"חשד שאמיר ברמלי פנה לעדי תביעה והציע להם טובות הנאה"

התובע במשפטו של איש העסקים המואשם בהונאת משקיעים טוען כי ברמלי חשוד שפנה לעדי תביעה והציע להם מניות בחברה חדשה ללא תמורה ■ תיק הפירוק של רוביקון-קלע: מסתמנת תביעה נגד חברת הביטוח

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

אמיר ברמלי חשוד שפנה לאחרונה לעדי תביעה במשפטו הפלילי והציע להם מניות בחברה חדשה ללא תמורה - כך טען הבוקר (ד') עו"ד יוני לבני מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), התובע במשפטו הפלילי של ברמלי.

במשפט נאשם ברמלי בהונאת משקיעי החברות קרן קלע ורוביקון בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בקשר למטרות שלשמן שימשו כספיהם, וכן בעבירות על חוק ניירות ערך של הנפקה לציבור ללא הגשת תשקיף.

בפתח משפטו של ברמלי הבוקר (ד') מסר עו"ד לבני כי "רק אתמול קיימנו חקירה בעקבות מידע שהגיע אלינו, לפיו התברר כי הנאשם (ברמלי) פונה במיילים לכל מיני גורמים ומציע להם לקבל מניות ללא תמורה בחברה שבכוונתו להפוך אותה לציבורית, שתבצע פעילות זהה לפעילות שבמרכז כתב האישום".

לבני ביקש מהשופט חאלד כבוב שיורה לברמלי שלא ליצור קשר עם עדי התביעה, "לא כל שכן להציע טובות הנאה לעדי התביעה".

עו"ד איל רוזובסקי, מייצגו הטרי של ברמלי, שנכנס לתיק בימים האחרונים ממש, היה מופתע לנוכח הבקשה ומסר כי הוא שומע על הפרטים לראשונה באולם בית המשפט. "לא מעלים בקשה כזו באולם, חבריי (עו"ד לבני ועו"ד מאור ברדיצ'בסקי, התובעים בתיק), לא ציפו שאענה לדברים באולם. חבריי יגישו בקשה כתובה, ואני אתייחס", מסר עו"ד רוזובסקי.

השופט כבוב קיבל את בקשתו של רוזובסקי למתן משך זמן לצורך לימוד התיק, וקבע מועד למסירת מענה מפורט לכתב האישום במסגרת דיון שיתקיים בינואר 2017.

"גיוס 400 מיליון שקל במירמה"

בכתב האישום נגד ברמלי טוענת הפרקליטות כי ברמלי גייס מהציבור הרחב כ-400 מיליון שקל, במירמה, תוך הצגת מצגים שקריים לכאורה לגבי השימוש העתידי בכספים. לפי הנטען, ברמלי הציג למשקיעי קרן קלע שבבעלותו מצג לפיו כספיהם ישמשו להשקעה באמצעות הקרן, לפעילות "השלמת הון", הלוואות לטווח קצר ובינוני שניתנו כביכול לעסקים שונים בין היתר כדי לסייע להם בנטילת אשראי מבנקים.

אולם, לטענת הפרקליטות, "בפועל, בניגוד למצגים שנמסרו, הועברו כספי המשקיעים מחשבון קלע יזמות וקלע בטוחות לחשבון חברון רוביקון, ושם שימשו את ברמלי ואת רוביקון לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות שעסקו בתחומים שונים, וכן להלוואות והשקעות שונות". 

לטענת הפרקליטות, "השקעות אלה, שבוצעו על-ידי רוביקון ולשימושה, לא שימשו לצורך השלמת הון או לצורך העמדת הון עצמי לשם קבלת אשראי בנקאי, כפי שהובטח. ההלוואות נפרשו על פני תקופה ממושכת שחרגה במידה ניכרת מ-72 שעות (משך תקופת ההלוואה המקובלת להלוואות שהעניקה כביכול קרן קלע ללווים ממנה, לפי המצגים שהציג ברמלי למשקיעיו - ג'מ')".

הפרקליטות מוסיפה כי ברמלי וחברותיו הבטיחו ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים בעבור השקעתם באגרות החוב של קרן קלע, אך משלא הושגה תשואה שכזו על-ידי פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות של הקבוצה הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו, בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים.

