ביהמ"ש החמיר את תנאי השחרור ממעצר של אמיר ברמלי

זאת לאחר שהתובע טען כי ברמלי, הבעלים לשעבר של קרן קלע ורוביקון, פנה לעדי התביעה לאחר הגשת כתב האישום נגדו ■ השופט: "יש בהתנהלותו ממד של עזות-מצח והיעדר מורא"

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

פרשת ההונאה לכאורה של אמיר ברמלי בקרן קלע ובחברת רוביקון ממשיכה לייצר הליכים משפטיים. בחודש שעבר נפתח משפטו הפלילי של ברמלי, המואשם בהונאת משקיעי החברות קרן קלע ורוביקון שהיו בבעלותו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. עם פתיחת המשפט טען התובע, עו"ד יוני לבני מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), כי ברמלי חשוד בכך שפנה לעדי תביעה במשפט והציע להם מניות בחברה חדשה ללא תמורה.

מעללים אלה הביאו את התביעה לבקש את החמרת תנאי שחרורו ממעצר של ברמלי, והבוקר (א'), לאחר דיון בבקשת התביעה, נעתר השופט באופן חלקי להחמרת תנאי הערבות שלפיהם שוחרר ברמלי. זאת, לאחר שקבע כי יש בהתנהלותו "ממד של עזות-מצח או היעדר מורא".

הבקשה לקביעת ערובה להבטחת התייצבותו של ברמלי למשפט ולמניעת שיבוש הליכי משפט, הוגשה לאחר הגשת כתב האישום נגדו בחודש יוני 2016. האישום מייחס לו שורה ארוכה של עבירות - של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, זיוף במטרה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, עבירות דיווח במטרה להטעות משקיע סביר, עבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף ועוד.

ברמלי נעצר לראשונה במארס 2015, ושוחרר על-ידי בית משפט השלום בתנאים מגבילים, של הפקדת ערבות בנקאית בסך 1.7 מיליון שקל, מעצר-בית וצו עיכוב יציאה מהארץ.

בהמשך, לאחר שהתנאים הוארכו מעת לעת, בדצמבר 2015 שונו התנאים, ונקבע כי הוא משוחרר בהתחייבות עצמית בסך 4 מיליון שקל, הפקדה במזומן או ערבות בנקאית בסך 150 אלף שקל, 3 ערבויות צד ג' על סך 2.5 מיליון שקל, ולצורך עניין זה שועבדו אף שתי דירות מגורים השייכות לערבים של ברמלי. בנוסף, קיים צו עיכוב יציאה מהארץ נגד ברמלי.

במהלך הדיון בבקשה להחמרת תנאי הערובה, טען הבוקר עו"ד מאור ברדיצ'בסקי כי יש להחמיר בתנאי הערובה, נוכח שינוי נקודת האיזון עם הגשת כתב האישום, ובעיקר נוכח התנהלותו של ברמלי בתקופה שלאחר הגשת כתב האישום (באוגוסט 2016).

לדברי עו"ד ברדיצ'בסקי, ברמלי פנה אז לגורמים שונים, לרבות לעדי תביעה שבעבר השקיעו בחברות שהיו בשליטתו, והצהיר על כוונתו להקים מיזם עסקי חדש, ללא קשר להליך הפירוק, ולגייס משקיעים לצורך מיזם זה (לבקשה צורפו תכתובת דואר אלקטרוני ששלח ברמלי לעדים).

לטענת עו"ד ברדיצ'בסקי, יש בהתנהלותו של ברמלי כדי ללמד על פוטנציאל לשיבוש הליכי החקירה ועל היעדר הפנמה ביחס לחומרת האישומים.

מנגד, סנגורו של ברמלי, עו"ד אייל רוזובסקי, טען כי אין מקום לשינוי התנאים, בין היתר משום שמדובר בתנאים שנקבעו לאחר שבית משפט השלום כבר שקלל את הגשתו הצפויה של כתב האישום, ומאז אין שינוי משמעותי במסד הנתונים, כי אין בנמצא חשש אמיתי לשיבוש הליכי החקירה או להימלטות מאימת הדין, וגם אותה פנייה של המשיב למשקיעים שונים ירדה מן הפרק, לאחר שמלוא המשמעויות הובהרו לו על-ידי עורכי דינו.

עוד טענו הסנגורים של ברמלי כי כל נכסיו של המשיב מוקפאים במסגרת הליך הפירוק, כך שאין בנמצא אפשרות ריאלית כלשהי להעמיד ערבויות נוספות על אלה שנקבעו, ומשמעות החלטה בדבר החמרה בתנאים היא מעצרו של ברמלי עד תום ההליכים.

השופט בני שגיא קבע כי אין מקום להחמיר ברכיב ההפקדה הכספית של ברמלי, אולם יש מקום לשקלל את אותם נתונים חדשים שעליהם הצביעה המדינה, כמו גם את השינוי הנובע מעצם הגשת כתב האישום, בדרך של הגדלת הערבויות שניתנו על-ידי שלושת הערבים לסכום של 3.5 מיליון שקל כל ערבות.

את החלטתו ביסס השופט, בין היתר, על התנהלותו של ברמלי, אשר פנה לעדי התביעה לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ו"אשר יש בה ממד של עזות-מצח או היעדר מורא", כלשון השופט, והיא כזאת ה"יכולה ללמד על 'פוטנציאל שיבוש מוגבר', ומצדיקה החמרה מסוימת בתנאי הערובה, בוודאי כאשר אותה פנייה, המגלמת לכאורה 'הצעה להזדמנות עסקית ורווח כלכלי', נעשתה גם לאלה המנויים ברשימת עדי התביעה".

עוד ציין השופט כי העובדה שנכסיו של ברמלי מוקפאים במסגרת הליך הפירוק, אף היא בעלת משמעות, וברור כי קיים שוני בין הסיטואציה שבה נבחנים תנאי הערובה על רקע רכוש רב ו"משוחרר", לבין סיטואציה שבה נבחנים תנאי ערובה על רקע סיטואציה שבה כל רכושו של הנאשם מוקפא.

השופט שקלל גם את העובדה שקיים צו עיכוב יציאה מהארץ נגד ברמלי, וגם ביחס לאשתו, וציין כי "נתונים אלה, על רקע העובדה כי מדובר בהורים ל-4 ילדים קטינים, מצמצמים עד מאוד את החשש להימלטות מאימת הדין".

בכתב האישום נגד ברמלי טוענת הפרקליטות כי ברמלי גייס מהציבור הרחב כ-400 מיליון שקל במירמה תוך הצגת מצגים שקריים לכאורה לגבי השימוש העתידי בכספים. בין היתר, לטענת הפרקליטות, הבטיחו ברמלי וחברותיו ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים בעבור השקעתם באיגרות החוב של קרן קלע.

אך לדברי הפרקליטות, משלא הושגה תשואה כזו על-ידי פעילות הקבוצה, ובפועל פעילותה הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו, בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים. במילים אחרות, ברמלי ביצע, לטענת המדינה, הונאת פונזי או ניהל "פירמידה", שעה שהציג למשקיעים מצגים שקריים לכאורה על פעילות רווחית של הקבוצה.

נזכיר כי במקביל, בתיק הפירוק מסתמן חוב לנושי החברות - משקיעי האג"ח שהנפיק ברמלי מחוץ לבורסה - של יותר מ-300 מיליון שקל.