מה עלול לתקוע את תהליך הגילוי מרצון של רשות המסים?

המבצע הוארך עד סוף יוני 2016 - אבל חוסר בהירות, כפל פעולות, סבך ביורוקרטי ומאבקי כוח בין הרשויות מקשים על המשך התנופה וההצלחה שלו

שלומית ווגמן ומשה אשר / צילום: תמר מצפי
שלומית ווגמן ומשה אשר / צילום: תמר מצפי

ביורוקרטיה, פרוצדורה, כפילות הליכים או שמא מאבקי כוח ומעמדות בין רשויות אכיפה עלולים להקשות על מימוש הליכי הגילוי מרצון. עד כדי כך, שהתנופה הגדולה והמצליחה שהחלה עם הודעת רשות המסים בספטמבר 2014 על אפשרות לבצע הליך גילוי מרצון שיקנה חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס למי שיחשוף את נכסיו - עלולה להאט ובעיקר: למנוע, לעצור, לעכב מאוד העברת כספים שנחשפו והתנקו (כסף "שחור" שלא שולם עליו מס ו"הולבן" בהליך הגילוי מרצון) למוסדות הכספיים בישראל, בעיקר לבנקים.

נציין כי סך-כל הבקשות לגילוי מרצון עד היום הוא 4,218. סך ההון שנחשף 14 מיליארד שקל. המשמעות היא ממוצע של 3.3 מיליון שקל הון נחשף לנישום.

מאות מיליוני שקלים כבר נגבו כמס, ולפני 3 חודשים בקירוב הודיע ראש רשות המסים, משה אשר, על הארכת מבצע הגילוי מרצון עד סוף יוני 2016.

הסיבה הישירה לקשיים המסתמנים היא מסמך שניסחה והפיצה, ביולי השנה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, תחת הכותרת "דגלים אדומים בנושא הליך גילוי מרצון".

במסמך נכתב כך: "נבקש להבהיר כי ההליך מקנה חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס בלבד, ואין בו כדי להשפיע על חובתם של המוסדות הפיננסיים לקיים את החובות המוטלות עליהם מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, והצווים שהוצאו מכוחו".

בהמשך המסמך נכתב: "לפיכך, כאשר מועברים או מופקדים כספים במוסד פיננסי כחלק מהליך גילוי מרצון, על המוסד הפיננסי לקיים את כל החובות המוטלות עליו, לרבות זיהוי מקבל השירות, זיהוי הנהנה בחשבון, בירור אודות מקור הכספים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומיון טרור במקרים מתאימים... אין בעובדה שמדובר בכספים או ברכוש שהוצהר לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון, כדי להשליך על חובתו של המוסד הפיננסי לברר את מקור הכספים ולבחון האם מדובר בפעולה שיש בה חשש להלבנת הון או מימון טרור".

ראוי לשוב ולציין כי החוק מבדיל בין עבירות מס, העלמות מס ו"הון שחור" שבהם נלחמת רשות המסים, מלחמה שהתגברה במיוחד בארץ ובעולם בתקופה האחרונה - לבין עבירות על החוק לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. החוק הזה עוסק בעבירות מקור שיוצרות רכוש ובפעולות שנועדו "לכבס", "להלבין", את ההון שנוצר מהן, בכוונה להציגו ולהשתמש בו כאילו היה לגיטימי.

עבירות מקור מיוחסות לסחר בסמים, עסקי נשק, סחר נשים, שוחד, מימון טרור וכדומה. לכן באו כל הכללים, הבינלאומיים והמקומיים, שהוחלו על המוסדות הפיננסיים, כללים שבהם מחויבים פקידי בנקים בעת קליטת מזומנים המגיעים אליהם.

נכון להיום, עבירות מס לא נחשבות עבירות מקור, למעט חשבוניות פיקטיביות. (יש מחלוקת עמוקה וארוכת-שנים בין הדרישה להכניס גם עבירות מס הכנסה כעבירות מקור, לטענה כי סיווג כזה ישבש את מטרתם המקורית של דיני המס).

 

אנדרלמוסיה וחוסר בהירות

מסמך הרשות לאיסור הלבנת ההון - שבראשה עומדת שלומית ווגמן, ראש הרשות בפועל - מחייב-מורה למוסדות הפיננסיים לקיים את מלוא סדרת הבדיקות הנדרשות על-פי החוק.

זה נשמע הגיוני וחשוב, אלא שבפועל מדובר בסדרה נוספת ומקבילה של בדיקות בכל המקרים שבהם רשות המסים כבר עשתה את הבדיקות שלה, תוך שיתוף-פעולה מלא עם מוסדות האכיפה האחרים כולל הרשות לאיסור הלבנת הון, וכבר אישרה, חתמה וגם מסרה את האישור בידי הנישום או מייצגו.

בין יתר הבדיקות שעורכים מוסדות האכיפה מדובר גם בזיהוי ובירור מקורות הכסף שאותו מבקשים "להלבין" במסגרת הגילוי מרצון. בין יתר הבדיקות ברשות המסים, בדיקות מודיעיניות, גם, על-פי הוראות החוק והתקנות, דיווח והעברת השם והפרטים של מבקש הליך הגילוי לבדיקת משטרת ישראל ולרשות לאיסור הלבנת הון. רק אחרי שהתקבלו האישורים או שלא הובעה התנגדות או עלה ספק - רק אז מתקבל האישור.

