במסגרת דוח פניות הציבור לשנת 2017, פרסם בנק ישראל מקרים פרטניים וחריגים שהגיעו אליו. כך, למשל, עולה כי שני עובדי בנק מעלו בכספי לקוחה קשישה ערירית וניצולת שואה והוציאו מחשבונה במרמה 1.8 מיליון שקל. העובדים פוטרו כמובן מתפקידם, והנושא הועבר לטיפול המשטרה, אולם בכך לא הסתיים הסיפור.
מבדיקה שערך בנק ישראל עלה כי הבנק (ששמו לא פורסם) החזיר לחשבון הקשישה 900 אלף שקל בלבד, והיא נאלצה לתבוע את הבנק בגין הונאה. הבנק העביר סכום חלקי, מכיוון שלדבריו, על הפקידים שביצעו את המעילה להחזיר את הכספים. בבנק ישראל חלקו על כך והורו להשיב ללקוחה את מלוא הסכום בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, ולהגיע עמה להסכם מחוץ לבית המשפט. בשורה התחתונה הבנק השיב ללקוחה עוד 1.25 מיליון שקל.
מקרה חריג נוסף היה קשור ללקוחה שהגישה תלונה לבנק ישראל הנוגעת לפתיחת חשבון. לאחר קבלת התלונה, התקשרה אליה עובדת הבנק, "דיברה בלשון בוטה וביקשה ממנה למשוך את התלונה מבנק ישראל", מציינים היום בדוח, ומדגישים: "הבנק אינו רשאי לפנות ללקוח ולבקש ממנו לחזור בו על הגשת תלונה, ואין זה ראוי שהבנק ישנה את היחס ללקוח רק כי הגיש תלונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
