"נמצב את הרשות לאיסור הלבנת הון כגורם מקצועי מוביל בארץ ובעולם"

"הרשות לאיסור הלבנת הון מהווה את אחד מגופי הידע המקצועיים המובילים בעולם בתחום איסור הלבנת ההון, ובשנים האחרונות תרמה רבות לקידום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור במדינה, ולהתאמת המשטר לסטנדרטים המקובלים בעולם". כך מציינת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, שמונתה לעמוד בראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אשר מביעה שביעות-רצון ממצבה של הרשות שמונתה לעמוד בראשה.

בשבוע שעבר הודיעה שרת המשפטים איילת שקד, כי בחרה בד"ר ווגמן-רטנר לתפקיד ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, במשרד המשפטים. זאת, לאחר תקופה של מספר חודשים שבה שימשה ווגמן-רטנר כראשת הרשות בפועל, מאז פרישתו של פול לנדס מהתפקיד בתחילת יולי אשתקד לטובת תפקיד אחר בשירות המדינה.

שקד בחרה בד"ר ווגמן-רטנר, לאחר שוועדת איתור, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, המליצה על שתי מועמדות לתפקיד: ווגמן ועו"ד מיכל צוק-שפיר. חברי הוועדה הנוספים היו: נתי לויט, נציג מטעם נציבות שירות המדינה; עו"ד רז ניזרי, המשנה ליועץ-המשפטי לממשלה (פלילי); ניצב מני יצחקי, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה; ומירב בארי, נציגת הציבור.

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, היא בעלת תואר ראשון במשפטים ובמנהל-עסקים מהאוניברסיטה העברית. את תואר המוסמך במשפטים ואת הדוקטורט סיימה באוניברסיטת ייל בארה"ב. את דרכה בעולם המשפטים החלה כמתמחה של נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק. בהמשך, בשנת 2005 הייתה שותפה לתהליך הקמת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, והחל משנת 2011, כיהנה כיועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

ווגמן-רטנר, אשר נמצאת בעיצומה של עשייה בשנים האחרונות, הן כראשת הרשות בפועל והן כסגנית קודם לכן, מספרת ל"גלובס", לרגל המינוי, על המשימות והאתגרים העומדים בפניה: "בימים אלה נמצאת הרשות בתנופת עשייה ומתמודדת עם אתגרים במגוון תחומים, לרבות המשך שיפור אפקטיביות המשטר בישראל, בהתאם לסיכונים הייחודיים למדינה, העמקת שיתופי-הפעולה הנרחבים עם גופי האכיפה, קידום יוזמות חקיקה בתחום, והמשך שיתופי-הפעולה עם הרגולטורים.

"כמו כן, השלמת הליך הצטרפותה של המדינה לארגון ה-FATF, והכנות לעמידה בהצלחה בביקורת הבינלאומית הקרובה". ארגון ה- (FATF (Financial Action Task Force הוא כוח-משימה בינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

נושאים נוספים שבכוונת ווגמן-רטנר לחזק הם "שיפור השירות לגופים הפיננסיים המדווחים לרשות, העצמת היכולות הטכנולוגיות של הרשות לזיהוי פעילות ודפוסי הלבנת הון, באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות; והמשך היות הרשות גוף של מצוינות ומומחיות בתחום". בנוסף, היא מציינת, "נמשיך לפעול לקידום המאבק במימון הטרור, במישור המקומי והבינלאומי".

כשמדברים על הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מתייחסים ככלל בעיקר לתפקידה כרשות האוספת ומרכזת מידע חשוד בנוגע להלבנת הון ולעבריינות כלכלית. אולם בימים אלה, ימים של טרור בתוך ומחוץ לבית, מקבל המידע הזורם לרשות - דווקא בנוגע לחשבונות, פעילויות ולהעברות כספים החשודים במימון טרור - משמעות ודחיפות מיוחדים. לדברי ווגמן-רטנר, הרשות נמצאת גם בזירה הזאת, ומסייעת לרשויות ברחבי העולם. "בזמנים אלה, שבהם מדינות אחרות נתקלות, לעיתים לראשונה, בצורך להתמודד עם נושא הטרור ודרכי מימונו, אנו מושיטים להן יד ויוצרים שיתופי-פעולה רבים בתחום".

