בועת הנדל"ן: עם כל הכבוד לכחלון, הציבור רוצה יותר מדיבורים

הציבור לא חיכה על הגדר לראות אם יתממשו ההבטחות - ורץ באמוק לקנות דירה בחודש יוני ■ הפעם הוא כבר רוצה לראות הרבה יותר מדיבורים ■ דעה

משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

16,100 משקי בית לא האמינו לנחישות ולהצהרות של שר האוצר משה כחלון ומקורביו, ורצו באמוק לקנות דירה בחודש יוני האחרון. זה לא רק 6,400 המשקיעים, כאלה שקנו את דירתם השנייה או השלישית והעדיפו לחסוך עשרות אלפי שקלים במס הרכישה שעלה בסוף החודש מ-5% ל-8%; אלה בעיקר 10,000 האחרים, שקנו דירה ראשונה או החליטו להחליף את דירתם בחודש יוני, בלי שתאיים עליהם שום העלאת מס צפויה, ולמרות נחישות קבינט הדיור, למרות הסמכויות האדירות שנמסרו הפעם לשר האוצר, למרות הקרדיט של כחלון ברפורמת הסלולר, ולמרות שהם התחרו ביוני עם ביקוש מטורף מצד משקיעים ובלי שום תמריץ מצד המוכרים לעשות צעד כלשהו לקראתם.

תחשבו רגע על מחוסרי הדיור. הממשלה מבטיחה להם שאו-טו-טו הם יוכלו לקנות פה דירה בהנחה ממוצעת של כ-200 אלף שקל - בערים מבוקשות כמו באר-יעקב, ראש-העין, ראשון-לציון ועוד לא מעט ערים שבהן למדינה יש חטיבות קרקע מוכנות לשיווק.

מאחר ואין להם דירה בבעלותם, הם יהיו זכאים להשתתף בהגרלה לדירה בהנחה, מתוך עשרות אלפי הדירות שיגיעו בשנים הקרובות לשוק. באוצר מוכנים לוותר על ההכנסות מהקרקע - שתתומחר בהנחה שתגיע עד ל-80% (והקבלנים יתחרו על מחיר הדירה הסופי הזול ביותר). בפריפריה יינתן סבסוד גם לתקציב הפיתוח. בנוסף, במקומות מרוחקים גם יינתן להם מענק ישיר בסך עשרות אלפי שקלים.

ואף על-פי כן, 4,164 מחוסרי דירה כאלה לא התאפקו וקנו דירה בחודש יוני. אותם אלפים (שאיבדו את זכאותם להשתתף בעתיד בהגרלות 'מחיר למשתכן' לדיור מוזל) גם עברו כמובן מיד לצד השני - זה שמתפלל ונלחם שמחירי הדירות חס וחלילה לא ירדו ויהפכו אותם לפראיירים האחרונים שהצטרפו לחגיגה.

לכן, עם כל הכבוד להעלאת מס הרכישה והשיא במספר המשקיעים, זהו בסך הכל הטריגר הקטן בדלק שהניע את התפרצות הביקושים. הטריגר הגדול בהרבה היה הצהרתו של שר האוצר כחלון בסוף מאי כי הוא מנוע מלטפל בסוגיית הגז, חרף הבטחתו המפורשת לבוחרים.

פתאום התחוור לציבור הישראלי - מחוסרי דירה, משדרגי דיור או משקיעים - שהבטחות הפוליטיקאים מתאדות בתוך רגע באוויר. שהתחייבויות של פוליטיקאים תלויה קודם כל באינטרסים, באגו, בתקציבים ובשיקולים קואליציוניים, שכבר הוכיחו לנו יותר מפעם אחת שלא מתאים להם שבאמת תהיה מחר בבוקר מפולת מחירים.

וזה לא שהם לא רצו להאמין לכחלון. רק בחודש אפריל האחרון, רגע לפני הצגת הממשלה, עמד שיעור העסקאות הכולל בשוק המגורים הישראלי על פחות ממחצית מהיקף העסקאות ביוני. 2,730 קנו דירה ראשונה, 2,950 שיפרו דיור ועוד 1,940 היו משקיעים - 70% פחות ממספרם ביוני.

ואז עבר חודש (במאי כבר נרשמה קפיצה של 70% בעסקאות), עברו חודשיים, ואפשר לומר בוודאות שכחלון הצטרף לשורה ארוכה של שרי אוצר שלא יכולים לשנות מומנטום רק בדיבורים. כמו יאיר לפיד לפניו (פברואר 2014: "אין יום שלא שואלים אותי 'המחירים יירדו?', והתשובה היא שהם ירדו, מפני שהשוק לא יעמוד בזה. הוא רואה מה אנחנו עושים, והוא מבין שאנחנו מייצרים פה תנופת בנייה מהסוג שלא היה פה כבר שנים"). כמו יובל שטייניץ לפניו (ינואר 2010: "ההיצע בשנתיים-שלוש הקרובות יהיה כל כך משמעותי בכל אזורי הארץ, שתהיה ירידת מחירים").

אבל להבדיל מהשניים הקודמים, הציבור הרחב אפילו לא חיכה הפעם חודשיים-שלושה על הגדר לראות האם יתממשו הבטחות השרים. הפעם הוא כבר רוצה לראות הרבה יותר מדיבורים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988