"וואווי ניסתה להשתלט על שוק הסלולר הישראלי"

כך טוענת חברת אלקטרה מוצרי צריכה, שבתחילת 2018 הגישה תביעה בהיקף כ-80 מיליון שקל נגד וואווי • ביהמ"ש דחה לאחרונה את בקשתה למתן צו מניעה נגד יצרנית הסלולר הסינית, שאמ"צ משווקת את מכשיריה • החלטת ביהמ"ש טרם התקבלה

גל גדות בפרסומת לוואווי / צילום: מתוך ערוץ יוטיוב
גל גדות בפרסומת לוואווי / צילום: מתוך ערוץ יוטיוב

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שניתנה שלשום (א') במסגרת סכסוך שהתעורר בין חברת אלקטרה מוצרי צריכה (אמ"צ) לבין היצרן הסיני של מכשירי הסלולר מהמותג וואווי (Huawei), חושפת את רצף האירועים שהוביל לחילוקי הדעות בין הצדדים, את הטענות שלהם זה כלפי זה ואת המספרים העומדים מאחורי ההסכם בין החברות.

בפברואר 2018 עדכנה אמ"צ על מחלוקת מול היצרן הסיני, ושבועות ספורים לאחר מכן הגישה תביעה בהיקף כ-80 מיליון שקל נגדו. במסגרת התביעה הגישה אמ"צ גם בקשה לצו מניעה שיאסור על וואווי "לעשות שימוש במידע אשר הועבר אליו, או שהוא נחשף אליו כחלק מההתקשרות בינו לבין הקבוצה, וכן האוסר על היצרן להתקשר בהסכם למתן שירותי תחזוקה וטיפול בתקלות מכשירי וואווי עם קבלן המשנה של הקבוצה למתן שירות טכני".

בהחלטתו הנוכחית דחה בית המשפט את בקשת אמ"צ למתן צו מניעה זמני נגד וואווי, ואילו החלטה בדבר התביעה שהגישה אמ"צ נגד היצרן טרם התקבלה. וואווי מיוצגת על-ידי עורכי הדין צבי אגמון, אורי שורק ודנה חן ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'; ואמ"צ על-ידי משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן.

נציין כי בסיכום שנת 2017 הציגה אמ"צ, המנוהלת על-ידי זאב קלימי, הפסד תפעולי של כ-42 מיליון שקל המיוחס לפעילות הפצת וואווי (מתוכו כ-25 מיליון שקל בגין הפחתת נכסים בלתי מוחשיים). ההכנסות מפעילות וואווי עמדו אשתקד על 113 מיליון שקל.

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2018, שפורסמו בחודש מאי, עדכנה החברה כי בשלב הנוכחי היא ממשיכה למכור ולספק שירות למכשירים באמצעות המלאי הנוכחי, וכי היא תבחן את המשך הפעילות בהתאם להתפתחויות המשפטיות.

ההיסטוריה של וואווי אלקטרה מוצרי צריכה
 ההיסטוריה של וואווי אלקטרה מוצרי צריכה

יעדי רכישה מול מצגי-שווא

מפרוטוקול הדיון בבית המשפט עולה כי בסוף 2016 נפגשו נציגי שתי החברות וגיבשו תנאים כלליים להסכם חדש ביניהם, שבמקור נחתם בשנת 2014 בין וואווי לבין החברה הפרטית אלפא טלקום, שאת השליטה בה רכשה אמ"צ בתחילת 2017. תנאי ההסכם החדש כללו "תוכנית מטרה ל-3 שנים", בה נקבעו יעדי רכישה שנתיים של 60, 90 ו-120 מיליון דולר וכן "רווח תפעולי של לפחות 10%, חידוש ההסכם עד שנת 2022, הנחת מחירים רבעונית, הגנת מחירי מלאי, ועוד".

אחרי שיחות ומגעים נוספים שנערכו בין הצדדים במהלך 2017, בתחילתה של 2018 שלחה וואווי מכתב התראה לאמ"צ, בו ציינה כי החברה "לא עמדה ביעדי הרכישה שנקבעו בהסכם 2014, אשר הועמדו על סך של 60 מיליון דולר החל מדצמבר 2016 ועד לסוף שנת 2017".

