"הארכת הסטאז' לעו"ד לשנתיים תיצור הרבה מאוד בעיות"

4 דיקנים של פקולטות למשפטים תוקפים את כוונת שרת המשפטים להאריך את הסטאז' לשנתיים ■ "אנחנו לא חיים בכלכלה סובייטית - לא ייתכן שנקבע מכסות לעורכי דין" ■ האם תושג פשרה של הארכה בשנה וחצי "בלבד"?

עורכי הדין שמילאו את אולם ועידת המשפט של לשכת עוה"ד שנערכה בספטמבר 2015 בת"א, קיבלו במחיאות כפיים סוערות את הודעת שרת המשפטים, איילת שקד, על החלטתה להאריך את תקופת ההתמחות בעריכת דין משנה לשנתיים. הארכת ההתמחות נועדה לצמצם את כמות עוה"ד שמציפה את השוק ולשפר את רמתם המקצועית.

מאז, מקדמים שקד ויו"ר לשכת עוה"ד, אפי נוה, חקיקה להסדרת הנושא. מי שבלשון המעטה אוהב פחות את הרעיון של שרת המשפטים בעניין ההתמחות, הן ראשי האוניברסיטאות והמכללות למשפטים. בראיון ל"גלובס" בעיצומה של שנת הלימודים האקדמית, תוקפים ארבעה מדיקני הפקולטות למשפטים הבולטות בארץ את שקד ואת לשכת עוה"ד בראשות נוה, שדוחפת את שקד להוציא לפועל את רעיון הארכת ההתמחות.

חשוב להדגיש כי לאחר קיום הראיון עם ארבעת הדיקנים, חלה התקדמות משמעותית בהידברות בין דיקני הפקולטות למשפטים לבין משרד המשפטים ולשכת עוה"ד בכל הנוגע לסוגיית הארכת ההתמחות. הצדדים טרם הגיעו לסיכום סופי, אבל מתווה הפשרה המסתמן צפוי להיות של הארכת ההתמחות במשפטים לשנה וחצי בלבד.

"הארכת ההתמחות היא פתרון שהוא פשוט ופופוליסטי שייצור הרבה מאוד בעיות", אומר פרופ' רון חריס, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. לדברי חריס, "ההחלטה מושפעת מלשכת עוה"ד שהיא גוף פוליטי, ושהעומד בראשו (נוה - ח'מ') נתן הבטחת בחירות מסוימת (להאריך את ההתמחות - ח'מ') שהוא חשב שתזכה אותו בראשות הלשכה - וכנראה שההבטחה הוכיחה את עצמה - ומשם זה הגיע. אז על פניו זה נראה חשוד".

פרופ' יעד רותם, דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי ברמת-גן, מחזק את דברי חריס. "ההתמחות במשפטים היא גם כיום לא איכותית - המתמחים עוסקים בעבודות פקידות, בשליחויות. לקחת דבר רע ולהכפיל את משכו - זה רע כפליים", הוא אומר. לדבריו, מדובר מהלך שלא רק שלא יביא לשיפור איכות המקצוע, אלא יצור חסם שימנע מאנשים מוכשרים לעסוק בעריכת דין. "צריך להבין שלשכת עוה"ד היא גוף שיש לו ניגוד אינטרסים, בין תפקידו כרגולטור שאמור לפקח מי יבוא בשערי המקצוע, לבין שאיפתו, כאיגוד מקצועי, לדאוג לחבריו ולצמצם את כמות הנכנסים למקצוע", תוקף רותם את עמדת הלשכה.

אתם מתכחשים לכך שיש יותר מדי עורכי דין בישראל ושהצפת המקצוע גורמת לבעיות, כגון משפטיזציית יתר, שירות משפטי באיכות נמוכה, התנהגות לא מכובדת בבתי המשפט ועוד?

