הנקראות ביותר

הוועדים יסכימו? התוכנית החדשה של ב"י להתייעלות בבנקים

בנק ישראל נוגע בעצב הכי רגיש של הבנקים ויעודד תוכניות פרישה מרצון של עובדים תמורת הקלה בדרישות הלימות ההון ■ בר: "אנו ערים לקשיים הכרוכים בהתייעלות המערכת ולכן הגדרנו הנחיות חדשות"

חדוה בר/ צילום: אוריה תדמור
חדוה בר/ צילום: אוריה תדמור

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, נוגעת היום באחת הנקודות הרגישות ביותר - אם לא הרגישה מכולן - במערכת הבנקאית: התייעלות. בר פרסמה היום (ב') מכתב הנחיות הקורא לבנקים להגיש לבנק ישראל תוכניות התייעלות רב-שנתיות ותעניק הקלות בדרישות הלימות ההון לבנקים שיציגו את יעדי ההתייעלות האגרסיביים ביותר.

"ההנחיות", מקווים בבנק ישראל, "יעודדו את הבנקים לבצע תהליכי התייעלות משמעותיים באמצעות הגדרת הקלות רגולטוריות, זאת על רקע רמת היעילות הנמוכה שמאפיינת את רוב הבנקים במערכת הבנקאית בישראל בהשוואה לעולם".

חלק מהבנקים בישראל התייעלו בשנים האחרונות (הבולטים שבהם - בנק הפועלים , לאומי  ומזרחי טפחות), אולם עדיין רמת היעילות התפעולית של הבנקים נמוכה בהשוואה לעולם. לפי נתוני בנק ישראל, יחס היעילות התפעולית (הוצאות תפעוליות ביחס להכנסות תפעוליות) בבנקים בישראל עמד על 70.2% בממוצע בשנים 2012-2014, לעומת 60.2% במערב אירופה ו-60% ב-OECD. לפי נתוני בנק ישראל, רק מזרחי טפחות  היה יעיל יותר לעומת אירופה וה-OECD, עם יחס יעילות תפעולית של 59.5% בתקופה האמורה. מבין 5 הבנקים הגדולים, דיסקונט  הכי פחות יעיל עם יחס יעילות תפעולית של כמעט 80%.

בנק ישראל לא נוקב כעת ביעד רשמי ליחס היעילות אליו יצטרכו הבנקים להגיע, אך בבנק מכוונים לממוצע במערב אירופה, כלומר רוב הבנקים יידרשו לתוכנית התייעלות מהותית ולתוכניות פרישה מרצון בהיקפים של מיליארדי שקלים. בבנק ישראל שואפים שהתהליך כולו יימשך עד 5 שנים.

יעילות הבנקים
 יעילות הבנקים

עוד בנושא שוק ההון


"המטרה היא שהבנקים יבצעו תהליכי התייעלות משמעותיים", מסרה בר. "תהליכי ההתייעלות יאפשרו לבנקים להוזיל את עלויות השירותים הבנקאיים, בפרט עבור משקי הבית והעסקים הקטנים. ההתייעלות, לצד מכלול הצעדים הננקטים להגברת התחרות, תבטיח מערכת בנקאות יציבה ותחרותית יותר לטובת הלקוחות. אנו ערים לקשיים הכרוכים בהתייעלות המערכת ולכן הגדרנו הנחיות חדשות שיאפשרו ביתר קלות ביצוע תכניות פרישה מרצון וצמצום הוצאות, אשר יובילו להתייעלות המשמעותית הנדרשת".

המהלך של בנק ישראל נועד להאיץ בבנקים להתייעל נוכח המלצות ועדת שטרום שצפויות להחריף את התחרות במערכת הפיננסית ובכלל לאור העובדה שבעולם המערבי יחס היעילות התפעולית נמצא בירידה, בעוד שבבנקים בישראל ההתייעלות איטית יחסית בעיקר בשל כוחם של ועדי העובדים. כעת, בנק ישראל חובש את כובע "המבוגר האחראי" ומפציר בבנקים להתייעל, ותוך כדי מעביר מסר ברור גם לוועדים.