המשמעות המעשית בהודעת ה"דגלים אדומים" של הרשות לאיסור הלבנת הון ומניעת טרור היא כי לא די בעובדה ששמו של הנישום כבר הועבר אליה ואל משטרת ישראל, והליך בדיקה בוצע בחקירות ומודיעין רשות המסים - הרי משתם ההליך האחד, אושר הגילוי מרצון, והנישום מבקש להעביר את כספו לישראל, נכפה עליו בהוראה החדשה להתחיל בסבב מקביל, נוסף, של הוכחות.

בפועל, האנדרלמוסיה וחוסר הבהירות כל-כך גדולים, עד כדי שבמקרים מסוימים מסרבים הבנקים לקבל ולהעביר כספים לתשלום חוב המס לרשות המסים, על-פי השובר, בתוקף, שהונפק על-ידי פקיד השומה.

נציין כי אישור גילוי מרצון מחייב תשלום מסים בישראל בגין הכסף שהוכשר, אך אינו מחייב להעביר את הכסף לארץ. זו הסיבה שנישומים, שאושר להם הגילוי מרצון או שהם מצויים במסלול האישור שבסופו כספם "יולבן", יעדיפו להשאיר את הכסף בחוץ ולא להביאו ארצה, בעיקר כדי להימנע מסבב נוסף של ביורוקרטיה וסחבת.

יותר מזה, דווקא נישומים גדולים פחות, מיומנים פחות ומקצועיים פחות, שמידת החומרה שנוגעת למעשי העלמת ההכנסות הבלתי חוקית שלהם נמוכה יחסית, נהפכו נפגעים גדולים יותר בגלל כפל הבדיקות והתמשכות הזמן. הרי לא כל אנשי מסלול הגילוי מרצון הם מעלימי מס ופושעים גדולים, חלקם - אולי חלקם הגדול - הם אנשים ששמו כספים לא מדווחים בחו"ל, כספי עסקאות, רכוש משפחה שהושאר, חסכונות, או שילומים ממדינות שבהן התרחשו השואה ומלחמת העולם השנייה שהושארו בחוץ "לעת צרה".

במקרים רבים, נישומים כאלה מתקשים לשלם את כספי המס שהם חייבים בו לפי הסכם הגילוי מרצון. הם זקוקים לכסף שבחוץ, זה שהולבן, כדי לשלם את המס. אבל אז, כאמור, הם נתקעים מחדש בשרשרת ההוכחות והביורוקרטיה, וגם נאלצים לשוב ולשלם שכר-טרחה נוסף לעורך דין או לרואה החשבון שייצג אותם בתהליך, כדי שיפעל מול הבנקים.

אמנם ממוצע ההון שנחשף לנישום הוא 3.3 מיליון שקל, ואולם סביר להניח שיש נישומים ש"הולבנו" להם עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים. ואפשר שאלה הם "מעלימים" גדולים במיוחד.

עם זאת, קשה להניח שפושעים בעבירות מקור של טרור, סמים, זנות, סחר נשק ושוחד, שבהם מטפלת הרשות לאיסור הלבנת הון, ינצלו לרעה את מבצע הגילוי מרצון וילבינו דרכו את כספם השחור משחור.

הנחת היסוד המקובלת בעולם היא שעבריין שמבקש להלבין הון שמקורו בפשיעה חמורה באמצעות מנגנוני המסים, לא יעשה זאת באמצעות חשיפה עצמית ודיווח ישיר לשלטונות המסים, אלא באמצעות פעולה מרחוק של הקמת רשת תאגידים זרים, חברות רשומות על שמות אנונימיים, זיוף דוחות כספיים, ספרים כפולים וכן הלאה.

קשה להניח שעבריין, פושע, ינסה להלבין הון שמקורו בפשיעה חמורה - דרך מנגנוני המסים. קשה להניח שסוחר סמים, סוחר בנשים או גוף מממן טרור עולמי יפנה דווקא לשלטונות מס הכנסה ויבקש להיכנס להליכי גילוי מרצון. אחד כזה תמיד יעדיף לפעול מרחוק, בשקט, בלי ששמו יעלה ויירשם, יקים תאגידים זרים, חברות עלומות-שם; הוא יזייף דוחות כספיים, אבל לא סביר שיבוא במלוא הדרו ויתייצב בפני פקיד השומה בתל-אביב. מ

ה גם, כאמור לעיל, שהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כבר קיבלה את השם של הנישום המבקש להכנס בכותלי הליך הגילוי מרצון, וסביר להניח שבדקה אותו, וגם אישרה אותו - כי אם לא כן, לא היה כלל מתקדם ההליך ברשות המסים.

תגובות

רו"ח עו"ד גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, שמשרדו מטפל גם בנושאי גילוי מרצון, מסר בתגובה: "החשש של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מובן לי בהחלט, שכן אחד הכלים המוכרים לביצוע הלבנת הון לרכוש שמקורו בפשיעה חמורה, הוא שימוש במנגנוני המסים לטובת דיווח והצגת ההון כאילו המדובר במקור לגיטימי.