בחודשים האחרונים שימשה ווגמן כממלאת-ממקומו של פול לנדס, שכיהן כראש הרשות לאיסור הלבנת הון כחמש שנים. הקדנציה שלו נחשבת לתקופה של קפיצת מדרגה במלחמה בהלבנות הון, ולפרק זמן שבמהלכו עלה ערכה של הרשות לאיסור הלבנת הון, הן בתפיסה הציבורית והן בביסוס מעמדה כשוות-ערך לגופי האכיפה האחרים במאבקם בהון השחור.

כך, בשנים האחרונות הועמקו שיתופי-הפעולה בין הרשויות בישראל לרשויות בחו"ל, בהעברת מידע ובמלחמה במלביני ההון; חלה החמרה ברגולציה בתחום, וגם רמת האכיפה הפלילית והענישה בתחום עלו מדרגה.

לנדס, בסיועה ובליוויה של ווגמן, הוביל את הצטרפות ישראל באוגוסט 2014 כחברה מן המניין בארגון הבינל' EATF, גוף בין-ממשלתי שהוקם ב-1989 על-ידי מדינות ה-ג'י-7 במטרה לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנות הון ובמימון טרור, ברמה הלאומית והבינלאומית. כיום חברים בגוף זה 34 מדינות ושני ארגונים אזוריים. עם המדינות החברות בארגון נמנות ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, יפן, ועוד רבות.

במקביל התקבלו בארץ מספר שינויי חקיקה אשר מחזקים את כוחן של הרשות ושל רשויות האכיפה הפועלות בתחום הלבנת ההון. אחד הביטויים הבולטים לשינויי החקיקה החשובים בתחום הלבנת ההון בתקופתו של לנדס, התרחש בחודש יולי אשתקד, אז אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את המלצות "הוועדה לצמצום השימוש במזומן" במשק הישראלי. לנדס נמנה עם חברי הוועדה שהוקמה במטרה להילחם בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנות הון.

הרפורמה שהציעה הוועדה, כללה את הפחתת השימוש במזומנים בעסקאות במשק, הפחתת השימוש בצ'קים מוסבים, ומנגד, הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. לפני כשנה אושרו ההמלצות על-ידי הממשלה, וכעת - עבר החוק שנוסח על בסיס ההמלצות בקריאה ראשונה.

יוזמת חקיקה נוספת שנמצא בהליכי חקיקה מזורזים בימים אלה, ומחדדת את הקשרים בין הרשות לאיסור הלבנת הון לרשויות האכיפה האחרות, היא הצעת-החוק הקובעת כי עבירות המס החמורות יתווספו ל"עבירות מקור", לפי חוק איסור הלבנת הון. זאת, תוך מתן סמכויות חקירה, כניסה, תפיסה, וחיפוש לפקיד מכס-חוקר בעבירות הלבנת הון, שנעברו ברכוש שמקורו בעבירות מס אלה.

ובנוסף - קביעת הסדר המאפשר העברת מידע לפקיד מכס-חוקר ממאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בתנאים הקבועים בהצעה.

החקיקה, שהוכנסה תחילה לפרק המאבק בהון השחור בחוק ההסדרים, פוצלה להליך חקיקה מלא, אך מזורז. נוסח החוק המפוצל כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת, והונח על שולחן ועדת החוקה לצורך עריכת נוסח סופי שלו.

בכל היוזמות הללו הייתה מעורבת ווגמן כיוזמת וכמניעת התהליכים, בשנים האחרונות. הגם שתפקידה המרכזי של הרשות הוא איסוף מידע המעלה חשש להלבנת הון, ווגמן מקבלת לאחריותה רשות חזקה ופעילה מתמיד, שמהווה חלק בלתי נפרד מהמאבק בהון השחור - ועליה מוטל הנטל של עמידה בסטנדרט שהציבה הרשות בשנים האחרונות, ואף של הרמת הרף.

לדברי ווגמן-רטנר, היא ערוכה לאתגר. "אני משוכנעת, שיחד עם עובדי ומנהלי הרשות נקדם בהצלחה את פעילותה של הרשות ונמצבה כגורם מקצועי מוביל בארץ ובעולם, וכי נמשיך לתרום למאבק האפקטיבי בהלבנת הון ובמימון טרור, יחד עם כל גופי האכיפה והרגולטורים בארץ. כראשת הרשות, אפעל להמשך קידום מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בתחום, ועם ההצטרפות לארגון ה-FATF, אף ניקח חלק פעיל בגיבוש המדיניות הגלובלית בתחום, מדיניות, שלה כפופות כל מדינות העולם".