חריס: "אני, כדיקן של פקולטה למשפטים בת"א, לא מרגיש באופן ישיר במשמעויות של הצפת המקצוע. החוויה שלי היא הפוכה - האנשים שאני פוגש אותם, השותפים המנהלים של 20 המשרדים הגדולים, המערך של פרקליטות המדינה, רשויות רגולטוריות - כולם פונים אלינו בבקשה לקבל יותר מתמחים ויותר עורכי דין. אני דווקא חווה חוסר בעורכי דין טובים בישראל".

פגיעה באנשים מוכשרים

פרופ' שרון רבין-מרגליות, דיקנית ביה"ס למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, מעלה טענה נוספת נגד הארכת ההתמחות. לדבריה, אם ההכשרה לעריכת דין תמשך שש שנים (לימודים ושנתיים התמחות) הסטודנטים המוכשרים והחזקים יברחו למקצועות אחרים. "הסטודנטים החזקים יגידו: 'אוקיי, אז אני אלך ללמוד רפואה או מדעי המחשב. בכלל, בעיניי, הארכת ההתמחות לאו דווקא תמנע את הצפת המקצוע, כי הצפת המקצוע לעתים נובעת מאנשים שלומדים משפטים כי אין להם אלטרנטיבות אחרות, והאנשים האלה ימשיכו ללמוד משפטים".

- למה את רוצה שכל אחד יוכל ללמוד משפטים?

מרגליות: "אם יש מקומות שמוכנים להכשיר אותם, ויש אנשים שרוצים ללמוד, והמל"ג אומר שההכשרה של אותם סטודנטים היא סבירה - זה המל"ג קבע - אני יכולה רק להעיד על המוסד שלי. ההכשרה אצלי מעולה, והנתונים מעידים על זה".

פרופ' רותם לא עוצר וממשיך במתקפה נגד הארכת ההתמחות. "המהלך הזה הוא גם אנטי-חברתי", הוא מוסיף. "ההשכלה המשפטית כיום מאפשרת לפרוץ תקרות זכוכית. זו יכולה להיות התלמידה למשפטים מבאר שבע שהיא דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחה, וזה יכול להיות יוצא היחידה הקרבית שבתיכון ראשו היה שקוע בבילויים ועכשיו יכול ללמוד משפטים רק במכללה. הארכת ההתמחות בבת אחת יוצרת איזה שהוא חסם מלאכותי בפני אותם סטודנטים. מדובר במהלך שיקצץ את מקומות ההתמחות בחצי, כך שגם אנשים מוכשרים שאין להם פרוטקציה ואין להם אפשרות למצוא התמחות, יתקשו למצוא אותה. אנשים מוכשרים לא יוכלו פשוט למצוא התמחות, כי אין להם את הרשתות החברתיות הדרושות לכך".

פרופ' יורם רבין, דיקן ביה"ס למשפטים של המכללה למינהל, מסיים בימים אלה את תפקידו ועובר להיות היועץ המשפטי של מבקר המדינה. זוהי אולי הסיבה לכך שבהשוואה לקולגות שלו לראיון ולעבודה, רבין מוכן להיות יותר נחרץ בדעתו לגבי בעיית הצפת מקצוע עריכת הדין, שבה מנסים להילחם שרת המשפטים ולשכת עוה"ד. "הצפת המקצוע היא בעיה שאי-אפשר לטאטא אותה מתחת לשטיח, ולדעתי לשכת עוה"ד במידה רבה צודקת", אומר רבין. "יש הצפה, יש הורדת רמה, יש שיעור גבוה של סטודנטים שלא מוצאים התמחות. נכון שלשכת עוה"ד היא פוליטית, כי היא גוף פוליטי, אבל גם המכללות הן גוף פוליטי. ללשכה יש אינטרסים ולמוסדות ללימוד משפטים גם יש אינטרסים.

