העברת נכסים מבעל לאשתו לפי חייבת במס רכישה

בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את הערר והותיר את שומת החיוב במס רכישה על כנה ■ מדריך וחישוב מס רכישה

בפסק דין שניתן לאחרונה (עמ"ש 10-08) בעניין מוהנא מלכה נדונה שאלה מעניינת העוסקת בהעברת מספר חלקות קרקע בשפרעם מבעל לאשתו אשר בוצעה במסגרת הסכם פשרה ביניהם שניתן לו תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

המנהל ראה בהעברת הזכויות העברה ללא תמורה מבעל לאשתו, פטר את העברה ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק וחייב את האישה בשליש מס רכישה לפי תקנה 20 לתקנות.

האישה טענה כי אין מדובר בהעברה ללא תמורה מבעלה אליה אלא בחלוקה שווה של הנכסים השייכים לשניהם ופעולה זו פטורה ממס לפי סעיף 67 לחוק מיסוי מקרקעין. לחילופין טענה כי חלוקת הנכסים ביניהם אינה חייבת במס כלל לאור סעיף 4א לחוק הפוטר ממס העברת נכסים בין בני זוג לפי פסק דין שניתן אגב גירושין.

המנהל, מצידו, טען כי על העברת הנכסים האמורה לא חל הפטור לפי סעיף 67 לחוק. לשיטת המנהל פטור זה חל על חלוקת נכס אחד בין בעליו המשותפים כך שבמקום שכל אחד מהבעלים יחזיק בבעלות בלתי מסוימת בנכס אחד הוא יהיה בעלים של חלק מסוים בנכס. במקרה דנן מדובר על כמה נכסים הרשומים על שם הבעל וחלקם מועבר לבעלות האישה מכוח הסכם ממון.

כמו כן לא קיבל המנהל את הטענה כי על העברת הנכסים חל סעיף 4א לחוק וזאת משום שלפי הסכם הפשרה (הסכם ממון) שנערך בין בני הזוג, על פיו חולקו הנכסים, לא רק שבני הזוג לא נפרדו או התגרשו אלא שהסכם הפשרה נועד להשכין ביניהם שלום.

בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את הערר והותיר את שומת החיוב במס רכישה על כנה.

בית המשפט קבע כי הפטור לפי סעיף 67 לחוק אינו רלוונטי במקרה דנא. פטור זה נועד למקרה בו בעלים משותפים של נכס מבקשים להפריד ביניהם את הבעלות באופן שכל שותף יקבל חלק מסוים באותו נכס במקום חלק בלתי מסוים, לדוגמא מקרה של פרצלציה. במקרה הנדון נעשית העברת בעלות בכמה נכסים נפרדים הרשומים על שם הבעל, משמו לשם אשתו. העברת נכסים זו אינה פטורה ממס לפי סעיף 67 לחוק.

בית המשפט התייחס לטענה הנוספת של האישה לפיה חל על העברה הפטור מכוח סעיף 4א לחוק. בית המשפט קבע כי אכן ניתן לראות את העברת הנכסים שבוצעה בין בני הזוג ככזו שנעשתה "מכוח פסק דין" אך אין לומר כי מדובר בפסק דין שניתן "אגב הליכי גירושין" או פירוד. מבחינה ראייתית הוכח כי בין בני הזוג לא התנהלו הליכי גירושין או פירוד וההסכם שהושג ביניהם דווקא נועד ליישב את הסכסוך בענייני רכוש ולהביא לחיי משפחה תקינים.

לאור זאת נקבע כי החלטת המנהל להחיל על העברה את הוראת סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין ותקנה 20 לתקנות מס רכישה, בדין יסודה.

אציין, במאמר מוסגר, כי לו האישה הייתה טוענת ומוכיחה כי היא זכאית לחלקה בנכסים הרשומים על שם בעלה מכוח הלכות השיתוף כי אז ניתן הייתה לראותה מלכתחילה כבעלים של נכסים אלו. במקרה זה לא היה מושת עליה חיוב במס רכישה כלל משום שלא היה אירוע מס של העברת נכסים מבעלה אליה.