"חובת המכירה" של ערוצי הספורט תוכנס לחוק ההסדרים

הרפורמה עליה הומלץ בוועדת פילבר אמורה ליצור תחרות גדול יותר ל-yes ולהוט, ובטווח הרחוק יותר להוריד את עלויות זכויות שידורי הספורט שמחיריהם זינקו לאחרונה

ספורט 5 - ערוץ הספורט, ספורט 1 - צ'רלטון / צילומים: יח"צ
ספורט 5 - ערוץ הספורט, ספורט 1 - צ'רלטון / צילומים: יח"צ

במשרד האוצר מתכוונים להכניס את נושא "חובת המכירה" ("מאסט סייל") בשידורי הספורט לחוק ההסדרים הקרוב - כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים.

מדובר באימוץ של אחד הסעיפים שהופיעו בהמלצות ועדת פילבר, שמונתה על-ידי שר התקשורת במטרה להסדיר את הרגולציה בענף התקשורת, שאמור לאפשר כניסת שחקנים נוספים לתחום הפלטפורמות הרב-ערוציות וגם להוזיל את עלויות רכישת הזכויות בטווח הרחוק יותר. 

הוועדה זיהתה כי אחד החסמים המשמעותיים לכניסת תחרות לתחום שידורי הטלוויזיה הוא נושא זכויות שידורי הספורט. בנוסף, ובהתאם לכך, ניסיונות של שחקנים חדשים לזכות בזכויות הללו הביא לזינוק בעלויות שלהן, כשעלות זאת צפויה להתגלגל בסופו של דבר, בדרך כזאת או אחרת, אל הצרכן. 

לאור זאת המליצו בוועדה על שני מסלולים שונים של "חובת מכירה" של זכויות שידורי ספורט. המסלול הראשון מחייב מכירתו של כל ערוץ ספורט (כמו ספורט 1 וספורט 2 של צ'רלטון או ערוצי 5 ספורט) לכל פלטפורמת שידורים שפועלת או תפעל בעתיד בתחום (כמו למשל סלקום וגם פרטנר בעתיד הלא רחוק).

בעלי הערוצים (צ'רלטון או RGE) יהיו מחויבים למכור אותם לכל פלטפורמה לפי המחיר שבו הוא נמכר כיום לפלטפורמות הוותיקות (הוט ו-yes). המחיר יחושב על-פי עלות ממוצעת למנוי, כך שמחברה כמו הוט, שלה מספר גדול של מנויים, ייגבה סכום גבוה בהרבה מאשר מסלקום. 

המסלול השני מגדיר "חובת מכירה" של מפעל מסוים (למשל "ליגת האלופות" או ליגת העל בכדורגל). במסלול זה, ערוץ שירכוש זכויות שידור למפעל ספורט, יהיה מחויב למכור את שידורי המפעל למי שיחפוץ בכך לפי מודל המכונה "קוסט פלוס". כלומר, מחיר המחזיר את ההוצאה עבור הרכישה בתוספת רווח קבוע מסוים, שייקבע על-ידי משרד התקשורת.

יחד עם זאת, המסלול הזה לא יחול רטרואקטיבית על מפעלים שהחוזים לגבהים כבר נקבעו. כך, למשל, לאחרונה זכתה צ'רלטון בזכויות השידור למשחקי ליגת העל המקומית בכדורגל ב-4 השנים הקרובות בסכום גבוה מאוד של כ-126.5 מיליון שקל לשנה, מה שהעלה חשש כי גידול העלויות הזה יושת על הצופים. במקרה זה לא בטוח שהחלת "חובת המכירה" תוכל לעזור. 

כאמור, כעת יוכנסו ההמלצות הללו לחוק ההסדרים המצורף לחוק התקציב, ומשזה יאושר סמוך לסוף השנה, יהיה מדובר בתמורה משמעותית בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית בכלל, ושידורי הספורט בפרט.

הפרטת מערך עידן פלוס

נושא חשוב נוסף שנכנס לחוק ההסדרים נוגע לעניין הפרטת מערך עידן פלוס. כיום מופעל המערך הזה - שמאפשר קליטה של 6 ערוצי טלוויזיה (ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 1, ערוץ 33, ערוץ 23 וערוץ הכנסת) וגם את רוב תחנות הרדיו - על-ידי המדינה באמצעות הרשות השנייה, והוא סובל בין היתר מקליטה לקויה באזורים שונים.

בנוסף, האטרקטיביות של צפייה בטלוויזיה רק דרך עידן פלוס היא מוגבלת, וזאת בשל העובדה שהוא כולל מספר קטן של ערוצים, והניסיונות לצרף אליו לאורך השנים ערוצים נוספים לא צלחו מסיבות שונות.

כעת, על-פי הנאמר בטיוטת חוק ההסדרים, המדינה תוציא את המערך הזה למכרז, כך שגורם פרטי יוכל לרכוש אותו ולתפעל אותו. אותו גורם - שיכול להיות למשל סלקום (שלה כבר יש שירות טלוויזיה שנמסך בחלקו על עידן פלוס) או אורנג' שמעוניינת כאמור להיכנס לתחום הזה - יזכה באופן מידי בכמות התחלתית נאה של לקוחות שכבר צופים בטלוויזיה דרך עידן פלוס, והוא יוכל לשדרג אותו, להעלות על גבו ערוצים נוספים ועוד.

גם מהלך זה אמור לאפשר יצירת תחרות גדולה יותר ל-yes ולהוט, שכיום מהוות למעשה מעין "דואופול".

סעיף נוסף בהקשר זה, שגם הוא הוכנס לטיוטת החוק, נוגע לאפשרות להעביר את ערוצים 2 ו-10 על גבי האינטרנט. כיום, כאמור, מוכרת סלקום לצופים חבילת טלוויזיה שמבוססת על קליטת הערוצים הללו דרך עידן פלוס - מה שהופך אותה לפגיעה במקרה של תקלות במערך הזה, שלמעשה אין לה שליטה עליו. יכולתה להעביר את ערוצי השידור המרכזיים דרך האינטרנט יאפשר לה ולחברות נוספות להציע שירות אטרקטיבי יותר לצרכן.

בהקשר זה יש לציין כי בערוצים 2 ו-10 זועמים על האישור שנתנה ועדת פילבר להעברת התכנים שלהם דרך האינטרנט. בשני הערוצים דרשו שיאופשר להם לגבות תשלום מ-yes ומהוט על שידורם דרך הפלטפורמות הללו, אך לא רק שהוועדה לא נענתה לדרישה, היא אף אפשרה לכל מפעילי הפלטפורמות להעביר ללא תשלום את שידוריהן דרך האינטרנט. כעת, כאמור, ההמלצה הזאת הופכת ממשית אף יותר, עם הכללתה הצפויה בחוק ההסדרים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988