בן משפחה סייע לך אחרי תאונה? ייתכן שאתה זכאי לפיצוי כספי

אירועים נזיקיים אינם מראה נדיר במחוזותינו. תביעות רבות מתגלגלות לפתחי בית המשפט בהן טוען התובע לזכאותו לקבלת פיצוי מהנתבע. בין אם מדובר בתאונת דרכים, תאונת עבודה וכו'. חשוב לדעת כי קיים רכיב נזק שמתייחס לסיוע של בני משפחה לתובע שניזוק לאחר התאונה.

על פניו, בני המשפחה מסייעים לתובע בשיקומו ובהתמודדות עם אתגרי היום-יום, ללא קבלת כסף בגין כך. למרות זאת, לתובע קיימת הזכות לקבל פיצוי גם בגין עזרה שהוא מקבל מבני המשפחה, על אף שאינו מוציא בפועל כסף מכיסו לשם העזרה.

כיצד בתי המשפט מתייחסים לרכיב נזק זה, ובאילו נסיבות זכאי התובע לפיצוי?

באחד הימים נפגע א' ("התובע") בתאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, כאשר רכב על קטנוע ("התאונה"). במועדים הרלוונטיים לתאונה שירת התובע כחייל בצה"ל. התובע אושפז למעלה מחודשיים מיום התאונה, וקיבל אישור מחלה לחודש נוסף. לאחר תקופת המחלה עבר התובע טיפולים רפואיים במשך כשנה.

בכתב התביעה שהוגש כנגד מבטחת האופנוע טען התובע, בין השאר, כי בעקבות התאונה הוא נזקק לסיוע של הוריו, ולכן מגיע לו פיצוי גם בגין כך. הוריו של התובע הגישו תצהירים, וציינו כי במהלך אשפוז התובע הם סעדו אותו וסייעו לו בכל הנדרש. סיוע זה נמשך, לטענתם, כ-7 חודשים לאחר התאונה. אימו של התובע הצהירה כי בעקבות התאונה היא נאלצה להיעדר מעבודתה על חשבון מכסת ימי המחלה והחופשה שנצברו לזכותה.

בית המשפט ציין כי פגיעתו של התובע לא הייתה פגיעה קלה. תקופת אשפוזו ושיקומו הממושך מעידים על כך היטב. בית המשפט הוסיף כי הוריו של התובע מסרו עדות אמינה, והתרשמותו מהם היא חיובית. עוד צוין כי למרות שלא צורפו ראיות לתמיכת הפסדים כספיים בפועל של ההורים, אין בכך כדי לבטל את זכותו של התובע לפיצוי.

במקרה דנן התובע הוכיח את זכאותו לפיצוי בגין רכיב העזרה. בהקשר זה נאמר כך: "...מקום בו הוכחה זכאות כאמור, שהרי אמנם יש להניח כי בני משפחה המתגוררים עם נכה יסייעו לו בכל מקרה, בין אם זכאי הוא לפיצויים ובין אם לאו, ולו בשל תחושת החובה המוסרית המוטלת עליהם. אלא שעם זאת, ברי כי אין המזיק יכול 'להרוויח' מכך שבני משפחה יסייעו לנכה בלא תמורה".

בית המשפט הוסיף כי על-פי הפסיקה, כאשר בן משפחה מטפל בנפגע תוך השקעת מאמצים חריגים היוצאים מגדר הרגיל, מעבר למקובל בין בני משפחה, זכאי הניזוק לפיצוי בגין אותה עזרה, אף אם אינו משלם עבורה. בית המשפט התרשם כי התובע אכן היה ועדיין זקוק לעזרה.

לפיכך, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין העזרה שניתנה לו ושעתידה להינתן בסכום כולל של 75 אלף שקל.

הבעל: נאלצתי להפסיק לעבוד

במקרה אחר נפגעה ע' ("התובעת") בתאונת דרכים, לאחר שאוטובוס פגע בה ("התאונה"). לפיכך הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד נהג האוטובוס ("הנתבע") וכנגד חברת הביטוח שביטחה את האוטובוס ("חברת הביטוח").

בעקבות התאונה נגרמו לתובעת נזקים רבים, וביניהם שברים באזורים שונים בגופה. התובעת הייתה מאושפזת במשך 7 ימים בבית החולים. לאחר מכן הופנתה התובעת להליך שיקומי בבית לוינשטיין לתקופה של כחצי שנה.