"המצוקה שלשכת עוה"ד מצביעה עליה היא מצוקה אמיתית. השוק לא מסדיר הכול, ועו"ד שמרוויח משכורת מינימום - ויש רבים כאלה היום עקב ההצפה - מלכתחילה נמצא במצב שאולי הוא מייצג פחות טוב ושהוא עושה קיצורי דרך בשביל לשרוד - זה מצב לא בריא. החברה שלנו לא יכולה להרשות לעצמה שרופאים ישתכרו משכורת מינימום או שעורכי דין ישתכרו משכורות מינימום, אבל יש עורכי דין רבים שזוהי המשכורת שלהם". עכשיו השאלה אם הפתרון זה להאריך את ההתמחות בשנתיים? אני חושב שלא".

- אז מה הפתרונות להצפת המקצוע?

חריס: "דבר ראשון, לשכת עוה"ד בשיתוף משרד המשפטים צריכים לדרוש השתלמויות תקופתיות כתנאי להחזקת רישיון עריכת דין; דבר שני, אם יש כשל שוק - שמי שנפגע ממנו זה אנשים צעירים שסיימו צבא ועכשיו משלמים ממיטב כספם כדי ללמוד שלוש או ארבע שנים משפטים, ואחר-כך ילכו להתמחות, ואחרי כל זה יגלו שאין להם עבודה - אז על האנשים האלה אתה צריך להגן בתחילת הדרך. אנחנו לא חיים בכלכלה סובייטית, אז אני לא מדמיין שנקבע מכסות לעורכי דין בישראל".

- מה זאת אומרת להגן בתחילת הדרך?

חריס: "צריך לתת למי שרוצה ללמוד משפטים מידע הרבה יותר רחב ומעמיק ממה שיש היום על מה צפוי לקרות לו בלימודי המשפטים ובסיומם - מידע על כמה סטודנטים בכל אוניברסיטה או מכללה מוצאים התמחות ואיפה הם מתמחים, כמה מוצאים עבודה כעורכי דין ובאיזה מקומות, איפה אתה תעבוד, כמה תעבוד ומה תרוויח. הייתה ועדת הערכה בינלאומית של המועצה להשכלה גבוהה שהמליצה על כך. בארה"ב - הנשיא אובמה הוביל מהלך כזה של לתת לאנשים מידע אם כדאי להם להשקיע את מיטב כספם בלימודים".

רבין-מרגליות: "אני מסכימה. צריך לתת מידע מלא כמה ממסיימי הלימודים בכל מוסד מתמחים, איפה הם מתמחים, כמה עובדים כעורכי דין ובאיזה מקומות".

"להחמיר את תנאי קבלה"

דיקני המכללות טוענים כי ההכשרה המשפטית שהן מעניקות לסטודנטים אינה נופלת מזו של האוניברסיטאות. ואולם, לפחות לפי תוצאות בחינות ההסמכה שעורכת לשכת עוה"ד, הפערים באיכות הם גדולים מאוד. 59.7% מכלל הנבחנים שניגשו לבחינת ההסמכה בכתב של הלשכה באוקטובר האחרון, עברו את הבחינה. ואולם, כאשר מדובר בסטודנטים של אוניברסיטת ת"א, אחוזי המעבר מזנקים ל-96%, ובאוניברסיטה העברית היו אחוזי המעבר 94%; 85% מהסטודנטים למשפטים מהמרכז הבינתחומי שניגשו לבחינה האחרונה עברו אותה בהצלחה, ו-76% מהנבחנים מהמכללה למינהל; לעומת זאת, רק 41% מהסטודנטים המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג שניגשו לבחינה, עברו אותה בהצלחה.

אולי, לכן, אין זה מפליא כי פרופ' רותם אינו נמנה על חסידיה הגדולים של בחינת הלשכה. "הבחינה של לשכת עוה"ד היא פרוצדורלית, היא בודקת שינון בלבד, והיא לא בודקת באמת את האיכויות של הנבחן כעו"ד, כאיש שחושב משפט, שטוען טיעונים משפטיים. אני בעד לשנות את מתכונת הבחינות, אדרבה - אני בעד שיחמירו את תנאי הכניסה למקצוע", הוא אומר.

- המכללות שאתם עובדים בהן - רבין, רותם, רבין-מרגליות - פתחו שעריהן לכל דיכפין, והן חלק מהסיבה להצפת המקצוע.

