"התלונה למשטרה מסתמנת כנקמה נגד היהלומן חנן אברמוביץ'"

ההונאה לכאורה בבורסה ליהלומים: לפי החשד, אברמוביץ' נטל יהלומים בקונסיגנציה בעשרות מיליוני דולרים, מכר אותם ושלשל את התמורה לכיסו ■ אברמוביץ': "מצבי היה ידוע לכל. ניהלתי חברה באופן מסודר, ולצערי נקלעתי לחדלות פירעון"

חדר מסחר בבורסה ליהלומים. מעצר החשוד הוארך ביומיים / צילום: תמר מצפי
חדר מסחר בבורסה ליהלומים. מעצר החשוד הוארך ביומיים / צילום: תמר מצפי

אם רשויות האכיפה היו רוצות לחקור חשדות הקשורים ליהלומן חנן אברמוביץ', שנעצר אתמול (ג') בחשד להונאה במאות מיליוני שקלים, היה בידיהם קצה חוט לחשדות נגדו כבר לפני 3.5 שנים - כשרשות המסים החלה לחקור את פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים, במסגרתה נחשפה רשת של מסחר בחשבוניות מס כוזבות במיליארדי שקלים בגין עסקאות פיקטיביות לצורכי הלבנת הון.

בקלסרי המסמכים שהוחרמו ממנחם מגן, האיש המרכזי בפרשה, שהורשע בהפצה של מעל מיליארד שקל בחשבוניות מזויפות, נמצאו חשבוניות של חברה של אברמוביץ', כמו גם של מרבית נושיו, שחלקם עומדים מאחורי התלונה נגדו. כדאי לזכור את זה כשקוראים את הכותרות על "עוקץ היהלומים הגדול".

ייתכן כי יש ממש בחשדות נגד אברמוביץ', שאכן עשה לכאורה מעשים בלתי כשרים, כמו הברחת הנכסים הנטענת נגדו; ואולם, סיפורו של אברמוביץ' יותר מכל הוא סיפור של קריסה כלכלית, של פשיטת-רגל מהדהדת שהותירה נושים חפויי-ראש. אם אברמוביץ' היה משלם את החובות לנושיו, בכך היה נגמר הסיפור - בלי חקירות והרחק מעיני המשטרה. בכך אין כמעט ספק.

"מצב הידוע לכל"

מעצרו של אברמוביץ' הוארך היום (ד') ביומיים בבית משפט השלום בתל-אביב. זאת, כשהמשטרה ביקשה הארכה בת 8 ימים. "החשוד, יהלומן חבר בורסה, נטל יהלומים (בקונסיגנציה - ג'מ') בעשרות מיליוני דולרים מאחרים, מכר אותם ושלשל לכיסו את הכסף ללא העברת התמורה לאחרים", ציינה המשטרה בבקשת המעצר.

השופטת פוזננסקי-כץ קבעה כי קיים חשד סביר לעבירה המיוחסת לאברמוביץ', שהינה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עם זאת, השופטת סייגה כי "לא ניתן להתעלם ממספר נתונים אשר הובאו בפניי: הראשון - החשוד טוען כי מאז אוקטובר 2015 הוא מצוי בחדלות פירעון. טענה זו טרם נבדקה על-ידי המשטרה, וזאת מן הטעם שהחקירה החלה רק אתמול בערב. למותר לציין כי על המשטרה להשלים בדיקה זו ללא דיחוי, שכן בהחלט קיימת סבירות גבוהה כי אישוש טענה זו יש בה כדי להשפיע על התקדמות החקירה ועל התיק כולו;

"השני - העסקאות שבגינן מיוחסת לחשוד העבירה התרחשו לפני זמן רב...; השלישי - החשוד התייצב לחקירה מיד כשזומן ומסר למשטרה רשימה של אנשים מהם קיבל יהלומים וביצע מכירה מבלי להעביר תמורה; הרביעי - החשוד נעדר רישום פלילי לחובתו (פרט לעבירת תכנון ובנייה), והוא בן 53".

בא-כוחו של אברמוביץ', עו"ד עדי כרמלי, מסר: "ברור היום לאחר חקירת נציג המשטרה, שמצבו של אברמוביץ' היה ידוע לכל חברי הבורסה. מדובר בחבר בורסה שגדל בתוך 'המיליה' הזה, ועשה עסקים במאות מיליונים ב'מיליה' הזה. הוא ניהל חברה באופן מסודר, ולצערינו נקלע לחדלות פירעון. הפנייה למשטרה מסתמנת כאקט נקמני על עצם חדלות הפירעון".

 

שינוי נורמות

חודשים רבים מרננים בבורסה כי אברמוביץ' אינו עומד בחובותיו בגין סחורה שלקח בקונסיגנציה, כי יש לו חובות של מעל 50 מיליון דולר, כי הוא מתחמק מנושיו. חלק ניכר מהחוב של אברמוביץ' מיוחס לאחת ממשפחות היהלומנים הוותיקות והידועות ביותר.