גם במקרה זה נטען, בין היתר, כי התובעת זכאית לעזרה משמעותית של בני משפחתה ובעיקר של בעלה. בהתאם לעדות שמסר הבעל, הוא נאלץ להפסיק לעבוד לאחר התאונה, וזאת במטרה לסעוד את התובעת. הבעל הוסיף כי שב לעבודה רק שנה לאחר התאונה, כאשר בהמשך החל לעבוד במתכונת גמישה על-מנת להתאים את עבודתו לצורכי התובעת.

הנתבע וחברת הביטוח טענו כי הנכות שנגרמה לתובעת אינה מגבילה אותה ביכולת לבצע את עבודות משק-הבית. עוד נטען כי מצבה של התובעת אינו מחייב את עזרת הזולת. בנוסף נטען כי התובעת לא הוכיחה הוצאה כאמור, ובעלה עזב את עבודתו מיוזמתו.

בית המשפט המחוזי קבע כי הנכות שנגרמה לתובעת בעקבות התאונה מגבילה אותה בעבודות משק-הבית. כמו כן נקבע כי בתקופה של שנה לאחר התאונה נדרשה התובעת לעזרה רבה. עזרה זו שנזקקה לה התובעת עולה על העזרה המצופה מבן משפחה, ולכן היא זכאית לפיצוי בגין העזרה שמעניק לה בעלה.

למרות זאת, נקבע כי התובעת זקוקה לעזרה חלקית בהווה ובעתיד, הואיל והיא מסוגלת לבצע עבודות משק-בית מסוימות. לפיכך פסק בית המשפט המחוזי לזכות התובעת פיצוי עבור העזרה שקיבלה בעבר והעזרה שתקבל בעתיד בשיעור של 140 אלף שקל.

עזרה החוצה את רף הסבירות

במקרה נוסף, ת' ("התובעת") נפגעה בתאונת דרכים עת רכבה כנוסעת על אופנוע ("התאונה"). לאחר התאונה היא נלקחה לבית החולים, שם אובחנו חבלות בצוואר, בגב ובגפיים.

למרות שהתובעת עברה טיפולים רפואיים בצורה קפדנית, מצבה לא השתפר. לפיכך היא נאלצה לעבור ניתוח בברך. בנוסף, התובעת החלה לסבול מחרדות שונות ומבעיות נפשיות מסוימות. התובעת הופנתה לפסיכיאטר ואובחנה כסובלת מתסמונת פוסט-טראומה. התובעת החלה לסבול גם מכאבים בכל חלקי גופה.

גם במקרה זה התבקש פיצוי כספי בגין עזרה של בני המשפחה. בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי טענה התובעת כי היא מקבלת עזרה מהוריה, מבעלה ומהוריו. עזרה זו חורגת, לטענתה, בכל המובנים מעזרה המושטת לאישה בריאה בגיל 30, ומצדיקה פיצוי נוסף.

המבטחת שביטחה את האופנוע טענה כי אין כל מקום לקבל את גרסת התובעת לפיה היא זקוקה לעזרה חריגה, ודרישותיה הן מוגזמות.

בית המשפט המחוזי ציין כי מצבה של התובעת אכן מצדיק עזרה ופיצוי בגין כך. נקבע כי התובעת זקוקה לעזרה בפעולות משק-הבית אך לא בכולן. העזרה שהוענקה לתובעת חוצה את רף הסבירות המצופה מבן משפחה.

לאחר בחינה של העדויות תוך הצגת מסמכים שונים, נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין רכיב עזרת הזולת ביחס לעבר וביחס לעתיד בסכום כולל של 793 אלף שקל.

עינינו הרואות כי בית המשפט מוצא לנכון להעניק פיצוי בגין עזרה של בן משפחה, אף אם אינו משלם עבורה. לשם כך יש לעמוד בכללים שנקבעו בפסיקה ולהוכיח כי מדובר בעזרה יוצאת דופן תוך השקעת מאמצים חריגים. פיצוי, כאמור, יכול להגיע לסכומים גבוהים.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי הדין ג'ון גבע, הדר ושות' ומשמש כיועץ משפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.