האוזר, תתחיל להרתיע

מנגנוני הבקרה של רשות ני"ע אינם מגנים על המשקיעים מהונאה בחברות ציבוריות

שמואל האוזר / צילום: איל יצהר
שמואל האוזר / צילום: איל יצהר

שוב ושוב אנו מתבשרים על פרשות של הונאות ומעילות בכספי חברה ציבורית, והאחרונה שמצאה עצמה תחת הזרקור הלא מחמיא היא חברת אס.אר אקורד של עדי צים. העובדה כי אותן פרשות מתרחשות פעם אחר פעם בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה מעלה תהיות על תפקודה של רשות ניירות ערך ושל העומד בראשה, פרופ' שמואל האוזר, בכל הקשור לפעולות שננקטות למזער מקרים כאלה.

כאשר הציבור משקיע את כספו ישירות או בעקיפין (דרך הפנסיות) במניות הנסחרות בבורסה בתל-אביב, הוא מצפה - ובצדק - שרשות ניירות ערך, כגוף רגולטורי, תעשה ככל שנדרש בכדי להגן על כספם. אין כמובן ציפייה שהרשות תצליח להגן עליהם מפני ירידות שערים ומפני הפסדים כספיים בשל כך, אולם בהחלט כן קיימת ציפייה שהיא תעשה כל מאמץ להגן עליו מפני נוכלים המנסים לגייס כספים מהציבור בדרכים לא כשרות, ע"ע מקרה אורנבקורפ.

אלא שברשות ניירות ערך להוטים כל-כך להגדיל את כמות החברות הנסחרות, שאת מרבית המשאבים הם מפנים לנושא זה, מה שמוביל, כפועל יוצא, לירידה בהשקעה בבקרות ולהתרופפות ביכולת ההרתעה של הרשות. מסתמן כי הכוונות הטובות של הרשות לעורר את הבורסה הישראלית עולות לכולנו בסופו של דבר הרבה כסף, שכן התרחשותם וחשיפתם של מקרי הונאות ומעילות מפילה שערי מניות ומוחקת כספי ציבור כהרף-עין.

למראית-עין, אנו נמצאים בעידן שבו השקיפות הנדרשת מהחברות הציבוריות גבוהה מאוד, הרגולציה הדוקה ביותר, ויש מנגנונים רבים נוספים כמו אכיפה מנהלית משמעותית של הרשות על הנהלות החברות, רואי חשבון שמבקרים את החברות, מבקרים פנימיים, תקנות ה-SOX וכמובן הוועדות השונות של הדירקטוריון ומועצת המנהלים כולה. לאור אלה ניתן היה לצפות לצמצום משמעותי בגילויי מקרי המעילות וההונאות בחברות הציבוריות, אולם ניתן להיווכח כי המציאות שונה לחלוטין.

חשוב להבדיל בין ההשלכות שיש למקרי הונאות שנחשפים בחברות פרטיות השייכות למספר מצומצם של בעלים - לבין הונאות ומעילות המתרחשות בחברות ציבורית, שבהן מושקעים כל אחד מאיתנו, וכולנו נפגעים ישירות מכך. לאור פוטנציאל הנזק העצום, היינו מצפים שרשות ניירות ערך בראשות האוזר תשכיל לייצר מנגנון הרתעה אפקטיבי נגד מעילות והונאות בחברות ציבוריות, אבל המציאות בשטח מראה כי סוגיה זו אינה נמצאת בראש מעייניה.

לראיה - בשנתיים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה בהיקף אירועי המעילות וההונאות בחברות ציבוריות במשק. כך, למשל, התבשרנו באמצעי התקשורת על שורת מעילות ואי-סדרים כספיים בחברות ציבוריות או חברות מדווחות (שהנפיקו רק חוב לציבור), בחברת א.דורי נרשמו מחיקות ענק בעקבות כשלים בהערכת עלות עתידית של פרויקטים, בנגב קרמיקה ואפריקה תעשיות פורסם חשד למעילות של המנכ"ל ומחיקת רווחי עבר ענקיים, ובואו לא נשכח את פרשת אמיר ברמלי וקבוצת רוביקון שבבעלותו - ויש עוד.

ריבוי המקרים מצביע על כך שמנגנוני הבקרה של רשות  ניירות ערך אינם אפקטיביים ומעלים ספק גדול לגבי מידת התאמתם למציאות בשטח. עובדתית הם לא מספקים את מעטפת ההגנה הנדרשת למשקיעים מהציבור הרחב.

טוב יעשה פרופ' האוזר אם יאמץ חשיבה הרתעתית ויפעל להוציאה לפועל, כפי שנוהג ראש רשות המסים משה אשר. הגיע הזמן שגם רשות ניירות ערך תפנה משאבים רבים יותר לפעילות בנושא ולתכנון מערך מרתיע הכולל מעקב מודיעיני וביקורות פתע בחברות - במקום להפנות את מרבית משאביה לאכיפת רגולציה אינסופית בחברות הציבוריות ומעקב אחר המסחר לחיפוש שימוש במידע פנים, שחשיבותם כמובן איננה מוטלת בספק, אבל לא ניתן להסתפק בכך.

הנהלות של חברות ציבוריות אמורות לחשוש מביקורות מדגמיות ומחדירה לספריהן על-ידי חוקרי רשות ניירות ערך בכל עת, בדיוק כפי שהחברות חוששות מהביקורות אותן מבצעים אנשי רשות המסים בהובלת אשר, ואף יותר מכך, משום שכאן מדובר בכספי הציבור. רק באופן זה ניתן יהיה ליצור אפקט הרתעה יעיל ולמזער את הסיכויים למעילות עתידיות נוספות בחברות הציבוריות.

■ הכותב הוא רואה חשבון בעל משרד ייעוץ פיננסי, דירקטור בלשכת רואי החשבון ובחברות ציבוריות ומנטור לסמנכ"לי כספים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988