דיסקונט: רווח נקי של 1.26 מיליארד ש' לעומת 905 מיליון ב-2016

הבנק בלם את הצמיחה החדה באשראי ברבעון האחרון: "יש עלייה במינוף משקי הבית"

 

לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי
לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי

"הגעתי לדיסקונט לפני 8 שנים והבנק היה אחר. עברנו דרך ארוכה עם עליות ומורדות, אבל היה שווה את זה", כך אמר היום יו"ר בנק דיסקונט , יוסי בכר, במסיבת העיתונאים השנתית של הבנק לרגל פרסום הדוחות השנתיים. בכר שצפוי לסיים את תפקידו בסוף השנה לאחר קדנציה של 9 שנים, הציג היום בסיפוק את תוצאות הבנק לשנת 2017. הייתה זו שנה חיובית לדיסקונט שהרוויח 1.26 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 40% לעומת רווחי 2016. גם בשוק ההון אהבו את הדוחות ושלחו היום את מניית הבנק לעלייה של מעל 3% (נכון לשעות הצהריים).

לתוצאות הבנק תרמו רווחים מפעילות השקעות: הבנק רשם רווחים משוק האג"ח של 183 מיליון שקל, וכן נהנה מהכנסות ממימושים שבוצעו בדיסקונט קפיטל (בעיקר מימושים של קרנות השקעה בהן מושקע הבנק) בסך של 215 מיליון שקל.

דיסקונט עצמו, שהתאפיין לאורך השנים ברווחיות אפסית ונשען למעשה על רווחי החברות בנות, הציג גם כן שינוי דרמטי במגמה, והשנה הוא היווה 46% מרווחי הקבוצה: "כשהגעתי לבנק, אמרו לי שהחברות הבנות ירוויחו ולא נורא אם הבנק לא ירוויח, ושמטרתו היא לדאוג לרווחת העובדים, ואילו השנה הבנק עצמו הגיע סולו לרווח של 500 מיליון שקל", אמר בכר.

על התוצאות העיבה עלייה בהפרשות להפסדי אשראי שעמדו על 574 מיליון שקל, עלייה של 22% לעומת שנת 2016. דווקא ברבעון הרביעי הציג דיסקונט שיפור בהפרשות שעמדו על 31 מיליון שקל, בין היתר בזכות ריקברי של 180 מיליון שקל והתמתנות צמיחת האשראי. כתוצאה מכך הרבעון הרביעי של הבנק היה חזק למדי והבנק הרוויח בו 371 מיליון שקל והגיע לתשואה על ההון דו-ספרתית של 10% (הישג נדיר לבנק).

"שיפרנו את תהליכי החיתום"

כאמור, דיסקונט שצמח בצורה חדה באשראי בשלוש השנים האחרונות, הוריד ברבעון הרביעי רגל מהגז, ותיק האשראי צמח רק ב-100 מיליון שקל ל-148.9 מיליארד שקל. מנכ"לית הבנק, לילך אשר טופילסקי, התייחסה לעליית הסיכון בתחום האשראי ואמרה: "תיק האשראי צמח ב-2017 ב-5.7%. זהו קצב צמיחה איטי יותר משנה קודם, וברבעון האחרון כמעט לא צמחנו. אנו רואים בעסקים הגדולים היצע רב של אשראי שמביא לתשואות נמוכות בשוק האג"ח, שלאו דווקא תואמות את הסיכון, ולכן הצמיחה קדימה תהיה יותר מוגבלת", היא אמרה.

"לגבי שוק האשראי הצרכני", הוסיפה אשר טופילסקי, "הצמיחה שלנו הרבה יותר איטית. אנו מאמינים שזה מנוע צמיחה חשוב, אבל בצורה סלקטיבית, שכן אנו רואים את העלייה במינוף של משקי הבית. שיפרנו גם את תהליכי החיתום ורואים זאת בהפרשות".

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסק הבנק בחודשים האחרונים, היה גיבוש הסדר החוב בקבוצת יורוקום, שבשליטת שאול אלוביץ'. דיסקונט היה הנושה הגדול ביותר עם חוב של כ-700 מיליון שקל. דיסקונט הפריש בשנים האחרונות את מרבית החוב. השנה עמד היקף ההפרשות של הבנק בסקטור התקשורת על 193 מיליון שקל, ככל הנראה מרביתו ככולו בגין האשראי ליורוקום.

"כשנתנו אשראי ליורוקום, הוא ניתן לחברות תפעוליות שהיו אז יציבות", הסבירה אשר טופילסקי את החשיפה הגבוהה. "בשנים האחרונות המצב היה פחות טוב, ולכן לקחנו עוד ביטחונות ועשינו הסדר ששיפר את מצבנו. הגשנו בקשה לביהמ"ש לאישור ההסדר, ואני מקווה שלשם זה יילך". באשר לדרמות בדירקטוריון בזק, היא אמרה: "אנו לא מעורבים ולא נוקטים עמדה לגבי מבנה הדירקטוריון".

אשר טופילסקי נשאלה לגבי ועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת שתחל לפעול בשבוע הבא וציינה כי הבנק ישתף עימה פעולה. "כחלק מההכנה לוועדה, לקחנו את תיק האשראי והסתכלנו אחורה. האשראי הבעייתי ללווים הגדולים הוא בעיקר אשראי בן מעל 20 שנה. האשראי הכי צעיר ניתן לפני כ-10 שנים", היא אמרה.

אשר טופילסקי נשאלה גם לגבי קשרי הבנק עם היועץ אלי קמיר. נזכיר כי קמיר נעצר במסגרת חקירת תיק 4,000. קמיר משמש יועץ לדיסקונט, ובתקשורת פורסם כי סייע לבנק במסגרת ועדת שטרום, במהלכה הוחלט להחריג את דיסקונט ולא לכפות עליו בינתיים את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל. אשר טופילסקי הכחישה היום שלקמיר היה קשר למסקנות ועדת שטרום או לטיפול בחוב של אלוביץ': "אלי קמיר היה יועץ תקשורת של הבנק, והוא לא פעל בשום נושא אחר".

באשר לביקורת על כך שדיסקונט קיבל "פטור" ממכירת כאל, היא אמרה: "ועדת שטרום שהשתתפו בה הרבה רגולטורים, בחרה לעשות חקיקה דיפרנציאלית. בהרבה רפורמות היו דיפרנציציות שמטרתן הייתה לחזק חלק מהשחקנים קיימים. אני בטוחה שנראה בעתיד שההחלטה להשאיר בידנו את כאל הייתה נכונה ותרמה לתחרות".