל נדרשה למסור משהו בתמורה, כסף או מידע, שלא יכלה או לא רצתה למסור, ולכן לא שמה יד על הרשימה כבר לפני 6-7 שנים?

"לא. מול צרפת בכלל לא הייתה התדיינות. ביקשנו ונדחינו. ומול הגורם הפרטי בכלל לא מדובר היה בתמורה עבור הרשימות. אני רוצה לומר באופן חד-משמעי שרשות המסים נחושה להשיג בסופו של יום את הרשימה. בהקשר הזה אבקש לציין את הפעילות החקירתית והמודיעינית המורכבת שנעשתה על מנת להשיג את הרשימה של בנק UBS בשווייץ. לאחר מאמצים מודיעיניים וחקירתיים הושגה הרשימה הזו, וכבר בוצעו לא מעט חקירות פליליות, אנשים שכלולים ברשימה הובאו למעצר ושוחררו בערובה".

עוד בנושא דין וחשבון


- רשימת UBS קטנה יחסית, אבל הנתונים בה עדכניים. בעלי החשבונות נתפסו "על חם".

"ברשימת UBS יש כמות גדולה של שמות. אנחנו לא פרסמנו את הרשימה, אבל אנחנו עובדים עליה. אנשים נחקרים בהתאם לסדרי העדיפויות וקצב העבודה של הרשות".

- ומה לגבי הרשימה החדשה מ-HSBC?

"הרשימה הזו, על-פי העיתונות, מדברת על חשבונות בשנים 1998-2007, כלומר, לא רשימה עדכנית להיום. יחד עם זאת, יש חשיבות רבה להגיע אליה ולבדוק את ההתפתחויות, מה קרה עם כל חשבון מאז ועד היום".

"אין לנו הערכה מדויקת"

- דליפת פרטי החשבונות התקיימה ב-2007, מאז התגלגלו שמועות, וסביר להניח שרוב בעלי החשבונות כבר סגרו אותם...

"בהחלט ייתכן שחלק מהחשבונות נסגרו או הועברו לבנקים אחרים או למדינות אחרות. יחד עם זאת, כשנקבל את הרשימות, יהיה לנו קצה חוט לבדוק מול אותם לקוחות לאן התגלגל הכסף. זו חלק מתוכנית העבודה של אנשי החקירות שלנו".

- רואי חשבון כבר העלו טענות על התיישנות.

"עבירת מס, התחמקות מתשלום מסים, מתיישנת כעבור 10 שנים. אבל אם החשבונות ממשיכים להצמיח הכנסות פיננסיות בשנים שאחרי, הרי שנוצרת עבירה חדשה שמתחדשת כל הזמן, ויש לטפל בה".

- ואם כבר הכנסות פיננסיות, אז מה עם אפשרות קיזוז הפסדים?

"ברגע שמדווחים על הכול, אז לפי כללי דיני המס החדשים יש אפשרות לקזז".

- קיזוז הפסדים מול הכנסות שמקורן בעבירות פליליות?

"קודם כל ישנה העבירה הפלילית על העלמת הכנסה, ואז בפקודה יש גם מגבלות על קיזוז הפסדים בחו"ל שלא דווחו בזמן. ולכן, בכפוף למגבלות הללו ולהליכים הפליליים יהיה צורך לקבוע את ההכנסה החייבת באותם חשבונות שלא דווחו, ולגבות מס בהתאם".

- איזה חלק להערכתך הם חשבונות "לבנים", מדווחים, ששולמו עליהם מסים כנדרש?

"אין לנו הערכה מדויקת לגבי היקף החשבונות ומהותם. אנחנו מעריכים על סמך מה שראינו ברשימות קודמות, שחלק מהחשבונות אמנם מדווחים על הכספים - חלקם במסגרת עסקים לגיטימיים. ואולם - קיים גם חלק לא מבוטל של חשבונות שאינם מדווחים, בין אם חשבונות פרטיים או שחלקם נוצרו בפעילות כלכלית לא מדווחת.