"רק שלדעתי, המקום להילחם בתופעה הוא לא במסגרת הליכי הגילוי מרצון. המחשבה שסוחר סמים יעמיד עצמו מרצונו לבדיקה חודרנית של הליך גילוי ולבדיקת הצוותים המומחים של רשות המסים, לא נראית לי סבירה.

"הליך הגילוי והבדיקות המעמיקות שמבוצעות על-ידי צוותי רשות המסים צריכים להספיק. המחשבה שפקידי 'בנק הלאום סניף המושבה' יצליחו לזהות כספי עבריינות קשה לאחר שיחידות רשות המסים המנוסות כשלו, נראית לי מוטעית.

"עם כל הכבוד הראוי, אני לא מעלה בדעתי שיש משהו שימצא על-ידי פקידי הבנק - ויהיו חכמים ומיומנים ככל שיהיו - בעניינו של מי שעבר בהצלחה בדיקה יסודית של פקידי השומה ולאחריה חקירה מודיעינית בראשות חטיבת החקירות והמודיעין ברשות המסים, שם מצויים הידע והניסיון המוכח, הכוח והמידע.

"ובכלל, אזרח מן השורה, שמסיים הליך גילוי מרצון, מתקשה להבין כיצד עניינו צלח כראוי בדיקה נוקבת ומעמיקה שנמשכה חודשים ארוכים במשרדי רשות המסים, לרבות בדיקת מודיעין של גורמי האכיפה שבודקים כל שם, אבל הוא לא מצליח לעבור את הביורוקרטיה של סניף הבנק השכונתי כשהוא רוצה להעביר כספים לארץ. למעשה, רובם רואים בקושי להעביר הכספים עדות לכישלונו של ההליך".

תגובת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: "מדינת ישראל מחויבת, בהתאם לנוהל של ארגון MONEYVAL במועצת אירופה שבו היא חברה כמשקיפה פעילה, לעמוד בקריטריונים של ארגון ה-FATF, שיש להחילם במסגרת הליכי גילוי מרצון לצורך שמירת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור אפקטיבי במדינה.

"אחד העקרונות המרכזיים המפורטים במסמך שפרסם ה-FATF, ושאותם על המדינה לאמץ כחלק מהליך גילוי מרצון, הוא פרסום הנחיה לסקטור הפיננסי העוסקת בהליך ומתמקדת בהיבטים הבאים: העלאת המודעות בקרב המוסדות הפיננסיים לקיומו של ההליך ולאפשרות שלקוחות ינצלו אותו לרעה על-מנת להעביר לישראל כספים שמקורם בעבירות פליליות; הבהרה למוסדות הפיננסיים כי העובדה שהכספים הועברו לישראל או הופקדו בחשבון כתוצאה מהליך גילוי מרצון שהסתיים אינה פוטרת אותם מקיום החובות מכוח משטר איסור הלבנת הון; הבהרה למוסדות הפיננסיים כי הצגת מסמכים מרשות המסים שהונפקו במהלך ההליך אינה מהווה אסמכתא למקורם הלגיטימי של הכספים, וכי אין בכך כדי לפטור אותם מלברר מה מקור הכספים.

"על-מנת לסייע למוסדות הפיננסיים לזהות מקרים שבהם יש חשש לניצול לרעה של הליך גילוי מרצון למטרות הלבנת הון, הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה ביולי 2015 רשימה של 'דגלים אדומים' בהקשר של הליך גילוי מרצון. בהתאם לעקרונות ה-FATF, יש לציין כי הנוהל קובע כי הוא לא חל על כספים שמקורם בפעילות לא חוקית, והחסינות הפלילית היא מפני עבירות המס המפורטות בנספח לנוהל בלבד".

לעניין הטענות שהועלו על ביורוקרטיית יתר וכפילות הליכים, אומרת דוברת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: "בנושא זה יש לפנות לרשות המסים; אולם נציין כי כפי שקבוע בהוראות נוהל הגילוי מרצון, רשות המסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם מתקיימת בדיקה או חקירה על-ידי המשטרה בעניין המבקש, בת/בן הזוג שלו, חברות שבשליטתם ותיקי שותף, או אם קיים מידע לגביהם ברשות שלטונית אחרת; באמצעי התקשורת; בכתבי בי דין או בפרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או בחו"ל. בדיקות ובקרות הכרחיות אלה, אשר נועדו למנוע ניצול לרעה של ההליך, מטבע הדברים אורכות זמן מה".

תגובת רשות המסים: "הליך הגילוי מרצון זכה להצלחה רבה, ונחשף במסגרתו עד כה הון ניכר של כ-14 מיליארד שקל. על-פי ההליך שנקבע בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, רשות המסים מעבירה את הבקשות בהליך גם לגופי אכיפה נוספים, לרבות הרשות לאיסור הלבנת הון. יחד עם זאת, כפי שהובהר בנוהל, החסינות הניתנת במסגרתו חלה על עבירות מס בלבד".