עוד ציינו אז בוואווי בפנייתם כי אם אמ"צ לא תעמוד ביעדי הרכישה עד סוף חודש מארס 2018, היא שומרת לעצמה את הזכות שלא לחדש את ההסכם עד סופה של 2018. כמו כן החליטו בוואווי לדחות "אספקתן של הזמנות מסוימות" למוצריה, בטענה כי כדי לקבלן על אמ"צ לחתום על "הסכם אספקת מוצרים חדש".

אמ"צ, הנמצאת בשליטת קבוצת אלקו של האחים דניאל ומיכאל (מייקי) זלקינד, דחתה את טענות וואווי וטענה מצידה כי החברה הסינית גרמה לה "להשקיע ברכישת אלפא באמצעות מצגיה בהתקשרות ארוכת-טווח, על אף שכוונתה הייתה אך לרתום את משאבי אמ"צ לצרכיה".

עוד ציינו באמ"צ כי "עמידת אלפא ביעדי רכישה של 60 מיליון דולר הייתה מותנית במדיניות תמחור תחרותית ובעמידת וואווי בהתחייבויות נוספות אותן נטלה על עצמה", כשפערים נוספים בין הצדדים נגעו לסוגיית הבלעדיות שיש לאלפא בהפצת המוצרים.

באמ"צ טענו עוד כי וואווי הציגה כלפיה "מצגי-שווא", וכי כוונתה הייתה לגרום לאמ"צ "לפרוע את חובותיה של אלפא ולהפיץ מוצריה, עד אשר יעלה בידיה לקבל את כל המידע והמסמכים המהווים סודות מסחריים של אמ"צ, ואשר באמצעותם תוכל להפיץ את המוצרים בעצמה ולהשתלט על שוק מכשירי הטלפון הניידים בישראל".

ללא הסתמכות על סודותיה המסחריים, כך לפי אמ"צ, "היה נדרש לוואווי פרק זמן של כשנתיים, לכל הפחות, לשם לימוד הפעילות, ביצוע מחקרים ובדיקות מקיפות של השוק בישראל לרבות פעילות הפצת המוצרים". עוד מוסיפים שם כי וואוי תכננה מראש להוביל לסיום ההסכם בין הצדדים ב-2018, "ללא קשר לביצועיה של אמ"צ ולעמידתה ביעדי הרכישה".

באמ"צ טוענים כי האמון שנתנה בוואווי על בסיס הסכמות הצדדים, "הוא אשר הוביל לעצם שיתופה של וואווי במידע מסחרי סודי השייך למבקשות, לאינטגרציית המערכות ואף להצבת נציגי וואווי במשרדי אלקטרה ולחשיפתם באופן יומיומי למידע סודי אודות פעילותה בהפצת המוצרים בישראל".

עוד טוענים באמ"צ כי במסגרת המגעים טרם כניסה להליך המשפטי, "הוסיפה וואווי לנסות 'ולדלות' ממנה" סודות מסחריים, התנתה תשלומים לידי החברה "בהעברת כלל המידע לרשותה", וקיימה פגישה עם קבלנית משנה של אמ"צ (חברת We Mobile, א' ל') כחלק מהפעולות שנקטה "להשתלטות ישירה על פעילות הפצת המוצרים". כן לפי אמ"צ, וואווי "מוסיפה לקיים פגישות עם לקוחותיה המרכזיים ביותר, ביניהם רשתות KSP ו-BUG, כאשר בידיה כל המידע הסודי של אלקטרה ביחס ללקוחות אלה".

בוואווי טוענים מנגד כי ההסכם בין הצדדים כולל הגנה על מידע סודי, "אשר יש לפרש אותה בצמצום ולהחילה רק על מידע הנמצא ב'גרעין הקשה' של תחום הסודיות"; וכי בקשתה של אמ"צ לקבלת צו מבית המשפט "הוגשה בחוסר תום-לב דיוני ומהותי". זאת, לפי החברה הסינית, משום שכוונתה האמיתית של אמ"צ היא "להדירה מלפעול בשוק הישראלי", וכי הבקשה למתן הצו נוסחה "בלשון כוללנית, נרחבת ובלתי מוגדרת".

