די להסתה - גם בגירושים

במקרים קיצוניים, ביהמ"ש רשאי להוציא את הילדים מרשות ההורה המסית נגד ההורה האחר

כיצד קובע בית המשפט בסוגיית משמורת הילדים בגירושין/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כיצד קובע בית המשפט בסוגיית משמורת הילדים בגירושין/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המערכת המשפטית מתקשה להתמודד עם הורה המסית את ילדיו כנגד ההורה השני, ונראה כי אפשרויות הפעולה נגדו מצומצמות. כמו במלחמה בנגע רפואי, יעילות ההתערבות השיפוטית תלויה במידה רבה באבחון המוקדם של הבעיה, וככל שבתי המשפט מצליחים לעצור את ההסתה בשלב ראשוני יותר - כך גוברים הסיכויים לשיקום הקשר בין ההורה המודח לילדיו.

דוגמה טובה להתערבות מוקדמת ויעילה ניתן לראות בהחלטה שניתנה החודש בבית הדין הרבני בחיפה. הורים גרושים לילדים בני 8 ו-4 ניהלו ביניהם מאבק על הגדרת המשמורת וחלוקת הסדרי השהות. בהסתמך על חזקת הגיל הרך, האם ביקשה לעבור עם הילדים לעיר אחרת בקרבת משפחתה, אך רשויות הרווחה המליצו לבית הדין הרבני לא לאפשר זאת, כדי שהקשר בין הילדים לאביהם לא ייפגע בשל המרחק.

בית הדין הרבני קיבל את המלצות רשויות הרווחה, וכן קבע כי טיפולם של שני ההורים בילדיהם אינו מטיב עמם, ונדרשת מההורים השתתפות בתוכנית טיפולית והדרכה הורית בתחנה לטיפול במשפחה.

בעוד שהאב שיתף פעולה, האם הפרה את כל החלטותיו של בית הדין הרבני, לא הגיעה לפגישות ההדרכה, לא השתתפה בתוכנית הטיפולית ואף עברה עם הילדים לעיר אחרת על דעת עצמה.

תגובתו של בית הדין הרבני להתנהלות האם הייתה מהירה וכואבת. בית הדין הורה על העברת הילדים למשמורת האב, התיר לאם להיפגש עם הילדים בימי חול מבלי שילונו אצלה, והיא אף זאת שנדרשת לבצע את הסעת הילדים להסדרי הראייה שנקבעו להם עמה. בנוסף חויבה האם להשתתף בתוכנית הטיפולית למשפחה.

סנקציה זאת, של העברת הילדים למשמורת ההורה שנגדו נוהלה מערכת ההסתה, אפשרית כאמור רק אם היא ננקטת בשלב מוקדם. אם הילדים כבר הגיעו למצב שבו הם רואים בהורה אויב, לא תצמח כל טובה אם יכריחו אותם לעבור לגור עמו, ואולי אף להפך. הם יראו בהורה זה מי שאחראי לנתק בינם לבין ההורה המסית עמו הם מזדהים, והאיבה כלפיו רק תגבר.

מקרה כזה נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הפעם היה זה האב אשר הפר את הוראות בית המשפט להשתתף בתוכנית טיפולית למשפחה, ופעל לנתק את הילדים מאימם. האב תקף מילולית את הפסיכולוגים שמונו לטפל במשפחה תוך איומים אישיים נגדם, ולא חסך גם מבית המשפט את יחסו המזלזל, כאשר הודיע לבית המשפט כי חיובו להשתתף בטיפול משפחתי בניגוד לרצונו ולרצונם של הילדים הוא "רעיון אבסורדי".

במצב זה, שבו יחס הילדים להורה כבר כל-כך עוין, אין דרך אחרת לשנות את המצב מאשר לעורר בהורה המסית מוטיבציה לשנות את התנהגותו. בית המשפט בירושלים גילה יצירתיות, כאשר תחת הסנקציה המקובלת של הטלת קנסות כספיים על ההורה המסית, הוא העניש את האב באיסור גורף על יציאתו מהארץ והגבלתו משימוש בכרטיסי אשראי. המטרה היא לשבש את אורח חייו הרגיל של האב, כך שיבין שמוטב לו לשתף פעולה עם בית המשפט, אך לא להביא לעוינות נוספת מצד הילדים. מסיבה זאת נמנע בית המשפט משימוש בסנקציה של שלילת רישיון נהיגה, שיש בה פגיעה ישירה בילדים הנעזרים בשרותי ההסעות של האב.

כדאי שההורה המסית יביא בחשבון שסנקציות אלה אינן סופה של הדרך, ואם לא יהיה בהן כדי לשכנעו שכדאי לו להפסיק להסית את הילדים נגד אימם ולאמץ גישה שתטפח ותעודד את הקשר ביניהם - באמתחתו של בית המשפט שוכן גם האיום של הכרזת הילדים כ"נזקקים". במקרים קיצוניים במיוחד של הסתה, בית המשפט רשאי להפעיל את חוק הנוער, להוציא את הילדים מרשות ההורה המסית למקלט זמני ולדאוג ל"חינוך מחדש" של הילדים לחיזוק קשר חיובי עם ההורה המנוכר. 

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il