הנקראות ביותר

6 שנים של תאונות בנייה: 7 כתבי אישום בלבד נגד קבלנים

מבקר המדינה: מספר ההרוגים בתאונות בענף הבנייה זינק בשנים האחרונות, בעוד בשאר הענפים במשק נרשמה ירידה במספר ההרוגים בתאונות עבודה ● "המציאות עודנה עגומה, והיקף פעילות מינהל הבטיחות בתחום הפיקוח זניח"

מיצג פועלי בניין / צילום: רפי דלויה
מיצג פועלי בניין / צילום: רפי דלויה

"ענף הבנייה עתיר תאונות עבודה קשות בהשוואה לענפים אחרים", קובע מבקר המדינה בדוח שהוקדש לאחד הנושאים הכואבים בענף הבנייה בישראל. על פי נתוני מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, ב-2014-2013 נהרגו 62 בני אדם בכל שנה כתוצאה מתאונות עבודה בכלל ענפי המשק, 51% מהם עובדי ענף הבנייה. עוד עולה כי בעוד בשנים 2016-2015 נרשמה ירידה במספר ההרוגים מתאונות עבודה בכלל ענפי המשק, בענף הבנייה נרשמה עלייה ושיעור ההרוגים זינק ל-62% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה בכלל המשק בתקופה זו. 

● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018

המבקר בחן גם את מצב מפקחי מינהל הבטיחות במשרד העבודה שתפקידם המרכזי לבצע ביקורי פתע במקומות עבודה כדי לאתר כשלי בטיחות ולנקוט בצעדים כלפי מעסיקים מפירי חוק. המבקר מצא כי בשנת 2016 ביקרו מפקחי המינהל בפחות מ-50% מאתרי הבנייה המוכרים למינהל. בספטמבר 2017 דיווח מינהל הבטיחות למשרד מבקר המדינה כי הגדיל את מספר המפקחים הייעודיים לענף הבנייה מ-17 ל-22, אך המבקר מעיר כי על משרד העבודה לוודא שגם מספר הביקורים באתרי בנייה יעלה משמעותית ויביא לאיתור רב יותר של כשלי בטיחות במטרה להפחית את מספר הנפגעים באתרים אלה.

בנוסף מצא המבקר, כי ממצאי ועדת אדם שפורסמו ב-2014 וכללו המלצה על הרחבת הידע של מנהלי עבודה באתרי בנייה, לרבות בנושא העבודה בגובה, יושמו רק באופן חלקי. עוד עלה כי מבין 7,000 מנהלי עבודה שהמינהל תכנן להכשיר לעבודה בגובה הוכשרו 3,377 בלבד (48%), וכי טרם הותקן תקן חדש לגידור אתרים.

המבקר מבהיר כי על מינהל הבטיחות לוודא שהגדלת מספר המפקחים במהלך שנת 2017 תהיה יעילה ואפקטיבית, כך שמספר הביקורים באתרי הבנייה יעלה משמעותית, יביא לאיתור רב יותר של כשלי בטיחות, ויסייע בהפחתת מספר התאונות והנפגעים באתרים אלה.

ליקויים בפיקוח על אתרי הבנייה

בנוגע לאכיפה מצא המבקר כי בין השנים 2016-2010 הועברו 148 תיקים שעסקו בתאונות עבודה בענף הבנייה מהמשטרה לפרקליטות המדינה, כאשר מתוך תיקים אלה הוגשו כתבי אישום רק ב-27 תיקים נגד 46 נאשמים בלבד, רק שבעה מהם קבלנים. בתקופה זו גנזה הפרקליטות חשדות כנגד 360 חשודים, 52% מהם בשל חוסר ראיות. במשטרה הסבירו למבקר המדינה כי אין ברשותם את המוחיות והידע המקצועי הנדרשים לחקירת עבירות פליליות הקשורות לתאונות עבודה וכי בתיקים מורכבים אלה קיים קושי לאסוף ראיות.

