הצעת חוק בעקבות פרשת פוזננסקי-כץ: לאפשר השעיית שופטים זמנית

הצעת חוק חדשה של ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) צפויה לאפשר לבית הדין המשמעתי לשופטים סולם ענישה מדורג לשופטים בכל הנוגע לסקנציה של הרחקה מכס השיפוט. פרשת שופטת השלום בת"א, רונית פוזננסקי-כץ, שהודחה לצמיתות מכס השיפוט בעקבות פרשת המסרונים, הציפה את הלאקונה (חסר) בחוק שלא מעניקה לביה"ד המשמעתי סמכות להשעות שופטים לתקופה זמנית. בעקבות זאת יזמה לאחרונה סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ סויד, הצעת חוק שנועדה לתקן לאקונה זו ושתאפשר לביה"ד המשמעתי אפשרות של השעיית שופט עד לתקופה של שנה.

ביולי האחרון החליט ביה"ד המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, כי פוזננסקי-כץ, תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה המביכה. השופטים דחו בכך את הסדר הטיעון שאליו הגיעה פוזנסקי-כץ עם התביעה, שלפיו העונש שיוטל על השופטת יהיה השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים, אז היא הושעתה באופן זמני, ועד מתן
גזר-הדין.

בדחותו את הסדר הטיעון, ביה"ד המשמעתי ציין כי בסמכותו להטיל רק את אחד העונשים שנקובים בחוק: הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום שיפוט אחר או העברה לצמיתות מן הכהונה. ביה"ד קבע שמאחר וארבעת העונשים הראשונים קלים מדי לטעמו, עליו להטיל את העונש הכבד יותר - ההדחה.

ביום רביעי האחרון דן בית המשפט העליון בעתירה שהגישה השופטת רונית פוזננסקי-כץ נגד החלטת ביה"ד המשמעתי. במהלך הדיון בעתירה ביקש עו"ד רם כספי, בא-כוחה של השופטת המודחת, להגיע להסדר שלפיו השופטת פוזננסקי-כץ תינזף, תושעה זמנית, והדחתה תבוטל. אולם גם אם שופטי בג"ץ חושבים שהעונש שהוטל על פוזננסקי-כץ הוא מוגזם, עדיין לא ברור אם הם יכולים לקבל את העתירה - וזאת בשל היעדר סמכות חוקית המאפשרת לביה"ד המשמעתי להטיל על פוזננסקי-כץ עונש של השעיה זמנית.

"סולם הולם, מאוזן ומידתי"

הצעת החוק החדשה של ח"כ סויד נועדה להסדיר את המצב. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "מדרג אמצעי הענישה לוקה בפער משמעותי, שהרי לפי המצב כיום בעוד ארבעה מתוך חמשת הסעיפים מאפשרים את המשך עבודתו של השופט, הסעיף האחרון עניינו הדחתו לצמיתות. יוצא אם כן, כי בידי בית הדין עומדות למעשה שתי ברירות, האחת להותיר את השופט בתפקידו והשנייה להדיחו לצמיתות".

ח"כ סויד אמרה היום ל"גלובס" כי: "לכל אדם הזכות שיהיה לו את יומו בבית המשפט והוא יזכה להישפט משפט צדק על מעשיו. גם לשופטים מגיעה זכות זו. חובתנו כמחוקקים, המשמשים כפה וכקול לכלל הציבור, לתקן את החקיקה הקיימת היום באשר לענישה המשמעתית של שופטים".

לדברי ח"כ סויד, "הצעת חוק זו באה להדגיש כי המחוקק סבור שלשופט יש את הסמכות להתפשר ולהעביר מהכהונה גם באופן זמני ולא רק לצמיתות. הצעת החוק תיצור סולם הולם, מאוזן, ומידתי בדין המשמעתי של השופט המתבסס על נסיבות המקרה ולא דן באופן מיידי את השופט לחומרה יתרה. החברה הישראלית מצפה משופט לנורמה ערכית ומוסרית גבוהה, אך הענישה על עבירת משמעת חייבת פרופורציה לנסיבות המקרה".

יצוין כי השבוע תמסור שרת המשפטים, איילת שקד, לבג"ץ, את עמדתה ביחס להסדר שביקשה פוזננסקי־כץ. ההסדר תואם גם את הצעת החוק של סויד.

התכתבות בווטסאפ עם חוקר

"פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ני"ע החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ב-16 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.