רבין: "לטעמי, צריך להחמיר את רף הקבלה במכללות, ואני עושה את זה אצלי במכללה למינהל, ואני מצפה שגם אחרים יעשו את זה. יש מוסדות שצריך לחייב אותם להעלות את רף הקבלה. צריך לפקח, בין השאר, גם על נתוני הקבלה, וגם על רמת הלימודים - גם מכיוון מל"ג גם מכיוון לשכת עוה"ד. אנחנו מכללה שמנסה עד כמה שניתן לעשות את זה בעצמנו. עם זאת, לא צריך להתייחס למכללות מול אוניברסיטאות - יש היום מוסדות כאלה וכאלה, יש מכללות כאלה ויש כאלה, וצריך להתייחס לכל מוסד באופן ספציפי".

- זה עסק כלכלי, איך אתה יכול להחמיר את התנאי קבלה אם אתה תאבד כסף? זה לא דרישה שהיא נאיבית?

מרגליות: "זהו תפקידו של המל"ג".

רבין: "שיכפו את זה מבחוץ".

"ייל" של המזה"ת

- אתם באמת משווים את רמת הלימודים במכללות למשפטים לפקולטת למשפטים באוניברסיטאות?

מרגליות: "האבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות כבר פסה מן העולם בעיניי. אם העוזרת המשפטית של שופטת ביהמ"ש העליון, דפנה ברק-ארז, היא בוגרת של המרכז הבינתחומי, ועובדים בעליון גם בוגרים של מכללות אחרות - אז האבחנה הזאת כבר לא מעניינת אף אחד. מי שמשמר אותה זה כל מיני פוליטיקאים או גורמים חיצוניים אחרים בעלי אינטרס".

חריס, דיקן הפקולטה בת"א, מטבע הדברים, חולק על דברי חבריו, ראשי הפקולטות במכללות: "אם משווים את ישראל לארה"ב, אז באוניברסיטאות כמו 'הרווארד' ו'ייל', מלמדים תכנים שונים לחלוטין מאשר בבתי ספר אחרים, הפרופסורים הם שונים, הסטודנטים שונים והמטרות שונות - וזה בסדר גמור. אנחנו, באוניברסיטת ת"א, תופסים את עצמנו כמו 'ייל' של ישראל או אם תרצה כ'ייל' של המזרח התיכון".

מרגליות: "אין בעיה, אתם תהיו 'ייל' של המזה"ת, ואנחנו בבינתחומי נהיה 'הרווארד' של המזה"ת - זה בסדר".

חריס: "אנחנו מנסים להתאים את ההכשרה המשפטית שלנו לצרכים של העולם באמצע המאה ה-21 ולא לחשוב איך לקחת עוד כמה אנשים מפה או משם. בתוכנית הלימודים החדשה שלנו לא חשבנו איך אנחנו מושכים סטודנטים ממוסדות אחרים, אלא איך להכשיר את מנהיגי העתיד של מדינת ישראל - מה התכנים הנכונים לצורך זה. אנחנו חושפים את התלמידים שלנו לתכנים בינלאומיים, והכול עם עוגן חזק מאוד בישראל - כי המשפט כל הזמן נמצא במתח בין המקומי לבין הגלובלי".

רבין: "רפורמה בתוכנית הלימודים זה דבר מאוד חשוב, אבל הרפורמות הראשונות שנעשו בתוכניות הלימודים נעשו דווקא במכללות. המכללות הן הראשונות שניסו לחבר את המקצוע לשטח ולהפוך את ההוראה, לא רק לתיאורטית, אלא גם למעשית".