בחודשים האחרונים שהה אברמוביץ בהונג-קונג ונמנע מלהגיע לארץ, בשל החשש שנושיו יוציאו לו צו עיכוב יציאה מן הארץ וייקחו אותו להליך של פשיטת-רגל ופירוק חברותיו. ואולם, התלונה למשטרה שהגישו כמה מנושיו היא בגדר הפתעה והיא, אולי, החדשה הגדולה בסיפור הזה. פעם היה מקובל שיהלומנים מיישיבים את המחלוקות ביניהם בשקט, בבוררויות דיסקרטיות שנערכו הרחק מעיני המצלמות והרשויות. אתמול נפל דבר. הנהלת בורסת היהלומים, בראשותו של מנכ"ל הבורסה החדש (יחסית), אלי אבידר, היא שהובילה את הפנייה למשטרה, ובכך העבירה מסר חד על רוח השינוי בענף: מכאן, כביסה מלוכלכת מכבסים בחוץ.

אתמול בצהריים אמור היה אברמוביץ' להתייצב לבוררות בבניין הבורסה, לאחר שלא הגיע, הוגשה התלונה נגדו, ובערב הוא נעצר. מנכ"ל הבורסה, אלי אבידר, מסר בהודעה רשמית אמש כי "מרגע קבלת הפנייה, התחלנו מיידית בבדיקת הנושא. הנהלת הבורסה בשנת 2016 תגלה אפס סובלנות כלפי גורמים הפוגעים בחברי בורסה אחרים. ענף היהלומים הישראלי חווה קשיים בשנים האחרונות, ולצערנו אנו נחשפים גם למקרים מצערים כאלה, בהם יש המנצלים את המצב. הנהלת הבורסה תפעל בתקיפות לבירור המקרה כולל פנייה לרשויות החוק".

חיים אבן-זהר, מו"ל עיתון מוכר בענף היהלומים, מסר בשיחה עם "גלובס" כי "אני מאוד מעריך את אלי אבידר על האומץ לשנות נורמות בענף ועל עצם ההחלטה לפנות למשטרה, שהיא לא ברורה מאליה. הבורסה צריכה דמות כמוהו, שתרענן את הנורמות".

"הענף בשנים האחרונות הופך קשה. כמעט כולם בבורסה בקשיי תזרים"

כמו עוד כמה יהלומנים בכירים, עסקיו של אברמוביץ' ספגו מכה קשה כתוצאה מכמה תהליכים שעוברים על הענף הנוצץ בשנים האחרונות. שנת 2008 והמשבר הכלכלי העולמי הביאו להאטה בהתעניינות במוצר המותרות, אך ישנן סיבות נוספות. בין היתר, ניתן למנות את ההשתפרות הדרמטית באיכותם של יהלומים סינתטיים (מזויפים) - מדובר במוצר מתחרה שאיכותו לעתים לא פחותה משל המקור (לפחות מהבחינה האסתטית), והוא פוגע באופן קשה במוצר המקורי.

הענף בישראל סובל גם מתחרות קשה ממדינות מתפתחות באסיה, שלמדו, בין היתר, את מלאכת הליטוש - מלאכה שפעם הייתה נעשית בהיקפים גדולים הרבה יותר בישראל, והיום דועכת בארץ. גם שינויים רגולטוריים במדינות השונות מעמיסים עלויות על היהלומנים - בין היתר, ניתן למנות בין אלה את המהלכים להגברת השקיפות הבנקאית ואכיפת הלבנת ההון, שמקשות על חלק מהיהלומנים, שניצלו בעבר פרצות ההולכות ונסגרות, לצורך הפחתת חבות מס.

"הענף בשנים האחרונות הופך קשה, כמעט כולם התנהלו באופן בלתי תקין מבחינה חשבונאית, ובשנים האחרונות כולנו משלמים את המחיר", סיפר יהלומן בכיר ל"גלובס".

בין הגורמים לדעיכת הענף יש למנות גם את הקושי לקבל אשראי מבנקים בעולם לפעילות בתחום. זאת, בין היתר, על רקע החמרת כללים לאיסור הלבנת הון, המקשים על פעילות במדינות שבהן נרכשים יהלומי גלם, החמרת מדיניות האשראי של בנקים וכן הפסקת פעילותם של כמה מהבנקים הבולטים בתחום, כמו בנק אנטוורפ דאימונד הבלגי שבשליטת KBC, אחד הגדולים בעולם, שכמעט ולא מעניק הלוואות חדשות.

על הרקע הזה נקלעו רבים מהיהלומנים המוכרים בישראל למשבר בעסקיהם. קריסה אחת מביאה לקריסה שנייה. "כמעט כולם בבורסה בקשיי תזרים", אומר גורם בענף, "אז כשאחד לא משלם על סחורה, הוא גורם לקשיי תזרים גם ליהלומנים שביצעו מולו עסקאות".

השלכה נוספת של תופעת פשיטות-הרגל היא תלונות שמוגשות למשטרה, בגין מקרים שעד ממש ממש לא זמן היו מתבררים בחדרי-חדרים.