חוק השקיות טרם אושר - הקמפיין כבר עלה לנו 7 מיליון ש'

הסכום הוצא על פרסומות בכיכובו של משה איבגי שקראו להפסיק להשתמש בשקיות ניילון ■ פרוטוקולים של הדיונים במשרד להגנת הסביבה מלמדים על הקלות שבה אושרו מיליונים עבור הקמפיין

משה איבגי בקמפיין / צילום מסך
משה איבגי בקמפיין / צילום מסך

7 מיליון שקל השקיעה ישראל במהלך תקשורתי כדי לגבות חוק שעד היום לא אושר - חוק השקיות. הצעת החוק הוחזרה לאחרונה לוועדת השרים לחקיקה, במטרה להכינו לקריאה שנייה ושלישית - זאת לאחר שבכנסת הקודמת החוק שיזם השר לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, אושר בקריאה ראשונה. הזמן הרב שחלף, והשינויים במעמדו של מי שהוביל את הקמפיין, השחקן משה איבגי, הופכים אותו ללא רלוונטי להתנהלות תקשורתית עכשווית - גם אם החוק יאושר.

פרוטוקולים של הדיונים במשרד להגנת הסביבה - שהגיעו ל"גלובס" לאחר ש"הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, ביקשה אותם מתוקף חוק חופש המידע - מלמדים על הקלות שבה מועברים מיליוני שקלים מהכיס הציבורי לצורך מהלכים תקשורתיים בחסות הממשלה.

מהפרוטוקולים עולה כי בשלב הראשון אישר המשרד להגנת הסביבה 5 מיליון שקל לצורך מהלך תקשורתי שיחנך את הציבור "להיגמל" מצריכת שקיות הניילון המזהמות. הסכום אושר כמעט ללא דיון.

לצורך הקמפיין גויס איבגי, ששיחק דמות של מכור שלוקח בלי חשבון מכל הבא ליד, גם כשהוא מבין שהדברים שהוא עושה פוגעים בסביבה. רק בסוף המונולוג מתברר כי איבגי מדבר על גמילה משימוש בשקיות שמזהמות את הסביבה.

עלות ההפקה של הסרט לא הייתה גבוהה, ועיקר הכסף הושקע בהתקשרות עם איבגי. הסכום שהוקצה לקריאייטיב עמד על כ-400 אלף שקל, ולפי הערכות בשוק, כ-280 אלף שקל מתוכם שימשו כתשלום לשחקן. מבחינת השקעה במדיה, חלק הארי - כ-3 מיליון שקל - הוקצה לפרסום בטלוויזיה.

הרחבת הקמפיין ב-8 מיליון שקל

אלא שנראה כי בכירים במשרד להגנת הסביבה ואנשי לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) חשבו כי נדרשת השקעה נוספת בתמיכה במהלך - שכאמור עדיין לא אושר.

כך, בישיבת הנהלת קרן ניקיון שנערכה ב-14 באוגוסט 2014, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז, דוד לפלר, נערך דיון סביב בקשה להקצאת 8.2 מיליון שקל נוספים, שאושרו עבור הרחבת מסע ההסברה לקנייה באמצעות שקיות רב-פעמיות והפסקת השימוש בשקיות "גופייה", אותן שקיות שניתנות לקונים ברשתות השיווק.

מטרת הקמפיין, כפי שהוצגה, הייתה לשכנע את הציבור להפסיק לצרוך שקיות גופייה ולהניע אותו להתנהגות אחרת. "המסגרת המבוקשת היא בהתאם להמלצת היועצים המקצועיים ובתחום הפרסום והמלצת לפ"מ לקמפיין מתמשך ואפקיטיבי", נכתב בפרוטוקול הדיון.

מנכ"ל המשרד ציין את חשיבות המהלך ליעדי המשרד, אבל נשמעו קולות ששאלו לגבי הסיבות שבעטיין תאגיד ת.מ.י.ר, העוסק במיחזור אריזות, אינו משתתף במימון הקמפיין; התייחסו לכך ש"הביצוע של המטרות העיקריות כרגע הוא ביצוע חלש", וכי מדובר בהקצאה גדולה שתיראה רע בעיני הציבור; וכן התייחסו לכך שלא ברור כלל מה יקרה עם החוק.

לבסוף לא אושרה כל התוספת המבוקשת, והמשרד להגנת הסביבה נאלץ להסתפק ב-2 מיליון שקל נוספים בלבד. ימים ספורים לאחר מכן התפטר השר עמיר פרץ, וראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את ההצבעות על החוק ולמעשה טירפד את אישורו.

70% בעד בהפסקת חלוקת שקיות

עתה חזר החוק לדיון מחדש. כדי לקדם את החוק מהמקום שבו נעצר, ביקש המשרד להגנת הסביבה להחיל דין רציפות לחוק, משום שאף שהוא אושר בקריאה ראשונה ברוב וללא מתנגדים, תהליך החקיקה נעצר עם התפזרות הכנסת.

מדובר בחוק המקובל בארצות רבות בחו"ל, שלפיו משלמים עבור שקיות ניילון בקניות בסופר. לפי החוק שאושר בקריאה ראשונה, מדובר בהיטל של 30 אגורות (שיופחת בהדרגה) עבור כל שקית. אולם בישיבה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה שהתקיימה לפני כשבועיים, הוחלט להוריד את הסכום ל-10 אגורות לשקית בשל יוקר המחיה. תשלום על שקיות אמור לשמש זרז לצרכנים להשתמש בסל רב-פעמי לקניות.

לפי הצעת החוק, סכומי ההיטל יועברו למדינה בחלוקה של 20% לקרן לשמירת הניקיון ו-80% לאוצר המדינה. הרעיון הוא שכספי ההיטל ישמשו, בין היתר, למימון סיוע ליצרנים ישראליים של שקיות נשיאה חד-פעמיות שיימכרו בחנויות במחיר סמלי.

יש להניח כי אם החוק יאושר, ילווה אותו (שוב) מהלך תקשורתי, שכן מדובר בניסיון לשנות עמדות והרגלים של הציבור. לפחות מנתוני הסקרים של המשרד להגנת הסביבה, השינוי לא אמור להיות מסובך, שכן לפי סקרים שערך המשרד, יותר מ-70% מהציבור תומכים בהפסקת חלוקת שקיות הפלסטיק בחינם.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", אמר ל"גלובס" כי "קיימת חשיבות גדולה לחשיפת היקפי הפרסום הממשלתי ואפיקי ההוצאה הקשורים לקמפיינים לקידום יעדי ממשלה שונים. שקיפות של נתונים אלה היא הדרך היחידה להבטיח כי ההוצאה הממשלתית בתחומים אלה נעשית באופן סביר ולתכלית ראויה, תוך הפעלת שיקול-הדעת המתאים.

"מעיון במסמכים עולה החשש כי סכומים גדולים מוקצים בלא דיון מספק לקידום יעדי הסברה עוד בטרם הוכנה התשתית המתאימה בחוק. התנהלות כזו עלולה להביא לירידה לטמיון של סכומים משמעותיים של מיליוני שקלים בלא סיבה מוצדקת. פרוטוקול הדיון מיום 14.8.2014 ממחיש את החשש הזה".

מהמשרד להגנת הסביבה ומלפ"מ לא נמסרו תגובות לידיעה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988