"בחלק מהמקרים, העסקיים או הפרטיים, ההפקדה הייתה על רקע החקיקה שהייתה נהוגה בשעתו בשווייץ, שלא איפשרה למערכת הבנקאית להוציא מידע על אותם חשבונות. חקיקה זו שונתה לפני כשנה, וכיום שווייץ יכולה למסור מידע על החשבונות הבנקאיים שלה בהתאם לאמנות המס ולהסכמים הבינלאומיים".

- האם אתה יודע לזהות, למשל, כספי ניצולי שואה וירושות ולהבדיל אותם מאחרים?

"באופן עקרוני יש אפיונים ייחודים לחשבונות מסוגים שונים. אנחנו בדרך-כלל יודעים לבדוק ולהבדיל. כשנקבל את החומר, נבחן אותו ונגיע למסקנות".

- כמה "רשימות שחורות" אתה מחזיק ביד?

"אנחנו מחזיקים היום באלפי רשימות בנקאיות של ישראלים בחו"ל".

לעמת את בעל החשבון

הדלפת הדיסק של הרווה פליצ'יאני מ-HSBC, רשימות הטלפון הנייד של רוני אליאס, בנקאי סוכן של UBS, בנוסף לרשימות שעוד יבואו בקרוב, ובעיקר השטף שיגיע אחרי ההצטרפות לאמנה המולטילטרלית וכניסת תקן ה-OECD ב-2017 - משמעותו שאלפי או עשרות אלפי חשבונות של ישראלים או בעלי עניין בישראל יציפו את רשות המסים.

חלק מהחשבונות כוללים שמות מלאים עם כתובת מספרי טלפון ואפילו תעודות זהות, אבל חלק נעדרים פרטים בסיסיים. חלק ממוספרים בלבד, חלק מפנים לעורכי דין או למנהלים או לפירמות חובקות-עולם, חלק מהחשבונות רשומים במקלטי המס העולמיים שעדיין נותרו חסומים.

- איך תתגברו על זה? לנתח, לזהות, לעבד את החומר.

"ככל שמדובר ביחידים, בפרטים, שיש להם תיקים שמתנהלים ברשויות המס - הבדיקה היא יחסית פשוטה. הכסף בחשבונות יעמוד אל מול מה שהוצהר בהצהרות ההון ובדיווחים השנתיים. בעניין ישראלים שמסתבר שאין להם בכלל תיקים במס הכנסה - גם שם זה יחסית פשוט, שכן ההכנסות מריבית היו צריכות להיות מדווחות בשוטף בדוחות השנתיים. ככל שמדובר בחשבונות בנקאיים של חברות עסקיות או חברות שרשומות 'אוף-שור' או בנאמנויות זרות - אזי מדובר בנושא מורכב יותר. להגיע למבנה האחזקות, להגיע לרישומים, לבחון האם בהתאם לחוקים נדרש דיווח ולעמת את בעל החשבון אל מול הדיווחים בפועל".

- זה ייקח שנים. הרשימות יתנפחו, עיבוד החומר יתעכב, ואולי לא מעט עברייני מס כבדים ימשיכו לחגוג...

"אכן, היקף הרשימות הבנקאיות שרשות המסים תקבל בשנים הקרובות רק ילך ויגדל, בין היתר על רקע תיקוני החקיקה שאנחנו מקדמים להחלפת מידע בנקאי אוטומטי. אבל אם נדמה לך שלא נוכל להתגבר על זה - הרי שזו קודם כול טעות.

"שנית, גם אם ייקח זמן - וזה ייקח זמן - אנחנו נגיע לכל בעלי החשבונות, ויותר מזה - אף אחד לא יכול להיות בטוח שהוא, שהחשבון שלו, לא יעלה מיד לחקירה, והוא לא ייחקר ממש עכשיו מחר או בשבוע הבא.