במילים אחרות, ברמלי ביצע, לטענת המדינה, הונאת פונזי, או ניהל "פירמידה", שעה שהוא הציג למשקיעים מצגים שקריים לכאורה על פעילות רווחית של הקבוצה. 

"אופי ההלוואות וטיבן אף לא איפשר לקיים את ההתחייבויות בדבר שיעורי התשואה ורמת הנזילות, והעמיד את הכספים בסיכון משמעותי, גבוה במידה ניכרת מזה שעל בסיסו השקיעו המשקיעים את כספם בקרן", מציין כתב האישום.

בכתב האישום נטען עוד כי "בכך שקיבל את כספי המשקיעים על יסוד מצג-שווא; עשה בהם שימוש אשר סטה במידה רבה מהייעוד שנמסר להם, לטובתו האישית; ערבב בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים והעמידם בסיכון ניכר שהלך וגבר ככל שחלף הזמן והחברה נכנסה לגירעונות ולהפסדים - שלח הנאשם יד במירמה בכספי לקוחות קרנות קלע בסכום כולל של למעלה מ-400 מיליון שקל". 

חוק ניירות ערך קובע חובה לפרסם תשקיף כל אימת שאדם מציע השקעה מסוימת לציבור של מעל 35 משקיעים. צורת גיוס הכספים של קבוצת רוביקון-קלע, באמצעות אג"ח שהוצע לטענת ברמלי לקבוצות של עד 35 משקיעים, נועד לעקוף את החובה הזו ולהימנע מהנטל הכלכלי של הגשת התשקיף לבורסה וכן להימנע גם מנטל הפיקוח של רשות ניירות ערך.

ואולם, טענת המדינה היא כי כספי המשקיעים שימשו בערבובייה למטרות שונות - כלומר לא יוחדו למכשירי השקעה נפרדים שהוצעו רק לקבוצות של עד 35 משקיעים. על כן טוענת המדינה כי ברמלי עבר על חוק ניירות ערך כשביצע עבירות רבות של הצעה לציבור ללא תשקיף. 

תיק הפירוק של רוביקון-קלע - מסתמנת תביעה נגד חברת הביטוח

מפרק החברות קרן-קלע ורוביקון, עו"ד ארז חבר, הגיע אף הוא לבית המשפט הבוקר ומסר עדכון לגבי הגילויים בתיק הפירוק, העוסק באותן עובדות כמו התיק הפלילי.

בתיק הפירוק, נזכיר, מסתמן חוב לנושי החברות - משקיעי האג"ח שהנפיק ברמלי מחוץ לבורסה - של מעל 300 מיליון שקל. גם המפרק מסר כי קיים סיכוי שההחזר לנושים יהיה חלקי ביותר.

החדשה המשמעותית ביותר בדברי עו"ד חבר היא הכיוון המסתמן שאליו מופנה תיק הפירוק - תביעה נגד חברת הביטוח שמסרה בגין אחריותו המקצועית של ברמלי כמנהל בחברות.

"אנחנו מפעילים את הביטוח, יש עילות הקשורות לחברות... צריך לקבל את אישורו של השופט אורנשטיין (השופט האחראי על תיק הפירוק - ג'מ'). הסיכוי לקבל היום החזר משמעותי בלי הביטוחים נמוך מאוד, אולי 20% עד 25%, וגם זה תלוי בדרך שבה יתנהלו ההליכים".

עו"ד חבר הוסיף כי "אחד הנכסים, שהיה אמור לכאורה להחזיר 38 מיליון שקל (שיעבוד על נכסי חברת גלים-גלים, בעלת מלון באשקלון - ג'מ'), נכנס לכינוס בעצמו (בין היתר על רקע קריסת קבוצת החברות של צבי בן-שבת, מבעלי המלון, שחברותיו נקלעו להקפאת הליכים במסגרת תיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע)".

עו"ד חבר הוסיף כי "יש בעיות עם נכסים נוספים שאמורים להיות ממומשים. זה תיק גדול, מסיבי, עם כמות נפגעים גדולה, ואנחנו טוענים כי חלק מההשקעות בוצעו ברשלנות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988