"בנושא הפיקוח על אתרי בנייה שהוא תפקידו המרכזי של מינהל הבטיחות, עדיין יש ליקויים רבים", כתב המבקר בדוח. "טרם חל המפנה הדרוש כדי להביא לשינוי המציאות העגומה בתחום תאונות העבודה, והיקף פעילות המינהל בתחום הפיקוח עודנו זניח".

בנוסף מבהיר המבקר כי "מאחר שתאונות עבודה הן אירועים חמורים שעלו בחיי אדם, ראוי שהמשטרה, הפרקליטות ומינהל הבטיחות יוסיפו ויפעלו לטיוב גיבוש התשתית הראייתית בתיקי תאונות העבודה להגברת אפקטיביות התביעה והאכיפה. ובכלל זה יוסיפו ויעמדו על הסיבות לסגירת התיקים בעילת חוסר ראיות ויבחנו את הדרכים לטיוב האכיפה במקרים עתידיים".

המבקר בחן גם את יישום חוק רישום קבלנים, שמטרתו להבטיח שרק קבלנים העומדים בקריטריונים שנקבעו יוכלו לבצע עבודות הנדסה ובנייה, וזאת על מנת לשמור על ביטחון הציבור בפני בנייה לא נאותה, העלולה לסכן חיי אדם. על ביצוע החוק ממונה שר השיכון, האחראי למנות רשם קבלנים. המבקר מצא כי כי בין השנים 2010-2016 משרד הבינוי ורשם הקבלנים אינם מפעילים מערך אכיפה יעיל ואפקטיבי הכולל מנגנון לאיסוף ראיות והכנת כתבי אישום נגד קבלנים מפירי חוק, וכפועל יוצא הם אינם מוגשים כלל. נמצא כי לצורך ביצוע פעולות אכיפה מעסיק אגף רשם הקבלנים שני עובדים ושוכר משרד חקירות פרטי.

עוד נמצא בביקורת, כי הרשם כמעט שאינו מפעיל את סמכותו להוציא צווי הפסקת עבודה מינהליים כנגד קבלנים לא רשומים. בין השנים 2016-2013 הוצאו 30 צווים בלבד, פחות מ-8 בשנה בממוצע - מספר זעום נוכח היקפם המשוער - 20 אלף - של קבלנים פעילים בענף הבנייה שאינם רשומים. אף שמינהל הבטיחות הוציא צווי בטיחות רבים כנגד קבלנים בין השנים 2016-2013 (כ-590 לשנה בממוצע), רשם הקבלנים טרם נקט אמצעי משמעת כנגד קבלנים שקיבלו צווי בטיחות, ושלמעשה פעלו דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועם.

המבקר מבהיר כי על משרד השיכון להשלים ללא דיחוי נוסף את כל הפעולות הדרושות להקמת מערך הפיקוח והאכיפה שיאפשר למגר את תופעת ביצוע עבודות הנדסה בנאיות על ידי קבלנים שאינם רשומים. כמו כן, על משרד השיכון ורשם הקבלנים להשלים ללא דיחוי את טיפולם בנקיטת אמצעי משמעת כנגד קבלנים שקיבלו צווי בטיחות רבים. "עיכוב הטיפול בכך פוגע בהרתעה הנדרשת בתחום השמירה על הבטיחות", קובע המבקר.

מכוני הבקרה עדיין לא פועלים

בנוסף מצא המבקר כי מינהל התכנון מתעכב כבר 11 שנים מאז החלטת הממשלה לעגן בחוק "קוד בנייה", על ידי ניסוח תקנות לצורך העברתן לחתימת שר האוצר ופרסום ברשומות. המבקר כתב כי מדובר ב"עיכוב לא סביר, המקבע מצב מדאיג של היעדר הקפדה מספקת על איכות הבנייה ועל מניעת ליקויי בנייה ובטיחות מבנים. בשנים אלו התרחשו תאונות ואסונות באתרי בנייה, שנגרמו מכשלים בתכנון ובביצוע של הבנייה".

בנוסף, מצאה הביקורת כי טרם החלו לפעול מכוני הבקרה שמטרתם יישום בקרה הנדסית וטכנית על תכנון מבנים ובנייתם, וטרם חל השינוי המיוחל במערך הבקרה שביקרה בחומרה ועדת זיילר בשנת 2003. "האחריות לכך מוטלת בעיקר על מינהל התכנון, אשר לא השכיל - בהסכמה עם הגורמים האחרים - לגבש את התקנות הנחוצות להפעלת המכונים ולהביא לאישורן".