"ולכן אני קורא היום לכל אותם אזרחים שיש להם חשבונות שלא מדווחים בחו"ל לפנות לאלתר לרשות המסים ולעשות שימוש בנוהל הגילוי מרצון שפרסמנו לאחרונה, לדווח על כל אותם חשבונות, לשלם את אותם המסים שלא שולמו לאורך השנים ולקבל חסינות פלילית מהליכים פליליים".

הסדר החדש של האמריקאים

בדיוק לפני שנה, ב-10 בפברואר 2014, עבר בקריאה ראשונה תיקון 200 לפקודת מס הכנסה. התיקון יאפשר לישראל לחתום על אמנה מולטילטרלית והסכמים לחילופי מידע ייעודיים. על האמנה חתומות כיום 38 מדינות, בכללן רוב מדינות ה-OECD, לרבות שווייץ.

במקביל, הארגון עצמו ביקש מהמדינות החברות בו, וישראל בכללן, להתארגן באופן שיאפשר להן להסתמך על תשתית הוראות חוק ה-FATCA האמריקאי ולהעביר ביניהן מידע חופשי החל מקיץ 2017.

היוזמה לחקיקת ה-foreign accounts tax compliance act החלה בשיאו של המשבר הפיננסי, ואילו החוק נחקק ב-2010. מאז, זהו הכלי המשמעותי ביותר של ארה"ב להיאבק ובדרך גם לעשות סדר עולמי חדש בתופעת ההתחמקות מתשלום מס באמצעות פתיחת חשבונות של אמריקאים מחוץ לארה"ב.

החוק מאלץ את כל הגופים הפיננסיים במדינות ההסכם לדווח לרשות המסים האמריקאית על חשבונות של אזרחים או בעלי קשר אמריקאי, ומאפשר לשלטונות המס האמריקאים לאיים בקנסות כספיים כבדים וסנקציות על הפעילות הדולרית של כל מוסד פיננסי שלא משתף פעולה.

ישראל היא המדינה ה-29 שחתמה על ההסכם עוד לפני למעלה משנה, והצטרפה למדינות שווייץ, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, יפן ועוד.

בהמשך, כדי לאפשר השתלבות תקינה ואחידה, כתב ארגון ה-OECD תקן של איסוף מידע פיננסי ודרכי העברתו בין מדינות, בכלל זה דרישות להערכות המדינות בחקיקה ומערכות מידע. על-פי הכללים הללו אין מניעה למדינה גם לדרוש מידע על חשבונות והתנהלות חשבונות שכבר נסגרו כמה שנים לפני החלת החוק, וכמו כן לבקש חשיפה וגילוי של פרטי חשבונות ממוספרים, כל עוד קיים מאגר מידע על הזהויות.

המגמה של התקופה האחרונה היא שההוראות והאמנות, בנוסח קיים או אחר, יכללו גם את מקלטי המס המיוחדים, "גני העדן הכספיים", שכן גם הם מצויים בלחץ כבד של השלטונות האמריקאים שפועלים להלבין כמה שיותר כספים שחורים ולגבות מהם מסים כבדים.

גם על מקלטי המס, בהמשך לכל התאגידים הפיננסיים ברחבי העולם, מאיימים השלטונות האמריקאים שתאגיד פיננסי, או מדינה שבתחומה פועל תאגיד פיננסי, שלא ישנו את החוק - לא יוכלו עוד לבצע עסקאות דולריות בעולם. מה שאומר פסק דין מוות על פעילותם והכנסותיהם.

אגב, מחקר שבוצע על-ידי כלכלן בריטי בכיר ופורסם ב"גרדיאן" הבריטי באמצע 2012, מצא כי היקף הכספים שזרמו למקלטי מס מאז 1970 ועד 2010 עמד על בין 21 ל-32 טריליון דולר.