סבסוד חסר מהמדינה

סוגיה נוספת שמטרידה את פרופ' חריס היא הירידה ברמת הסבסוד שמקבלות האוניברסיטאות. לדבריו, הסבסוד שמקבלות האוניברסיטאות מהמדינה ירד לרמה כה נמוכה, עד שקשה לפקולטה לקיים פעילויות חינוכיות ולימודיות חשובות. "אצלנו הסטודנטים משלמים שכר לימוד של 2,500 דולר, והסבסוד מהמדינה הוא בסכום כמעט זהה. אנחנו מקיימים רמת לימודים שהיא דומה לרמת הלימודים של סטונדנטים באוניברסיטת 'ייל' בארה"ב, ברמת הכנסה שהיא בערך עשירית מההכנסה של הפקולטה ב'ייל' - זה מאוד מאוד קשה.

"אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יצאו לדרך שלהם כעורכי דין עם מחויבות חברתית ועם אתיקה גבוהה. אחת הדרכים להשיג זאת היא קליניקות. בהיעדר סיבסוד מספיק, אנחנו מהיד לפה מנסים לממן את הקליניקות שלנו. המשכורות של הקלינאים נמוכות, וכתוצאה מזה הקלינאים הכריזו על סכסוך עבודה מוצדק. אני חושב שראוי שהמדינה תמצא את הדרכים לממן פעילויות כאלו".

שקד: "הארכת ההתמחות תמקצע ותייטב את עורכי הדין בישראל"

שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה בתגובה כי: "ההחלטה על הארכת ההתמחות נובעת מן הרצון למקצע ולייטב את עורכי הדין בישראל". לדבריה, "עורכי הדין עוסקים בדיני נפשות ובנושאים הכי רגישים ומהותיים בחייו של אדם. אי-לכך, ראוי כי ההתמחות של בעל המקצוע תאפשר את הכנתו האמיתית לפרקטיקה בעולם בחוץ".

שקד ציינה כי "ההחלטה על הארכת ההתמחות התקבלה לאחר בדיקה ממושכת ולאחר דיאלוגים פתוחים עם הגורמים הרלוונטיים. ועדת גרסטל, שהגישה את המלצותיה בשנת 2002, אמרה כבר אז כי נדרשת הארכת התמחות שתאפשר הקנייתן של נורמות מקצועיות ואתיות למתמחים.אני סבורה כי מבין כל הפתרונות המוצעים הפתרון הזה הוא הפתרון עם הפגיעה המינימלית בחופש האקדמי ובחופש העיסוק".

השרה שקד אישרה את קיומו של דיאלוג בין משרד המשפטים, לשכת עוה"ד וראשי האוניברסיטאות והמכללות למשפטים, במטרה להגיע לפתרון מוסכם בעניין הארכת תקופת ההתמחות.

"חלק מהח"כים לא מבינים את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה, ולכן הם מוכנים לוותר עליהם במחי יד"

עיקר עיסוקם של ראשי הפקולטות למשפטים הוא בקידום הפקולטות שהם עומדים בראשן בהיבטים כלכליים ולימודיים. ואולם, מעל הכול, הם אכן מחנכי דור העתיד של המשפטנים בארץ, על כל המשמעויות של המושג הזה. בזמן שהם מנסים להשריש בתלמידיהם את מושגי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, את ההיגיון העומד מאחוריהם ואת השורשים ההיסטוריים שלהם, דומה שחלק ממנהיגי המדינה ומחוקקיה, מתעלמים באופן בוטה מאותם עקרונות.

התופעה שבה חברי כנסת או ממשלה תוקפים בנחרצות את פסיקות בית המשפט העליון, או טוענים שהשופטים פועלים באופן אקטיביסטי מדי וחורגים מסמכותם, הפכה בשנים האחרונות לחיזיון נפרץ במחוזותינו. כך, למשל, תקף ח"כ מוטי יוגב ממפלגת "הבית היהודי" את שופט העליון, עוזי פוגלמן, לפני כמה חודשים - בתגובה להחלטת בג"ץ להקפיא בצו ארעי את הריסת בתיהם של כמה מחבלים עד שיתבררו העתירות שהגישו משפחותיהם - כתב יוגב בעמוד הפייסבוק שלו כי: "פוגלמן, בפסק דינו שעיכב הרס בתי מחבלי רוצחים, שם את עצמו בצד של האויב... על זכויות רוצחים הוא מגן ובכך מונע ענישה מרתיעה ומסכן חיים".