היעד באמ"צ: וואווי השלישית בגודלה בשוק הישראלי

בתחילת 2017 השלימה אמ"צ עסקה לרכישת 70% מחברת אלפא טלקום, שחתמה  באוגוסט 2014 על הסכם לשיתוף-פעולה והפצת מוצרי וואווי בישראל, עם אפשרות להארכת ההסכם עד סוף 2018 בכפוף לעמידה ביעדי מכירות. אולם, מפרוטוקול דיון בבית המשפט עולה כי ההסכם בין הצדדים "לא הניב את התוצאות הצפויות מצד אלפא, ועד לסוף שנת 2016 צברה אלפא חובות בהיקף של כ-10 מיליון שקל לוואווי, כמו גם לנושים נוספים, אשר הובילו אותה לסף של חדלות פירעון".

בהמשך לכך נכנסה אמ"צ לתמונה ולאחר רכישת השליטה באלפא, שהושלמה ב-2017 בהשקעה של כ-31 מיליון שקל, פרעה את חובותיה לוואווי וכן העבירה לה הזמנות לרכישת מוצרים בהיקף של כ-28 מיליון דולר.

עם רכישת אלפא העריכו באמ"צ כי יוכלו "ליהנות מהמוניטין המשתפר של המותגים הסינים". וואווי נחשבת כיום לשחקן מוביל בשוק הסלולר, ומהנתונים של אמ"צ מהחודשים האחרונים עולה כי היא מדורגת במקום השלישי בהיקף מכירת מכשירים סלולריים בעולם, אחרי סמסונג ואפל, עם נתח שוק של 10%. היעד של אמ"צ היה להפוך את וואווי לשחקן השלישי בגודלו גם בשוק הישראלי.

רכישת פעילות יבוא והפצת מכשירי הסלולר של וואווי נעשתה כחלק מהחלטתה של אמ"צ להיכנס לעסקי התקשורת, כאשר העסקה המרכזית שביצעה במסגרת זו (והושלמה באפריל 2017) הייתה רכישת חברת הסלולר גולן טלקום תמורת כ-350 מיליון שקל.

אמ"צ נהנית כבר תקופה לא קצרה מסנטימנט חיובי בעסקיה, וזאת לאחר שהתמודדה במהלך 2014 עם תקופה עסקית שלילית שבאה לידי ביטוי בהפסד שנתי של כ-66 מיליון שקל.

מאז אימצה החברה תוכנית התייעלות אגרסיבית וביצעה שינויים והתאמות בפעילותה, ותוצאותיה שינו כיוון, כשאת 2017 היא סיכמה עם צמיחה שנתית של 22% בהכנסותיה ל-2.9 מיליארד שקל, לצד זינוק של כ-50% ברווחיה שהצטברו ל-164 מיליון שקל, וזאת אחרי שיפור השורה הגולמית והתפעולית.

מלבד פעילות התקשורת הסלולרית, פעילותה המרכזית של אמ"צ היא ביבוא, ייצור ושיווק של מוצרי צריכה חשמליים (לרבות אלקטרה ואלקו, פיליפס, ווירלפול ועוד) והפעלת רשתות השיווק למוצרי חשמל - מחסני חשמל ושקם אלקטריק.

מניית אמ"צ  איבדה קרוב ל-40% משוויה מתחילת השנה, אולם 3 שנים אחורה היא מציגה קפיצה של 110% ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-850 מיליון שקל.

מניית אלקו  טיפסה ב-3 שנים בכ-120% ומשקפת לחברה - שבנוסף לאמ"צ מחזיקה גם בשליטה בחברת התשתיות והבנייה אלקטרה ובחברת אלקטרה נדל"ן שמתרכזת בפעילות נדל"ן למגורים בארה"ב - שווי של כ-1.8 מיליארד שקל.