הצד השני של משמעות תיקון 200, שמבטל את הוראות הסודיות בפקודת מס הכנסה בישראל, הוא בהכרח דרישה למסירת מידע מקביל ושוטף על בעלי חשבונות בישראל ובתאגידים פיננסיים הרשומים בישראל, גם אם הם רשומים ופועלים רק או במקביל גם בחו"ל. כלומר, חברות-בת רשומות בחו"ל של בנקים, בתי השקעות וגופים פיננסיים. בכלל זה מדובר גם על כספים של יהודים שאינם אזרחי ישראל, שהוצאו או עדיין יוצאים, ממדינות מסוימות בעולם.

בשלב מסוים היה חשש שגורמים עסקיים ופוליטיים ינסו לעכב או לדחות כמה שאפשר את החלת תיקון 200 שיחייב את רשות המסים למסור גם מידע על יהודים בעלי הון או על תאגידים ישראלים בעולם שהביאו כסף לארץ כדי לחמוק מהשלטונות במדינותיהם.

משה אשר אומר שהוא איננו מודע ללחצים כאלה, ובכל מקרה "הנושא הזה יעלה מיד עם כינונה של הממשלה החדשה כהצעת חוק מקיפה".

"העונש על מעלימי מס גדולים צריך להיות גדול - העונש המקסימלי"

- האם הענישה הקיימת על עברייני מס אינה מקלה מדי?

אשר: "תלוי בנסיבות. כל מקרה ומקרה. כאשר מדובר בסכומי העלמה גדולים תוך כוונה ברורה להתחמק ממס - אין ספק שהעונש שצריך להיות מוטל חייב להיות גדול - עונשי מאסר מקסימליים".

- אפשר שמרוב העיסוק בהון השחור מוזנח הטיפול בתכנוני המס האגרסיביים, שחלקם נושקים לפלילים, ונמנעים מזה רק בזכות "חוות-דעת" של עורך דין או רואה חשבון מדופלם, מוכר ומקושר.

"זה ממש לא נכון. בהחלט לא כך. לצד הפעילות והגברת האכיפה בהון השחור רשות המסים פועלת באופן נמרץ לסכל ולהתמודד עם תכנוני המס האגרסיביים. זאת, במסגרת הליכי שומה וביקורת שמתנהלים יום-יום ובהיקפים נרחבים ביותר".

- מהו היקף הכלכלה השחורה לדעתך?

"הכלכלה הלא מדווחת, כשמה כן היא. היא לא מדווחת, ולכן אין לה מספרים בדוקים. עם זאת, בעבר ערך הבנק העולמי סקר בין מדינות העולם, ובכלל זה בישראל. היקף הפעילות העסקית הלא מדווחת בישראל, על-פי הבנק העולמי, עומדת על 22% מהתל"ג".

- מידע רשמי מדבר על תמ"ג של 290 מיליארד דולר ב-2014.

"אז מעל חמישית מזה זה מה שאתם מכנים שחור".

- איזה חלק מיוחס לכספי הימורים, זנות וסמים?

"חלק מזה, אבל לא יודעים כמה".

750 בקשות לגילוי מרצון - 470 במסלול האנונימי

הוראת השעה של בקשות לגילוי מרצון פורסמה על-ידי רשות המסים בתחילת ספטמבר האחרון. היא כוללת אפשרות לבקשה לגילוי מרצון של הכנסות והון של ישראלים בחו"ל, ב-3 מסלולים עיקריים:

1. מסלול בקשה אנונימית, שבמסגרתו ניתן להגיש בקשות עד סוף אוגוסט 2015, ופרטי הנישום נמסרים רק בסוף התהליך.

2. המסלול הגלוי, שבאמצעותו ניתן להגיש בקשות עד סוף שנת 2016.

3. המסלול הירוק, המקוצר, שבמסגרתו ניתן לבצע טיפול מהיר ומקוצר בגילוי מרצון של חשבונות עד 2 מיליון שקל והכנסה של לא יותר מחצי מיליון שקל. גם במסלול הזה יש להגיש בקשות עד סוף אוגוסט 2015.

נכון ליום שני בבוקר הוגשו 750 בקשות לגילוי מרצון - 470 מהן בקשות במסלול האנונימי, 148 במסלול המקוצר ו-132 במסלול הרגיל.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!