חריס: "מפריע לי שחלק מהפוליטיקאים וחברי הכנסת לא מבינים את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. לא מבינים מאיפה העקרונות הללו צמחו, לא מבינים את כל הרקע ההיסטורי, הפוליטי, הפילוסופי שעומד מאחוריהם, ולכן הם במחי יד מוכנים לוותר עליהם", אומר חריס. "לא במקרה הגענו למשטר של הפרדת רשויות, לא במקרה הגענו לעצמאות של הרשות השופטת, לא במקרה התפתח עולם של זכויות אזרח והגנה למיעוטים. כל הדברים האלה קרו בגלל שכשדברים כאלה לא היו קיימים אז גם במדינות המערב, אנשים הרגו אחד את השני במלחמות דת. הדברים הבסיסיים האלה של שלטון החוק, הם הכרחיים לקיומה של חברה נאורה מהסוג שאני חושב שנכון שתתקיים בישראל".

- למה זה קורה?

חריס: "אותם פוליטיקאים הגיעו מעולם תרבותי שבו הם לא נחשפו ולא הפנימו את הדברים האלה. פסיקה של שופט ביהמ"ש העליון היא לא משהו שאפשר להתקיף ברמה הפרסונאלית, צריך להתקיף אותה ברמה העקרונית. אנחנו רואים היום גם בצרפת ויכוח לגיטימי - האם האיזון בין זכויות פרט לבין צורכי הביטחון צריך לזוז בעקבות השינוי באיומים. כשיש שינוי באיומים ביטחוניים, הגיוני שהפתרונות יהיו שונים, אבל להגיד שאין צורך לאזן בכלל, מצביע על אי-הבנה בסיסית של הדמוקרטיה".

- הוויכוח בין הרשויות הוא לגיטימי.

חריס: "בוודאי. הוויכוח שהיה בין נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, לבין שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הוא ויכוח לגיטימי. שניהם מבינים את היתרונות והחסרונות של העמדות השונות, וכל אחד מגיע למסקנה אחרת. הבעיה היא שכשמישהו, במקרה הזה פוליטיקאי, לא מראה סימנים שהוא מבין מה הבסיס לעצמאות של הרשות השופטת, מה המשמעות של עקרון שלטון החוק וביקר באופן אישי - שיכול להיות גם מסוכן - שופט בביהמ"ש העליון. לכן, זה חורג מהוויכוחים שאנחנו חושבים שראוי לנהל משפטנים.

מרגליות: "מה שקורה בכנסת אצל נציגי הציבור זה בבואה זה מה שקורה בציבור הרחב. חברי הכנסת הרי באים מתוכנו. ראינו שבכל פעם שיש רגעי משבר - נניח במלחמה בקיץ שעבר בעזה - גם הציבור לא יודע איך להתבטא ואיך להתנהל. גם נציגי הציבור לפעמים לא יודעים איך מתנהלים בתוך הדמוקרטיה".

רבין: "יש יותר מדי גורמים פוליטיים שהופכים את ביהמ"ש העליון לאויב, וזה דבר מאוד מסוכן. יש חוסר הבנה לכך שההגנה על זכויות האדם היא לא עניין של ימין ושמאל, היא שאלה של דמוקרטיה, של חברה מתוקנת, ובכל פעם גורמים מסוימים - כאשר ניתן פסק דין שלא נוח להם - מתקיפים את ביהמ"ש העליון כאילו הוא אויב של החברה".

מרגליות: "אנחנו נולדנו לתוך הדמוקרטיה והערכים הליברליים ולפעמים לוקחים אותם כמובנים מאליהם. צריך להיזהר מאוד שהערכים האלה לא יישחקו. כולנו נחרדנו מהאמירה של ח"כ יוגב, כי ראינו באופן שבו היא נעשתה כאיום על אחד מישויות הדמוקרטיה".