"אל תצפו להרבה מחוק רשות ההתחדשות העירונית"

קבלנים העוסקים בהתחדשות עירונית: "צריך הסכמי גג, הרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בתשתיות" ■ נציגת משרד השיכון: "המינהלות ידחפו פרויקטים להתחדשות עירונית"

אתר בנייה. המצב בשוק הדיור מחייב לנקוט גם צעדים לא שגרתיים / צילום: תמר מצפי
אתר בנייה. המצב בשוק הדיור מחייב לנקוט גם צעדים לא שגרתיים / צילום: תמר מצפי

תוכנית מחיר למשתכן ניתבה יזמים וקבלנים לבצע תוכניות להתחדשות עירונית, אך צעדי הממשלה לסיוע בקידום פרויקטים בתחום זוכים לביקורת של הקבלנים. "אל תצפו להרבה מחוק רשות ההתחדשות העירונית. אין פה רעש גדול, כי אין לה סמכויות כמעט", כך אמר אמיר הלר, משנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, בכנס התחדשות עירונית חולון, בת-ים, ראשון-לציון שערכה חברת מידע כנסים בחולון.

הלר דיבר בפאנל בנושא קידום התחדשות עירונית, ואמר כי "רשות ההתחדשות העירונית יכולה לסייע, אבל המדינה עובדת בשיטת סלמי. אין הבנה שמדובר בפרויקטים מצילי חיים. אנחנו בקושי מצליחים להדביק את קצב גידול האוכלוסייה מבחינת יחידות הדיור. אם המדינה הייתה שמה דגש על התחדשות עירונית בהיקפים גדולים אולי. צריך הסכמי גג, כי הרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בתשתיות. תהליכי תכנון של פינוי-בינוי חייבים להיעשות מהר יותר. לא יכול להיות שתהליך כזה ייקח 18 שנה ויותר".

חוק רשות להתחדשות עירונית, שאושר בקיץ האחרון, מדבר למעשה על הקמת רשות מתוקצבת שאמורה לספק פתרונות מול הרשויות, הדיירים והיזמים בבעיות נקודתיות. גולת הכותרת של הרשות היא הקמת מינהלות להתחדשות עירונית ברשויות המקומיות.

אחד הנושאים החשובים שעלו בפאנל, שמעכבים פרויקטי התחדשות עירונית רבים, היא לא רק מצד הרשויות המקומיות והיזמים, אלא גם מבחינת הדיירים עצמם, שחוששים מהגידול הצפוי בתשלומי ועד הבית שלהם במאות אחוזים. לדברי שמאי המקרקעין ארז כהן, "כדי שהפרויקטים יקרו צריך גם תמריצים לתושבים ולא רק לעיריות. אחת הנקודות הכואבות לדיירים הוא הנושא של דמי תחזוקה גבוהים שיקפצו ל-750 שקל בחודש".

עינת גנון, מינהלת אגף התחדשות עירונית במשרד השיכון והבינוי, אמרה כי "מה שיכול להביא לדחיפה זה מינהלות עירוניות מקומיות. ברשות להתחדשות עירונית שתקום - זה גורם ממשלתי בירושלים, שלא מכיר פרטי פרטים של כל רשות. המינהלות שאנחנו היום עומדים לתקצב אותם לתקופה של 5 שנים. הן יהיו חוד החנית של הרשות. לדיירים יהיה לאן לפנות, תהיה להן דלת פתוחה למהנדס העיר, והן יביאו לשינוי אמיתי. הכנו תוכנית סדורה ומאד יסודית להסכמי מסגרת להתחדשות עירונית עם הרשויות המקומיות".

זיוה חת, סמנכ"לית פיתוח עירוני ואיכות הסביבה בעיריית בת-ים, אמרה כי "אנחנו מנסים לקדם הסכם שיבטיח לעירייה משאבים כלכליים. כל יחידת דיור הנוספת לעיר היא גירעונית. העירייה שלנו אין לה מספיק הכנסות לכלכל את עצמה. הסכם גג להתחדשות עירונית יוכל לכסות את הגירעון. החידוש בהסכם הזה הוא להביא לעירייה מקור הכנסה בדמות דיור להשכרה, ולעזור למעוטי יכולת".

ננה חן, סמנכ"ל בקבוצת רפאלי, ציינה בפאנל בנושא התמודדות עם דיירים סרבנים בהתחדשות עירונית כי "אני מעדיפה לא לקרוא לזה ׳דיירים סרבנים׳, אלא דיירים שלא כ"כ מבינים מה טוב להם. צריך להסביר להם, ולהיות יצירתיים. יש שני סוגים של דיירים - אלו שיש להם בעיות של הקשר לדירה, מה שהם חוו בה, המשפחה שגידלו בה, וקשה להם להיפרד מהדירה הקיימת, דיירים שיש להם בעיות גופניות ואנשים קשישים שצריך להתייחס אליהם בצורה שונה. בצד השני - דיירים שחושבים שמגיע להם קצת יותר. ואז מתחילה מסכת של סחיטה".