המבקר קבע כי על מינהל התכנון לפעול ללא דיחוי לקידום התקנות הנוגעות לקוד הבנייה ולמכוני הבקרה ולאישורן, ואם נותרו מחלוקות בין-משרדיות על השרים הרלוונטיים - ובפרט שר האוצר, האחראי ליישום החוק - ליישב אותן לאלתר או להביאן בפני ראש הממשלה. 

נציין כי בשנים האחרונות "גלובס" מציב את המלחמה בתאונות הבנייה בראש סדר היום, ומפרסם בכל שבוע את רשימת הפצועים וההרוגים המעודכנת במוסף הנדל"ן. כמו כן, גם בועידת הנדל"ן השנתית של "גלובס" שהתקיימה לאחרונה, הוקדש פאנל מרכזי לנושא. רק אתמול אגב, נהרג פועל בניין באתר בנייה של חברת סולל בונה בירושלים.

ממשרד השיכון נמסר בתגובה לדוח כי "האחריות והסמכות לנושא הבטיחות באתרי הבנייה נמצאת בראש ובראשונה תחת האגף לפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה. החל מחודש מרץ 17, עם כניסתו של רשם קבלנים חדש, הוחלט לשקול הפעלת אמצעי משמעת כנגד קבלנים שהוצא נגדם צו בטיחות. בהתאם לכך המשרד יזם שיתוף פעולה עם משרד העבודה והפרקליטות על מנת לאפשר קבלת נתונים ונגישות למידע, שלא היתה לפני כן והיא הכרחית לפעילות זו. המשרד ימשיך ליישם את פעולת הביקורת ככל שניתן".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לדוח: "עיקר הביקורת נוגע לשנים 2015-2016 בעוד שזרוע העבודה הצטרפה למשרד הרווחה בסוף שנת 2016. עם קליטת זרוע העבודה, ובהובלתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ נעשו פעולות רבות להגברת הבטיחות באתרי הבנייה, לרבות הכשרה והפעלת מערך מפקחי מינהל הבטיחות לעניין השימוש בצו המאפשר, לראשונה, הטלת עיצומים כספיים על קבלנים רשלנים, עם כניסת הצו לתוקף בינואר 2018 ניתנו למעלה מ-1,600 קנסות בהיקף של יותר מ-44 מיליון שקל, שמטרתם להעמיק את ההרתעה האפקטיבית שתציב המדינה מול קבלנים אשר משתמטים מאחריותם החוקית והמוסרית לשמירה על בטיחות ושלום עובדיהם. כמו כן, מספר המפקחים גדל ל- 30 בתחום הבטיחות (מ-18 פקחים בלבד) דבר שמהווה מכפיל כוח. בנוסף מכרזים נוספים לאיוש 22 תקני מפקחים נוספים יצאו לדרך, ובמקביל אנו פועלים למקסם את ביצוע הארגון - כך למשל מעת לעת מפקחים נוספים במינהל הבטיחות מסייעים ומתגברים את ענף הבינוי. בחודש האחרון התחלנו בהפעלת מיזמים טכנולוגיים שיאפשרו קבלת מידע נוסף על המתרחש באתרי בנייה, כגון רחפנים. התחלנו במבצעי אכיפה ממוקדים יחד עם הפרקליטות ורגולטורים נוספים על מנת להגביר אכיפה כוללת כלפי קבלנים רשלניים, והתחלנו בהליך של סגירת אתרים מסוכנים למשך 30 ימים. בשנה החולפת אף הגברנו את השקיפות לציבור ובאתר המשרד מפורסמים כל צווי הבטיחות הכוללים את שמות הקבלנים. ביוזמת השר אף הבאנו לפרסום של כ-700 צווי בטיחות שניתנו בחמש השנים האחרונות וזאת כדי ליצור לחץ על קבלנים לשמור על הוראות הבטיחות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות