הנקראות ביותר

דעה: בעיות התחבורה במדינה יחמירו ב-3-5 שנים הקרובות

בשנת 2016 בכבישי ישראל נעו 2.7 מיליון כלי רכב פרטיים ■ צפויה עלייה בכמות כלי הרכב הפרטיים על הכבישים בשנים הקרובות ■ אמנם טכנולוגיות נהיגה אוטונומית עשויות להפחית את הפקקים, אך אלה לא ייכנסו לשימוש בשנים הקרובות

פקק שגרתי בלוס אנג’לס / צילום: רויטרס
פקק שגרתי בלוס אנג’לס / צילום: רויטרס

ענף הרכב בישראל חווה בשנים האחרונות צמיחה ניכרת, בין היתר על רקע הרחבת האשראי הצרכני למימון כלי רכב, העלייה בסטנדרט החיים הישראלי (שוק עבודה קרוב לתעסוקה מלאה) והמס הירוק שמעודד רכישת רכבים שאינם מזהמים. כל זה הצטרף לירידה גלובלית משמעותית בריבית חסרת הסיכון, שעודדה את הביקוש המקומי ושיפורים טכנולוגיים שהביאו משתמשים פוטנציאלים לרכוש רכב.

הזינוק בפעילות בענף הרכב, המרכזת גם פעילות אשראי ענפה בישראל (מסחרית וצרכנית), הביא לתוספת מכובדת להכנסות המדינה ממסים מחד, אך גם הדליקה נורות אדומות אצל הרגולטור, מאידך.

לצערנו, הממשלה לא פועלת באופן אקטיבי ויעיל לשינוי התנהגותי מהותי של הצרכנים. גם הצעדים המבורכים שעליהם הכריז אמש שר התחבורה ישראל כ"ץ ("רב-קו" במוניות השירות וסבסוד התחבורה הציבורית בתעריפי הנסיעות הבין-עירוניות), הם חלקיים מאוד וברור שאינם מספקים לציבור פתרונות תחבורתיים ציבוריים איכותיים ויעילים.

בשנת 2016 נעו בכבישי ישראל בסה"כ 3.2 מיליון כלי רכב, מתוכם 2.7 מיליון כלי רכב פרטיים, ויובאו 286 אלף כלי רכב פרטיים, עלייה של 12% לעומת מספר כלי הרכב שיובאו בשנת 2015. בחודשים ינואר-אוקטובר 2017 יובאו לישראל 258 אלף כלי רכב - ירידה קלה בלבד של כ-0.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתון זה מחוויר לעומת הגידול הממוצע במצבת כלי הרכב הפרטיים בישראל בשנים עברו (4%-5%), אך מצביע על המשך הפעילות ברמה גבוהה.

ה"קיפאון" היחסי שחווה כרגע שוק הרכב הוא בעיקר תוצאה של "הקדמת הביקושים" שהתרחשה בסוף שנת 2016. עם זאת, שוק העבודה החזק, הסנטימנט הצרכני הגבוה, הצפי לגידול בתוצר בשנת 2018 (3%), ועדכון נוסחת המס הירוק ב-2019, צפויים לתמוך בביקושים בשנה הבאה, כך שההערכה היא להתרחבות נוספת של 5%-3% במכירות ב-2018 לעומת 2017.

עליית רמת החיים בישראל התבטאה גם בעלייה ברמת המינוע של האוכלוסייה - עפ"י נתוני הלמ"ס, שיעור משקי-הבית המחזיקים רכב אחד עלה מ-62% בשנת 2010, ל-70% בשנת 2016. יתרה מכך - שיעור משקי-הבית המחזיקים לפחות שני כלי רכב עלה מ-19% בשנת 2010, ל-24% בשנת 2016.

על-פי הנתונים, רמת המינוע בישראל הסתכמה ב-383 כלי רכב ל-1,000 תושבים בשנת 2016, גידול של 5% ביחס לשנת 2015. בהשוואה בינלאומית פשוטה, נתון זה אמנם נמוך, אך הוא יותר מאשר מתקזז כאשר מביאים בחשבון את אורך הכבישים בישראל - רמת הצפיפות בכבישים היא הגבוהה ביותר מבין מדינות ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), כ-2,700 כלי רכב לכל ק"מ כביש בישראל, לעומת 773 רכבים לק"מ כביש במדינות ה-OECD.