מאין תבוא ההתייעלות? בבנק מציינים כי "תהליכים אלה יכולים להיעשות באמצעות הנהגת תכניות פרישה מרצון של עובדים, וצמצום בהוצאות נוספות". בנק ישראל מציע גם "גזר": הקלה בדרישות הלימות ההון לבנקים שיציגו את יעדי ההתייעלות האגרסיביים ביותר. זאת, בשל ההפרשות הצפויות במסגרת תכניות פרישה מרצון של עובדים.

טיוטת בנק ישראל קוראת לבנקים לקבוע ולהציג תכנית התייעלות רב-שנתית שתכלול יעדי ביניים ומעקב ופיקוח אחר יישום התכנית על ידי הדירקטוריון. הבנקים יצטרכו לדווח באופן שוטף לבנק ישראל בנושא, וכאמור הפיקוח על הבנקים "ינקוט צעדים לעידוד תכניות ההתייעלות, הכוללים הקלות בנושא דרישת הלימות ההון לבנקים אשר יגדירו תכנית התייעלות ארוכת-טווח משמעותית, והבהרות לגבי הטיפול החשבונאי בתכנית ההתייעלות כאמור".

בנק ישראל מדגיש גם את התקדמות הטכנולוגיה כמנוף להתייעלות: "סביבת הפעילות הכלכלית, הרגולטורית והטכנולוגית בה פועלת המערכת הבנקאית בישראל, כמו בעולם, עוברת שינויים רבים אשר צפויים להימשך בשנים הקרובות. השינויים הטכנולוגיים בתחום הפיננסיים משנים את 'פונקציית הייצור' של השירותים הבנקאיים, כאשר הלקוחות בעולם ובארץ עוברים לצרוך את השירותים הבנקאיים יותר ויותר באמצעות בנקאות ישירה - אינטרנט, מובייל, ומכשירים בנקאיים אוטומטיים. בנוסף, הטכנולוגיה הזמינה מגבירה כעת ותגביר מאוד בעתיד את שקיפות המידע ללקוחות, את הקלות של קבלת הצעות מתחרות ממספר גופים, ולכן את התחרות בתוך המערכת הבנקאית וגם את התחרות מגופים חוץ-בנקאיים. לנוכח מגמות אלו והעובדה כי מדדי ביצוע שונים של המערכת הבנקאית מצביעים על רמת יעילות נמוכה באופן משמעותי של הבנקים בישראל ביחס לעולם, בכוונת הפיקוח על הבנקים לשים דגש על תהליכי התייעלות בשנים הקרובות".

אם לשפוט מתגובת בכיר באחד הוועדים הגדולים במערכת הבנקאית, הדרך להשגת מטרת בנק ישראל תהיה לא קלה. "מישהו בדק את מדדי היעילות שלנו לעומק?", אומר הבכיר ועונה: "יש 3 גורמים שמשפיעים מאוד על כך; כוח-אדם ומשכורות זה הדבר המרכזי שמדברים עליו, אבל הם לקחו בחשבון גם את הטכנולוגיה? הם לקחו בחשבון את התהליכים? לדוגמה: אם נניח תהליך של פתיחת חשבון בבנק צריך לקחת 35 דקות ואצלנו זה לוקח שעה כי התהליך מסורבל, לא רק בגלל ניירת אלא כי הטכנולוגיה לא נותנת מענה נכון וצריך לעבור 4-5 מסכים... מה רמת ההשפעה של זה על מדד היעילות? אם יורידו את הלימות ההון כדי לתת את הכסף ואנשים יפרשו מרצון אז יהיה פחות כסף לעשות עסקים ושוב ישתנה מדד היעילות וזה כדור שלג. צריך להסתכל קדימה, על פרישה טבעית של אנשים, מישהו שמגיע לגיל פרישה ולא מביאים אדם אחר במקומו. המילה 'פיטורים' לא קיימת בלקסיקון. פיטורים לא היו ולא יהיו. פרישה מרצון? שייתנו הצעה. אני מניח שלכל עובד יש את המחיר שלו ואנחנו לא נעמוד בפני רצונו של אף אדם". 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!