הנקראות ביותר

חידת יוליה: איך הפכה ח"כ שולית לשעבר לגורם שמסכל את המהלך שאמור היה להציל את הטלוויזיה

בסביבתה של יו"ר הרשות השנייה מתמוגגים: "יוליה ניצחה" ● בערוצים מבהירים: "אם שמאלוב-ברקוביץ' תודיע שהיא יורדת מהעץ והולכת לאשר את המיזוג, יהיה מיזוג" ● מה מניע את יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לסכל את המהלך שאמור היה להציל את שוק הטלוויזיה הישראלי, והאם נתניהו אכן קשור - או רק צופה מהצד בהנאה? ● דוח G בעקבות ביטול המיזוג בין רשת לערוץ עשר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: שלומי יוסף
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: שלומי יוסף

ביום שני הודיעה רשת על צעד דרמטי: ביטול המיזוג עם ערוץ עשר. את הסיבה לביטול הטילה על "העיכובים והסחבת בהם נקטה הרשות השנייה" בשאלת המיזוג. שכללו בין השאר את החלטתה של יו"ר הרשות יוליה שמאלוב-ברקוביץ' "לקיים שימוע שיימשך חודשים רבים, מבלי שהשמיעה התייחסות חיובית לגבי המשך המהלך". בעלי המניות בערוץ עשר לא קראו את ההודעה הזו באתרי החדשות. הם ידעו היטב מה עומדת רשת להכריז, כיוון שבמקור זו הייתה אמורה להיות הודעה משותפת לשני הערוצים. למה נסוגו ממנה? מנסחי ההודעה הפטירו השבוע כי מדובר ב"שיקולים פנימיים של בעלי המניות בערוץ עשר".

האם באותם שיקולים נכללה גם מורת הרוח שלהם מהמשא-ומתן מול רשת, שהתגלתה כפחות עמידה פיננסית ממה שהעריכו בתחילה? אכזבה מכך שרשת נוטשת אותם וממשיכה הלאה? ואולי זה בכלל תרגיל מתוחכם שבו מלוהק כל אחד מהערוצים לתפקיד אחר בניסיון להראות לשמאלוב-ברקוביץ' כי היא לא בעלת הבית היחידה בסיפור הזה, ואם תמשיך את מריחת הזמן שהיא נוקטת, במטרה לטרפד את המיזוג, תהיה היא אישית חתומה על מה שאיש מלפניה לא באמת רצה להיות מזוהה איתו - סגירת ערוץ ברודקאסט בישראל.

פתאום כולם מדברים על יוליה

loading

אחד מאנשי שלומה של שמאלוב-ברקוביץ' ניסח זאת בתחילת השבוע כך: "יוליה ניצחה". אפשר להתווכח על זה, אולם מה שבטוח הוא זהות המפסיד נכון לעכשיו: ערוץ עשר. בניגוד לרשת, שממילא התכוונה להישאר בשטח, ולכן הצהרתה כי תחזור ל"פעילות מלאה בערוץ 13, לרבות בנייה והשקעה בלוח השידורים", מרגיעה אומנם מפרסמים, אבל לא מעוררת עניין מיוחד - ערוץ עשר אינו יכול לדווח על איזושהי חזרה לשגרה, אחרי שהכריז בפני הממונה על ההגבלים העסקיים, שללא מיזוג, הערוץ ייסגר בהתאם לדוקטרינת הפירמה הכושלת. מצד שני, הוא גם לא רוצה להכריז מהר מדי על סגירתו, מתוך הנחה כנראה שזה לא נגמר עד שזה נגמר. גורם ששוחח עם אנשי רשת התרשם כי לא בכדי הם כתבו בהודעה כי בימים הקרובים צפוי להתכנס דירקטוריון החברה כדי לבטל פורמלית את ההחלטה על המיזוג. "בימים הקרובים" זה לא היום, והדירקטוריון צפוי לקבל החלטה, אבל ייתכנו הפתעות לא צפויות.

"אם שמאלוב-ברקוביץ' תודיע עכשיו שהיא יורדת מהעץ והולכת לאשר את המיזוג - יהיה מיזוג", מאבחן אותו גורם, "רשת תחזור להיות בפנים, העניין הוא שלא נראה שהרגולטורית שם. בשום שלב היא לא נתנה להבין שהיא בסך-הכול בעד הרעיון, ובסוף התהליך, הוא יאושר. היו רק אמירות נגד, שהותירו את השוק באי ודאות זמן רב מדי.

 "ההחלטה לצאת עם ההודעה התקבלה ביום ראשון, אחרי ששמאלוב-ברקוביץ' הבהירה שב-24 באוקטובר רק יוגשו לה המסמכים שהיא מבקשת, ואחרי זה היא עוד מבקשת זמן לקרוא ולהתעמק בהם, לפני שתתחיל את השימוע שהיא מבקשת לערוך. זה לא שבסוף החודש הייתה מתקבלת החלטה. ההערכות דיברו על חודשים. וזה בזמן שרשת ועשר תכננו לצאת עם לוח שידורים משותף כבר בנובמבר. הן לא יודעות איך לחיות במצב הזה יותר".

היו הערכות שדיברו על שידור משותף רק מינואר.

"ומתי יעבדו על התוכניות שיחלו בינואר? אין לרשת ולעשר מה לשדר כבר עכשיו. אי-אפשר היה לנצח את זה. היא התחילה מזה שסעיף המיזוג הוא לא חוקי. הובאה חוות-דעת שהוכיחה שהוא כן חוקי, והיא עברה לטעון שלערוץ עשר יש היתכנות כלכלית, בשלב הבא היא תחפש לו בעצמה אוליגרכים שיקנו אותו. כולם הבינו לאן היא מובילה את זה".

ועדיין, עיתונאי ערוץ עשר נלחמו כל הזמן ולא דפקו חשבון.

"כל אחד ניתח את האפשרויות אחרת. ברשת היו אנשים שהאמינו שאי-אפשר לנצח רגולציה, לא תעזור עתירה לבג"ץ וגם לא עוד טיפה לחץ, וזה עובר".

אולי נוח להם להציג את זה ככה, ובעצם גם עכשיו יש פה תרגיל, שמראה ייאוש, אבל רק לכאורה.

"אין פה תרגיל. רשת ועשר השקיעו הרבה כסף בעבודה הכלכלית לקראת המיזוג, ועצוב להם מאוד לוותר על המהלך הזה. הם העריכו שהמשוכה הגדולה תהיה ברשות להגבלים עסקיים, שאישרה אותם אחרי בדיקה של חודשיים, ודווקא הרשות השנייה הניחה את מטען החבלה שפוצץ את העסק".

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס Amir Cohen

"כנסת זה לחשוב בקטן"

מי שנכח השבוע לצד שמאלוב-ברקוביץ' בעת ששמעה על הודעתה של רשת, התרשם כי המהלך לא הפתיע אותה. "יוליה לא הופתעה", אומר מקורב אליה. "היא תמיד טענה שהמיזוג הזה לא יכול לקרות מפני שהערוצים לא מסתדרים ביניהם. עכשיו הם בהיסטריה, אוכלים את הכובע, כי מה שיוליה כל הזמן אמרה שיקרה - קרה. בעלי המניות לא הצליחו להגיע להסכם ביניהם. הם הבינו שהם הולכים להפסיד כסף במיזוג, והפילו את התיק עליה. אבל יוליה חזקה ולא אכפת לה שיאשימו אותה, כי היא הולכת עם האמת המקצועית שלה. היא התכוונה לקיים דיונים מרתוניים ולסיים את השימוע מהר, ולכן שני הערוצים לא באמת נלחצו בגלל לוחות הזמנים כמו שהם אומרים עכשיו, אלא בגלל השאלות ששאלה המועצה, במטרה להבין אם המיזוג אכן ישנה מהותית את המצב, שאלות שהממונה על ההגבלים לא שאלה".

אל הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין נגיע בהמשך, אבל גם קודם לקרב הרגולטוריות, קשה לומר שמישהו הופתע מכך ששמאלוב-ברקוביץ' מתנגדת לאישור המיזוג בין ערוץ עשר לרשת, ודאי במתכונתו הנוכחית. כבר לפני חודשיים הערכנו פה בכתבת שער נרחבת על המיזוג, כי "שמאלוב-ברקוביץ' צפויה לנסות לנכס לעצמה כמה דקות תהילה ובהן כותרות סביב המיזוג, אבל בסופו של דבר ההערכות הן שתאשר אותו". אז דקות תהילה יש, אם אפשר לכנות כך את העימות המתוקשר בינה לבין עיתונאי חדשות עשר רביב דרוקר, שאותו כינתה שמאלוב-ברקוביץ' "לוביסט שמבקש לקדם אינטרסים אישיים", אחרי שתהה בפוסט בפייסבוק אם "נראה לכם שיש עולם בו נתניהו לא יודע מה יוליה עושה? מישהו חושב שיש סיכוי שהיא פועלת על דעת עצמה?"; אבל עוצמת הלהבות היא באמת גבוהה יותר מהמצופה.

מה שעורר, מטבע הדברים, את ההערכה שמובילים דרוקר ועיתונאים נוספים מהערוץ, כי מאחורי שמאלוב-ברקוביץ' עומדים כוחות חזקים שמאפשרים לה להקשיח את עמדותיה. אופציה נוספת היא ששמאלוב-ברקוביץ' פועלת על דעת עצמה כדי למצוא חן בעיני אותם גורמים, המזוהים עם סביבת ראש הממשלה, מתוך מחשבה שהם יחזירו לה טובה בעתיד.

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

אנשי ערוץ עשר אומנם מתקשים להוכיח את הדברים, אבל הם מאמינים שכשם שנתניהו הודה רק כעבור שנים, בנסיבות שהיו נוחות לו, בניסיונותיו לסגור את ערוץ עשר, כשבזמן אמת היה קשה להצביע על טביעות אצבעותיו. כך גם הפעם, ההוכחות לקשר הנסיבתי יובאו מתישהו בהמשך. יש להדגיש כי בסביבתה של שמאלוב-ברקוביץ' מכחישים מכול וכול קשר כזה, וטוענים כי הדבר אינו עולה בקנה אחד לא עם העובדות ולא עם אופיה הדעתני.

כך או כך, הביוגרפיה של שמאלוב-ברקוביץ' מקלה מאוד על התזה שערוץ עשר הגיש לציבור, בניסיון להפוך, כמו תמיד, את מלחמת ההישרדות הכלכלית של הערוץ, למאבק של טובים ורעים, בני האור ובני החושך. שמאלוב-ברקוביץ' מתוארת אצל כל מי שהכיר אותה לאורך השנים כאישה כוחנית, חובבת פרובוקציות עם שאיפות פוליטיות לא מוסתרות. בשנים האחרונות היא הייתה מחוץ למשחק, למדה משפטים במרכז הבינתחומי, עשתה סטאז', והנה באוקטובר 2017 היא נשלפת מהאנונימיות שנכפתה עליה, לטובת תפקיד שנמצא על התפר שבין הפוליטיקה לתקשורת, בתקופה שבה נדרש לקבל החלטות משמעותיות בשוק הטלוויזיה. מסוג התפקידים שלראש הממשלה יש בהם עניין רב.

יוליה

האם אכן התערב? ולמה בכלל שנתניהו ירצה לסגור את הערוץ ולא למזג אותו עם רשת שכבר פינקה אותו בעבר (כשהפיקה למשל סרט על אביה של שרה נתניהו), ושבעל המניות העיקרי בה, אודי אנג'ל, מיודד עמו? ההערכה בערוץ עשר היא שנתניהו מבין שגם בעלי מניות ידידותיים לו, לא מסייעים לו לשלוט בערוץ. הרי היו שם בעבר רון לאודר וארנון מילצ'ן, וגם אז עשו לו בערוץ עשר חיים קשים.

"ביבי לא קשור?", מגחכים בציניות גורמים שחיים את עולמות התקשורת והפוליטיקה, "נאיבי לחשוב שהוא מנותק ממה שקורה. הוא זיהה הזדמנות לפגוע בערוץ עשר, ועכשיו יש לו את זה בוולה (בבעיטה מהאוויר לשער). נוח לו מאוד שיוליה מאיישת את התפקיד הזה, כי יותר משיש לנתניהו תוכנית עבודה סדורה בנוגע לתקשורת, הוא שואף לעמימות ולחוסר ודאות בקרב השחקנים, ואת הכאוס הזה מייצרת לו עכשיו יוליה בשפע".

אחרי שנתניהו התבקש שלא להתערב בנושאי תקשורת, ומקורביו הקליטו אותו והפכו לעדי מדינה, הוא מספיק יהיר כדי להתבטא או להעביר מסרים בנושא?

"קשה להאמין שביבי מדבר איתה, אבל מסרים יכולים להופיע גם באמצעות מקורבים. עם נתן אשל היו ליוליה בעבר יחסים שהיא מאוד התגאתה בהם". אשל בתגובה: "לא ראיתי את יוליה שנים. שמעתי את השטות הזו שמפיצים בערוץ עשר, זה לא השקר הראשון שלהם ולא האחרון".

נתן אשל / צילום: אוריה תדמור

ייתכן גם ששמאלוב-ברקוביץ' פירשה לבדה את רוח המפקד והעריכה שהשרירים שהיא עושה כעת, יחזירו אותה לתודעה הציבורית ואף יתגמלו אותה בעתיד. "כנסת זה לחשוב בקטן", אומר אדם שמכיר אותה מהפעילות הפוליטית, "כי למרות כל הקרבות עם דרוקר, לאיזה מקום היא כבר תגיע בפריימריז של הליכוד? ונתניהו לא יבזבז את אחד משני השריונים שברשותו עליה, ולו בגלל שזה יהיה שקוף מדי ויקשור אותו באופן ברור מדי לעניין המיזוג, בזמן שהוא מנוע מלעסוק בתקשורת. תחשבי בכיוון של חברה ממשלתית, תמיד מתפנים תפקידים. מקסימום היא תחכה חצי שנה - שנה במשרה הנוכחית שלה. גם זה לא רע עבורה".

"בחורה חריפה מאוד"

שמאלוב-ברקוביץ', 54, עלתה ארצה מבוכרה בגיל 15. בגיל 28 כבר שימשה כמנכ"לית העיתון וסטי מבית ידיעות אחרונות, שהתבסס באותן שנים כעיתון החזק במגזר הרוסי. יחסיה עם העורך הראשי המיתולוגי של העיתון אדוארד קוזנצוב ידעו עליות ומורדות, שהביאו בסופו של דבר לפיטוריו. חבר קרוב השתמש במקרה הזה השבוע כדי לומר ש"יוליה, שפיטרה את האגדה המהלכת קוזנצוב, היא לא אדם שאפשר להפחיד אותו". שמאלוב-ברקוביץ', שהייתה קרובה לאוזנו של המו"ל נוני מוזס, מילאה את מקומו של קוזנצוב לתקופה. היכולת הזו להתחבב על האיש החזק ולהותיר מאחור מתחרים וקולגות, עוד תחזור על עצמה.

אדם המכיר אותה מהפאזה העסקית בחייה מעיד כי "היא בחורה חריפה מאוד, אבל לא מאה אחוז מחוברת למספרים ולכסף. לא הייתי אומר שהיא אשת עסקים נורמטיבית באופן שבו היא מתייחסת לנתונים כלכליים. אני אישית לא הצלחתי לפענח אותה".

מווסטי היא עברה לערוץ תשע, שהקים איש העסקים לב לבייב, גם הוא יוצא בוכרה, שעמד אז בראש אפריקה ישראל. על אף שסיימה את היחסים עמו בתביעה משפטית, הדיבורים על החיבור ביניהם הועילו לה להמשך הדרך. את הערוץ עצמו ניהלה בתקופת ההקמה ובשנה וחצי הראשונות לפעולתו, שאחריה יחסיה עם לבייב עלו על שרטון והיא סיימה את עבודתה שם. מה שלא הפריע לה להיות מזוהה עם הערוץ בהמשך. "היא אדם שמתערב. היא לא יושבת בחדרי עריכה, אבל רוחה הייתה מרחפת", מעידים מי שהכירו אותה באותה תקופה, "חלק מהנדוניה שהביאה איתה לקדימה (המפלגה) התבסס על הזיהוי שלה עם ערוץ תשע - הקשר שלה למוקדי כוח בתקשורת הרוסית, החיבור ללבייב. מבחינת הקשר עם העולים, היא לא הייתה היחידה, היו זאב אלקין ומרינה סולודקין שאיישו יפה את המשבצת הזו גם בלעדיה".

ברשימה הראשונה שהציגה קדימה בבחירות לכנסת, שובצה שמאלוב-ברקוביץ' במקום לא ריאלי ונותרה בחוץ. לאחר הבחירות שובצה במטה המפלגה כסמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח, מתוך מחשבה שהרקורד שלה בתחום התקשורת יסייע בגיבוש סדר יום רעיוני למפלגה. די מהר הבחינו בקדימה שדעותיה של שמאלוב-ברקוביץ' הן ימניות מדי ואינן הולמות את הדימוי המתבקש ממפלגת המרכז החדשה. לשמאלוב-ברקוביץ' זה כנראה לא הפריע. היא ניצלה את היותה חלק מהמטה כדי לבנות בריתות שיעזרו לה להתקרב למוקדי הכוח במפלגה. כך, למשל, הצטרפה לארוחת ערב של חברי הסיעה בביתו של אהוד אולמרט, שכבר היה ראש ממשלה.

"היא ידעה להתחבב על אולמרט", מספרים בקדימה, "והייתה מחליפה איתו פתקים בישיבות סיעה. גם אביגדור יצחקי שהיה אז יו"ר הסיעה חיבב אותה מאוד. היא יודעת להתחבר לאנשים הנכונים במקומות הנכונים. בין אם זה בהפגנת כוח או בעשיית חיינדלך, כי כשהיא רוצה, היא יודעת להרשים". יחד עם זאת, אומרים בקדימה, "תוך זמן קצר היא הצליחה להסתכסך עם לא מעט אנשים וסומנה כעוף מוזר. היא לא אדם שבנוי לעבודת צוות".

אהוד אולמרט / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

פרסומים בעיתונות מאותם ימים מציינים כי בשלב מסוים, ביקש מנכ"ל המפלגה יוחנן פלסנר לפטרה. היא סירבה לקבל את הדין, והוא נאלץ להיעזר בחוקרים פרטיים שיאתרו את הרכב מטעם המפלגה שנשאר ברשותה. בסופו של דבר, הצליחה לקבל פיצויי פיטורין ואף לחזור למפלגה בעידן ציפי לבני, שהתרשמה ממנה ושיבצה אותה ברשימה לכנסת (אומנם במקום לא ריאלי, אבל היא נכנסה לכנסת לאחר התפטרותו של חיים רמון ביולי 2009).

די מהר התחרטה לבני על המהלך, כששמאלוב-ברקוביץ' החלה לקרוץ לליכוד. "קדימה הייתה אז באופוזיציה", מספרים גורמים במפלגה, "ושמאלוב-ברקוביץ' לא הופיעה להצבעות שיכלו לפגוע בקואליציה והתנהלה כמו אחת עם רגל וחצי בחוץ. באותה תקופה, נתניהו ניסה לפרק את קדימה וחיפש שבעה ח"כים שיפרשו ממנה ויקימו סיעה עצמאית. יוליה הייתה מהשמות הראשונים שקפצו על ההזדמנות לעבור לקואליציה ולמפלגה שמלכתחילה הלמה יותר את דעותיה".

לא בוחלת בפרובוקציות

הפילוג לא יצא לדרך בסופו של דבר, ושמאלוב-ברקוביץ' נותרה בקדימה. מהקדנציה הזו היא זכורה בזכות התבטאויות זולות וקליטות שהעלו אותה לכותרות. היא הציעה "לכלוא את פעילי זכויות האדם במחנות שאנחנו בונים למסתננים". ובפעם אחרת יצאה נגד מתלוננת על הטרדה מינית והצהירה כי "בחיים, אף אחד לא הטריד אותי מינית - ואני לא חושבת שאני כזאת מכוערת".

בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה, היא נטלה את המיקרופון, ביקשה סליחה על הדברים הקשים שתאמר, והודיעה כי "המלכה (כלומר לבני) היא עירומה", בשל הנזק שעשתה למפלגה. "שמאלוב-ברקוביץ' מנהלת קרבות של חתולת רחוב", מספרים מי שעבדו לצדה בכנסת. "היא תזזיתית, לא צפויה, עם הרבה התפרצויות, חוסר סבלנות וארוגנטיות. היא גם מאוד אוהבת סקנדלים ויודעת איך ליצור אותם כדי לקבל חשיפה. העימותים שלה עם הח"כים הערבים היו מחושבים היטב. לא במקרה היא כינתה את ח"כ חנין זועבי מבל"ד, 'חנין זובי', ואחר-כך טענה להגנתה שהתבלבלה, כי זובי ברוסית זה שיניים.

"היא ידעה מה מדבר אל ליבו של הקהל שעניין אותה. וכשזה לא מצליח לה, והדיבור הברוטלי והאקסצנטרי לא מיתרגם לכדי חשיפה ציבורית, היא מדלגת במהירות האור למשהו חדש. אין בה שום עומק, שום רצון להתעמת על מה שהיא עצמה חושבת שראוי לעימות. אפשר לומר שהיא גרמה לקדימה לא מעט בושות בזמן כהונתה כח"כית, ושהיא אחד הפיקשושים הגדולים של המפלגה".

גם בתפקידה הנוכחי כיו"ר הרשות השנייה, שמאלוב-ברקוביץ' לא חסכה בהתבטאויות פרובוקטיביות. בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בפברואר השנה, ועסק בפרק התקשורת בחוק ההסדרים, היא אמרה ש"האוצר רואה כסף ולא ערכים. במקום לחשוב על הרגולציה הנדרשת באינטרנט, הופכים את הטלוויזיה לאינטרנט ולבית זונות". סגנית הממונה על התקציבים באוצר השיבה לה "בושה וחרפה שככה מדברת יו"ר הרשות ומטעה את הוועדה".

את חברי הכנסת שהכירו אותה מקדימה, זה לא מפתיע. "היא תמיד חשבה שהליכה נגד הזרם תביא את הבולטות שהיא מחפשת. חסרים לה יישוב הדעת והיכולת לפשט פלונטרים לכדי פתרון אפשרי. אין לה פילטרים ואין לה מזג שיפוטי בגרוש. לשים דווקא אותה כרגולטורית של גופים עם אינטרסים גדולים, זו טעות".

רביב דרוקר, עיתונאי "המקור" / צילום: תמר מצפי

להבדיל, אחת מנציגות הליכוד בכנסת דווקא מפרגנת לה על הקדנציה בכנסת: "קדימה הייתה אז באופוזיציה ויוליה הייתה משגעת לנו את השכל, כי היא הייתה מגיעה לוועדות ומתחילה לעשות רעש. סוג של מירי רגב, אבל בקטן. היו אומרים עליה שהיא קנטרנית ועושה דווקא, אבל תכלס, מה שהיא אמרה היה נכון. היא הצטיירה בעיניי כאישה חכמה שקוראת ובודקת חומרים. זה לא היה רק כדי למשוך תשומת-לב".

ב-2013 ניסתה שמאלוב-ברקוביץ' להתברג ברשימת הליכוד בכנסת, אבל לא צלחה את הפריימריז. היא ניסתה את מזלה באמצעות מפלגת כלכלה שהקימו האחים גולדשטיין. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, מה שלא מפריע לבני גולדשטיין לפרגן לה גם היום. "יוליה היא אדם מדהים", אומר גולדשטיין, "נפגשנו לראשונה במסעדה בהרצליה בשתיים לפנות בוקר, יום לפני שהיינו צריכים להגיש את הרשימה לכנסת. מאוד התחברנו, נשארנו ערים כל הלילה וסגרנו עניינים. כל חברי הכנסת שהכירו אותה היו בהלם, חשבו שהיא בכלל בחוץ".

למה רציתם אותה?

"חיפשנו פנים שיכולים להוביל את המפלגה ולהביא אותה למודעות רחבה יותר. מהרגע שהיא נכנסה, היא שמה את המפלגה על המפה. היו לה קשרים עם הרוסים. כולם רצו לדעת עליה והיו המון כתבות בתקשורת".

תאר את העבודה איתה.

"היא ניהלה דברים בקור רוח. כשהיה מתח, הייתה זורקת בדיחה ושוברת את הקרח בין הנפשות. היינו יוצאים לאכול כל הזמן - כיף להיות סביבה. מה שכן, היא חייבת לשלוט בכל מה שקורה. היא לא אוהבת שעושים דברים שלא תואמים את מה שהיא רוצה. אם עשיתי דברים בלי ליידע אותה, היא מאוד כעסה עליי, בצורה חביבה כזאת".

את המטרה לא השגתם. נשארתם מחוץ לכנסת.

"לא נורא. קיבלנו המון פרסום בזכותה".

אתה חושב שעבורה זו סוף הדרך הפוליטית?

"ברור שלא. היא תיכנס לזה שוב. היא מאוד פוליטית ואוהבת את התחום. יש לה יכולות. היא יכולה להיות ראש הממשלה הבא. בני ודני גולדשטיין מאחלים לה רק טוב".

מה רוצה איוב קרא?

מאז 2013 נעלמה שמאלוב-ברקוביץ' מתחת לרדאר. היא למדה משפטים ועמדה להתחיל התמחות במשרדו של עו"ד אשר אקסלרד, יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, שהיה מקורב לפעילי ליכוד ירושלמיים. בעקבות ההצעה להתמנות ליו"ר הרשות השנייה, דחתה את תחילת הסטאז' בחצי שנה, וכיום היא נמצאת במהלכו. מי ששוחחו עם אקסלרד התרשמו שהוא "מאוד מרוצה מהתפוקה ומההתקדמות שלה במשרד". ואיך לא? אף פעם לא מזיק להעסיק אצלך רגולטור.

איוב קרא/ צילום: איל יצהר

באוקטובר 2017 מינה אותה שר התקשורת איוב קרא בהליך מהיר ליו"ר הרשות השנייה, במקומה של אוה מדז'יבוז' שעזבה לפני תום הקדנציה, כדי לשמש כיו"ר הרשות לקידום מעמד האישה. באותם ימים, הייתה מועצת הרשות השנייה מנוטרלת בעקבות פרישת חלק גדול מחבריה, והיה צריך לאשר את פיצול ערוץ 2 לפני שיוחשך המסך. שמאלוב-ברקוביץ' ענתה על שני תנאים: זמינות מיידית, וקורות-חיים שמתאימים לתנאי הסף, מה שהיה קשה לומר על המועמדים הלא רבים שעמדו אז לבחירה. היא מונתה לתפקיד ב-29 באוקטובר ואישרה את הפיצול באחד בנובמבר, בישיבה הראשונה שבה השתתפה. האם למדה בכלל את החומר? מתנגדיה טוענים כי מצב כזה ממילא לא מפריע לה. אוהדיה טוענים כי היא אישה חכמה ואינטליגנטית, שהגיעה בשלב שהפיצול כבר ממילא היה עובדה מוגמרת.

"היא יודעת להקסים וסביר שזה גם מה שהיא עשתה לאיוב קרא", אומרים גורמים פוליטיים. "מתאים לה להבטיח לו שתהיה נאמנה לו. גם הוא הרי מונה משיקולי נאמנות לנתניהו". אלא שלא עבר זמן רב, וגם בין קרא לשמאלוב-ברקוביץ' נתגלעו חילוקי דעות שדלפו החוצה. הוא לא אהב את מגעיה עם התקשורת, היא לא אהבה את ניסיונותיו להפחית מכוחה של הרגולציה. מי שמכיר מקרוב את היחסים ביניהם בחר להגדירם "כיחסים סבירים, אבל לא בשיאם". דוגמה לכך שהשיא מאחוריהם היה אפשר לראות השבוע, כשקרא מינה את מישל קרמרמן למנכ"ל הרשות השנייה, והעדיף אותה על פני מי שנחשב למועמד המוביל, ניר שוויקי, שמכהן בתפקיד מנכ"ל זמני קרוב לארבע שנים ונחשב לאיש אמונה של היו"רית.

בערוץ עשר ניסו לנצל את היריבות הזו ואת היסוסיו אם למנות אותה לקדנציה נוספת, לגייס את קרא לצידם ולשכנע אותו לכנס את המועצה מתוקף הסעיף בחוק המאפשר לו צעד כזה, כדי להעביר לידיו את המושכות. אלא שהוא סירב להשתמש בסעיף הזה, ובהודעה לעיתונות מספטמבר, שבה בישר על הארכת כהונתה, אף הצהיר כי "אין ראויה מיוליה להמשיך בתפקידה".

על כך אמרו גורמים בתעשייה: "גם אם יוליה היא לא מינוי של נתניהו, נראה שההחלטה להאריך את הקדנציה שלה כיו"ר קשורה לנתניהו. אחרת, למה קרא מאריך מינוי של מישהי שהוא לא מסתדר איתה? בשיחות סגורות קרא הסביר שזה לא ייראה טוב להיפרד ממנה אחרי פחות משנה. זה נשמע כמו תירוץ קלוש להנחתה מלמעלה".

יועצת התקשורת של קרא בחרה שלא להשיב לשאלות G בנושא. נכון לעכשיו, מינוי הקבע של שמאלוב-ברקוביץ' טרם הוגש רשמית לועדת גילאור, הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות. מדובר לכאורה בפורמליסטיקה, אך ייתכן שאי הוודאות הזו תורמת להתנהלותה כיום.

יוליה שמאלוב ברקוביץ בהפגנת ערוץ 10 נגד חברי המועצה / צילום: שלומי יוסף

ההערכות הן ששמאלוב-ברקוביץ' משתמשת בתפקידה הנוכחי כמנוף לחזרה למגרש הפוליטי, מתוך מחשבה להשתלב בליכוד. יש לה את החיידק, והליכוד, במתכונתו האנושית הנוכחית, נראה כמו המקום הנכון בשבילה. נתניהו מחפש נשים שישתלבו ברשימה הבאה לכנסת, ושמאלוב-ברקוביץ' יכולה להיכנס תחת המשבצת הנשית, האזורית ואפילו תחת זו של העולים, על אף שהיא כבר עולה ותיקה מאוד. "אם תסגור את ערוץ עשר, היא יכולה להיות יותר פופולרית ממירי רגב בקרב מצביעי נתניהו", אומרים בשוק התקשורת. מצד שני, ספק אם לבוחרי הליכוד, ערוץ עשר באמת כל-כך מפריע כמו שהוא מפריע למשפחת נתניהו, שסבלה אישית מתחקירי הערוץ.

אדם המכיר אותה היטב הצהיר השבוע: "אין ליוליה שום כוונה לרוץ לפריימריז בליכוד. היא קיבלה עכשיו מינוי לארבע שנים לתפקיד יו"ר המועצה, וזה זמן מעולה לנצל את המשבר שנוצר עכשיו ולתקן את כשלי שוק התקשורת".

חברי המועצה שאליהם פנינו, סירבו להתייחס להתנהלות שמאלוב-ברקוביץ' בסוגיית המיזוג. אחת מהן אמרה: "יוליה ואני לא חושבות אותו דבר, אבל אני רוצה להאמין שזו שאלה של תפיסת עולם ולא מעבר לזה. אין לי באמת שום מידע על דבר לא הוגן שנעשה".

"אני לא חותמת גומי"

מי שבוחשים בנושא המיזוג, מגחכים לשמע הדברים הללו וטוענים כי היעדר ההגינות וחוסר המקצועיות שמשדרת שמאלוב-ברקוביץ' זועק לשמיים. החל מבקשתה לקבל מהממונה על ההגבלים העסקיים מידע שמוגדר כחסוי מבחינה פיננסית, המשך בהצהרותיה להפוך את ערוץ עשר לערוץ חדשות, רעיון שכבר נבחן בעבר והוגדר כחסר היתכנות כלכלית וכלה "בחפיפניקיות שבה היא מבטלת את דוקטרינת הפירמה הכושלת, שנבחנה ברשות ההגבלים בצורה מדוקדקת, ולא אושרה, למשל, לפני פיצול ערוץ 2. רשת ועשר ניסו כבר אז להשתמש בטיעון הזה, אך נדחו".

באשר למידע החסוי - מדובר במסמכים שמסרו כמה גופי תקשורת, לא רק עשר ורשת, כדי לאפשר לרשות לקבל תמונה רחבה יותר, וללא אישורם היא אינה יכולה להעביר אותם הלאה. בעלי המניות של רשת ועשר טוענים שאת הנתונים הכספיים כן הציגו בפני שמאלוב-ברקוביץ', וחיפוש אחר מידע נוסף אינו מעניינה ונועד לבנות אותה ציבורית כשוות כוח לממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין.

דוגמה למשחקי האגו שהתקיימו כאן אפשר היה לראות בבקשתה של שמאלוב-ברקוביץ' לקבל את החומרים שעמדו ביסוד החלטתה של הלפרין, חוות-הדעת הכלכליות שהוגשו לה ונימוקי החלטה. בתגובה, קיבלה מכתב מעורך דין ברשות ההגבלים שמפנה אותה לאתר הרשות ומצרף קישורים להודעות לעיתונות שהוציאה הממונה בנושא. שמאלוב-ברקוביץ' ראתה בכך עלבון אישי ושחררה על כך קיטור, כפי שאפשר היה לראות בשיחות סגורות. "הלפרין כנראה פחדה שתעשו עליה תחקירים", היא אמרה לעיתונים בערוץ עשר, "'אבל אני לא מפחדת מכם. אני יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ואני לא חותמת גומי'".

"יוליה", אומרים מי שנכחו שם, "מדברת על המיזוג בלשון עבר ומצהירה ש"לא משנה מה תגידו, זה לא יצא לפועל, 'תתחילו לעבוד על חלופות אחרות, כמו ערוץ חדשות'. הלפרין הוציאה לה את הערמונים מהאש כשקבעה שאין היתכנות כלכלית להמשך קיומו העצמאי של עשר, אבל היא בחרה להחזיר אותם לאש במקום להשתמש במפלט הזה.

"הטכניקה שלה מתוחכמת, היא אומרת שהיא עושה את הדברים מתוך דאגה לערוץ עשר. טוענת שיש לה תוכנית כלכלית שתחזיק את הערוץ בחיים, אבל מסרבת להראות אותה. אומרת שהיא לא רוצה שהוא ייסגר ונאבקת לשמור עליו באוויר כדי שהעצמאות שלו תישמר, אבל בעצם הורגת אותו לאט".

החשש הגדול של רשות ההגבלים, שדחף אותה לאישור המיזוג, היה שאם ערוץ עשר יפשוט את הרגל, נישאר רק עם חברת החדשות (לשעבר חדשות 2), שהייתה עלולה לאבד מהמוטיבציה ומהביקורתיות שלה בהיעדר תחרות. כמו שזה נראה מהאופן שבו יו"ר הרשות השנייה מושכת זמן, את שמאלוב-ברקוביץ' זה מטריד הרבה פחות.

"כולם מדברים מפוזיציה"

אז איך כדאי לקרוא את המפה? בהנחה שהמיזוג אכן ירד מהפרק, מעריכים גורמים בשוק, לפחות לגבי רשת, שעידן עופר ימצא את דרכו החוצה, כפי שהוא רוצה, ואת מקומו יתפסו כמה בעלי מניות, שיחזיקו בפחות מ-5% כל אחד. ערוץ עשר ימצא דרכים יצירתיות להשאיר את חברת החדשות שלו באוויר, מתוך שאיפה לספק עכשיו, או בנובמבר 2020, שירותי חדשות לרשת.

"מאוד קל להתמסר לסיפור שהעיתונאים בערוץ עשר מבקשים למכור לנו", אומרים גורמים בשוק התקשורת, "אבל צריך לזכור שכולם מדברים פה מתוך פוזיציה. שימו לב שבעלי המניות של עשר שותקים ונותנים לעיתונאים של ערוץ עשר לעשות בשבילם את העבודה, ולזעוק כי אם לא יקודם המיזוג כפי שהוא מוצג כעת, ייסגר ערוץ עשר והדמוקרטיה תיפגע. נוח לבעלי המניות להצטייר כמי שאומרים 'תחזיקו אותי, אני עוזב, אלא אם כן תאשרו את המיזוג בתנאים שלי'. כאילו ב-RGE (בעלת השליטה בערוץ עשר, ראו תרשים) לא נכנסו לעסק רק ב-2015 וידעו כבר אז כמה השוק בעייתי. וכאילו אודי אנג'ל לא מתכוון להישאר ברשת, גם אם הוא מפסיד".

מה שבטוח, גם לשמאלוב-ברקוביץ' הרבה יותר קל לריב עם דרוקר, הטאלנט הבכיר של ערוץ עשר ומי שנתפס בקרב בוחרי הליכוד כנציגה הבכיר של התקשורת השמאלנית ששואפת "להדיח" את נתניהו. האופציה שבה היא מתקוטטת ישירות עם בעלי הבית שלו, הרבה פחות סקסית וגם הרבה פחות נעימה לכל הצדדים.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ועובדי ערוץ עשר / צילום: שלומי יוסף

מה דעתה האמיתית על המיזוג? "יוליה לכשעצמה חושבת שלא צריך מיזוג כי הוא לא יפתור את הבעיה", אומר אדם המקורב אליה, "אבל כמנהלת רשות שיש לה דירקטוריון וכללים, היא חייבת לעמוד בכללים וכל חטאה היה שהיא אמרה את זה".

"עובדי ערוץ עשר", מוסיף גורם מסביבת הרשות השנייה, "לא מעלים את יוליה לבדה על המוקד - דרכה הם פוגעים בביבי וגם רומזים לבעלי המניות מה יעשו להם אם חלילה יחליטו לרדת מהמיזוג. הם רוצים להביא אותה לקבל החלטה בדרך של איומים והפחדות, שתגרום לה לאשר את המיזוג בלי הליך של בדיקה על-פי מינהל תקין. היא ביקשה את ההסכם בין קשת לרשת לגבי הפעלת חברת החדשות; הסכם סופי בין רשת לבין ערוץ עשר; ומערוץ עשר ביקשה שיראה שאין קונה. המועצה לא קיבלה אף אחד מהדברים הללו. באותה ישיבה אמרה יוליה לחברי המועצה: אתם תראו שתוך שבוע-שבועיים הם ייצאו בהודעות שהם חוזרים מהמיזוג ויפילו הכול עלינו, כי אין להם תשובה לאף אחד מהדברים שביקשנו".

עם זאת, ואם נשים בצד את ההתבטאויות המוחצנות בתקשורת, מי שפגש אותה לאחרונה התרשם שמאחורי כל הרעש והצלצולים, ספק אם שמאלוב-ברקוביץ' תהיה מוכנה להירשם בדפי ההיסטוריה כזו שתוריד את השאלטר מעל ערוץ עשר. "יוליה מבינה שאם היא לא תאשר את המיזוג, היא תהפוך לאויבת הדמוקרטיה והעיתונות החופשית", אומרים מי שדיברו איתה בשבוע החולף. "ואם תאשר אותו בתנאים לא מוצלחים, תיתפס כמי שפגעה בחוסר אחריות בשוק הטלוויזיה".

לפי ההתבטאויות שלה לאורך השנים, לא בטוח שהאפשרות הראשונה בעייתית כל-כך עבורה.

"בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה לסגור ערוץ. כשם שנתניהו העניק בסופו של דבר את הרישיון לערוץ עשר ב-2015, כך ההערכה היא, שגם היא בסופו של דבר תתעשת ותאשר את המיזוג בכפוף לסייגים שיעניקו לה את הכבוד הרגולטורי המתבקש. ובכלל, להגיד שהיא לא מבינה כלום, זה לא הוגן. אפשר לפחות להגיד עליה שהיא עקבית".

עקבית? וכאן מביאים כמה מהמרואיינים שעמם שוחחנו ידיעה שפורסמה ב-2010 שמתארת את מאבקה של שמאלוב-ברקוביץ' במזגן המקפיא בכנסת. "כבר אז היא הייתה נגד מיזוג", הם אומרים בחיוך.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתשברונות לב, סטוצים, הזדמנויות נדל"ן ופטריות בטוויסט יפני