נקווה, כי הצפיפות בכבישים תהווה גורם מרסן לעלייה ברמת המינוע בישראל בשנים הקרובות.

המערכת הפיננסית בישראל חשופה לשוק הרכב דרך מספר ערוצים. ראשית, הבנקים חשופים לשוק זה דרך האשראי הצרכני שהם מעניקים למשקי-הבית. מנתוני בנק ישראל עולה, כי יתרת האשראי המאזני שהעמידו הבנקים כנגד רכב משועבד עלתה ברבעון השני של שנת 2017 ל-11.1 מיליארד ₪, עלייה של 20% בשנה האחרונה, לעומת קצב צמיחת אשראי כללי של כ-3%. המימון הבנקאי לשוק הרכב כבר עלה ל-8.6% מיתרת האשראי הצרכני שהם העמידו לרשות אנשים פרטיים, שאינו לדיור.

היתרה המקבילה בחברות כרטיסי-האשראי עלתה ל-2.2 מיליארד ₪, המהווה כרבע מיתרת האשראי הצרכני שהן העמידו.

שנית, הבנקים חשופים ליבואניות הרכב ולחברות ההחכרה באמצעות מתן הלוואות. האשראי המאזני לענף המסחר בכלי רכב התקרב ברבעון הראשון של שנת 2017 ל-23.7 מיליארד ₪, 4.2% מסך האשראי המסחרי, מתוכו 1.7 מיליארד ₪ מוגדר כ"אשראי בעייתי". בנק ישראל, אשר אחראי על יציבות המערכת הבנקאית, ער למציאות ולסכנה שעלולה להיווצר במקרה שבו המשק ייכנס למיתון, ופרסם לא מכבר טיוטה שלפיה הלוואה לרכישת רכב תתאפשר בגובה של עד 60% משווי הרכב. לעת עתה, המערכות הבנקאית והחוץ-בנקאית ממשיכות לספק עד 100% מימון.

לעלייה בכמות כלי הרכב יש גם השפעה על בריאות הציבור בישראל. ההשפעה של זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב גדולה במיוחד משום שבניגוד למפעלים לדוגמה, המזהמים נפלטים בגובה פני הקרקע ובסמוך לבני אדם, לבעלי חיים ולצמחייה. רכבים בעלי מנועי בנזין ודיזל פולטים מזהמים המסוכנים לבריאות האדם, בהם מזהמים רעילים ומסרטנים. המזהמים העיקריים הנפלטים הם: חנקן דו-חמצני, חלקיקים עדינים, ותרכובות אורגניות נדיפות.

מחזור העסקים במשק הוא המשפיע המרכזי על הביקוש לרכב, במיוחד כשהתחבורה הציבורית לא מספקת פתרון הולם ואיכותי. מספיק להכיר את הצפיפות בתחנות הרכבת, כדי להבין שהישראלים לא יחדלו מלנסוע ברכב פרטי. לכן, כל עוד שיעור האבטלה נמוך והמשק קרוב לתעסוקה מלאה, נמשיך לנסוע בפקקים ההולכים ומתארכים. כפי הנראה, הפתרונות הן לזיהום האוויר והן לגודש בכבישים יגיעו מהכיוון הטכנולוגי והרגולטורי (לדוגמה, אם בנק ישראל יבלום את האשראי לרכבים).

באשר לגודש, כניסת הרכבים האוטונומיים שיגיעו לשוקי העולם בדרך מסחרית בעוד שנים ספורות בלבד, צפויים להפוך את הנסיעה ליעילה יותר, לצפופה פחות ולצמצם את התאונות (בתקווה), הפקקים ואולי אף את מספר כלי הרכב למשפחה - כי הרכב יוכל ל"שייט" בין בני המשפחה, לפי קריאה מרחוק.

העתיד הרחוק של ענף התחבורה מעורר אופטימיות, אולם לצערנו בטווח של 3 עד 5 השנים הקרובות, אין בשורות, והגודש בכבישי הארץ, כמו שאר תחלואי שוק התחבורה, צפויים להחמיר עוד יותר. המציאות הולכת להיות גרועה יותר, כך שרובנו נצא "מהחניה ישירות לפקק".

■ הכותב הוא יועץ לקרן נאמנות של בית ההשקעות אלומות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות