הערעור של ברק כהן נדחה; העליון: "מחאה ציבורית אינה מצדיקה ביצוע עבירות פליליות"

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של כהן, הפעיל החברתי המואשם בהטרדת ראשי המערכת הבנקאית, כנגד השעייתו מהעיסוק בעריכת דין למשך שנה וחצי, בשל האישומים נגדו

ברק כהן / שלומי יוסף
ברק כהן / שלומי יוסף

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של ברק כהן, הפעיל החברתי המואשם בהטרדת ראשי המערכת הבנקאית, כנגד השעייתו מהעיסוק בעריכת דין למשך שנה וחצי, בשל האישומים נגדו. השופט מני מזוז דחה את טענתו של כהן, כי מדובר בפעולות שביצע כחלק מהתגייסותו למען מאבק חברתי כלכלי בעל חשיבות רבה לציבור - פעילות המהווה נכס ללשכת עורכי הדין - וקבע, כי "השעייתו של כהן אינה בגין פעילותו הציבורית אלא בגין עבירות פליליות בהן הואשם, במסגרת פעולות שנקט בגין הליכי הוצאה לפועל שנקט נגדו בנק לאומי".

עוד ציין השופט מזוז, כי "גם אם היה אכן מדובר בפעילות מחאה ציבורית, אין בכך כדי להצדיק ביצוע עבירות פליליות".

כהן, נזכיר, הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור על רקע שיר מחאה מעליב ופוגעני שחיבר בגנותו של חוקר משטרה בירושלים בשם אלון חמדני. בנוסף, עומד כהן בימים אלה לדין פלילי ביחד עם כמה מחבריו בגין כמה פעולות מחאה שלהם נגד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ונגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן. במקביל להליכים הללו קיימה לשכת עורכי הדין הליכים להשעייתו מהעיסוק בעריכת דין בשל העמדתו לדין פלילי.

הטרדות כלפי רקפת רוסק עמינח, ובתה

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, החזיק כהן חשבון בבנק לאומי, והיה מצוי ביתרת חובה. סמוך לחודש יולי 2013, פתח בנק לאומי בהליך משפטי נגד כהן על מנת להביא לפירעון חובו. באוקטובר 2013 ניתן פסק דין לפיו על כהן לשלם לבנק לאומי סך של 147 אלף שקל, בתוספת הוצאות שונות. משנמנע כהן לבצע את פסק הדין, החל בנק לאומי בהליכי הוצאה לפועל על מנת לממשו; ואז כהן (כך על פי האישום) החליט לפעול נגד מנכ"לית בנק לאומי, רוסק-עמינח, וכן נגד מנכ"ל בנק הפועלים דאז, כשהוא מאגד סביבו אחרים באמתלה של פעילות ציבורית נגד ראשי מערכת הבנקאות בישראל. בהמשך לכך, הפעיל כהן ביחד עם אדם נוסף דף פייסבוק ואתר אינטרנט בשם "באים לבנקים" על מנת שאלו ישמשו כפלטפורמה ליצירת קשר עם פעילים שונים, אליהם העלו המבקש ואחרים סרטונים של פעולותיהם.

במסגרת האישום מואשם כהן במספר רב של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיותם של מנכ"ל בנק לאומי, רוסק עמינח, של מנכ"ל בנק הפועלים דאז ושל מקורביהם, לרבות בתה הקטינה של מנכ"ל בנק לאומי. כתב האישום מפרט שיחות טלפון מטרידות שנעשו כלפי מנכ"ל בנק לאומי וכלפי מנכ"ל בנק הפועלים דאז, או אל מקורביהם, והגעה אליהם בהיותם בבתיהם, ברכבם או באירועים פרטיים, בלוויית אחרים ותוך קריאה במגפון. עוד נטען, כי על רקע בקשה של מנכ"לית בנק לאומי כי המבקש יימנע מלערב את בנותיה הקטינות במאבק אותו ניהל נגדה, פרסמו כהן ואדם נוסף באינטרנט סרטון וידאו של המבקש הממוען לרוסק-עמינח, שבו נראה ונשמע המבקש כשהוא מאיים כי אם המערכת הבנקאית לא תחדל תוך 30 ימים מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים שונים, יערב כהן את בנותיה הקטינות של רוסק-עמינח במאבק אותו הוא מנהל נגדה.

באישום נוסף מואשם כהן, כי בעט במפשעתו של קצין משטרה, שהגיע לדירתו בעקבות מהומה שיצר המבקש יחד עם אחרים. בהמשך לכך, הגיע כהן עם אחרים אל שכונת מגוריו של הקצין, וחילק כרזות "אזהרה" מפני אותו קצין. בגין מעשים אלו יוחסו לכהן עבירות של מהומה ועלבון במקום ציבורי, תקיפת שוטר, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור.

בבקשה להשעיה זמנית ממקצוע עריכת הדין נטען, כי יש להשעות את כהן מעיסוק בעבודתו כעורך דין עד למתן פסק דין חלוט בעניינו, וזאת לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לו, אשר יש בהן משום קלון.

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז קיבל את הבקשה, והורה על השעייתו הזמנית של כהן מעיסוק בעבודתו כעורך דין למשך 18 חודשים. בין היתר נקבע בהחלטה, כי לא ניתן להכשיר התנהגותו של עורך דין הפוגעת, המטרידה והמאיימת על אדם, כאשר מנגד עומדת הזכות לחופש הביטוי להפגנה במאבק דמוקרטי, וכי הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת.

התנכרות לחוק

על החלטה זו ערער כהן לבית הדין המשמעתי הארצי, אשר דחה את הערעור ואף קבע כי ההשעיה תהיה עד למתן הכרעת דין בתיק הפלילי התלוי ועומד נגד כהן. כהן ערער שוב - הפעם לבית המשפט המחוזי בירושלים, ושוב נדחו טענותיו. המחוזי קבע, כי התמונה הלכאורה עקבית העולה במקרה של כהן אינה מתיישבת עם הרמה המקצועית והאתית המצופה ממי שהוא חלק מן המערכת המשפטית, אלא מלמדת על מידה ועוצמה ממשיים של התנכרות לחוק, אשר אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המינימליים המצופים מעורך דין, וזאת גם אם תתקבל טענתו של המבקש כי פעולותיו נעשו במסגרת של מחאה פוליטית. על כן, נקבע כי בנסיבות המתוארות מעשיו של כהן מלמדים במובהק על קיומו של קלון המצדיק השעיה, אף שלא בוצעו במסגרת מילוי תפקידו כעורך דין. עם זאת, נקבע כי יש לקבל חלקית את ערעורו במובן שהשעייתו הזמנית של כהן תועמד על 18 חודשים, כפי שנקבע לראשונה בפסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי.

על פסק דין זה ביקש כהן לערער לבית המשפט העליון. בבקשתו, הציג כהן שורה של שאלות עקרוניות כלליות בנוגע לחופש הביטוי בחברה הישראלית, למעמדו של עורך הדין בחברה הישראלית, באשר לנורמות המצופות ממנו ועוד. בין היתר, טען כי בהתגייסותו למען מאבק חברתי כלכלי בעל חשיבות רבה לציבור, הוא עשה רבות כדי לתקן את דימויים של עורכי הדין כמנותקים מבעיותיו החברתיות כלכליות של הציבור, וכמי שרק פועלים למקסום תועלתם האישית כלכלית. כן נטען כי הקביעה לפיה קיים קונצנזוס ברור, חד ערכי וידוע לדמותו הראויה של עורך הדין אשר משקיע מזמנו, מרצו וידיעותיו לשם מעורבות ופעילות חברתית ופוליטית היא שגויה. לטענתו, קיים ציבור עורכי דין שחשוב כי גם קולו יישמע, המאמין כי פעולותיו של כהן - אותן ביצע, לטענתו, כחלק מהתגייסותו למען מאבק חברתי כלכלי בעל חשיבות רבה לציבור - היא דווקא בבחינת נכס ללשכת עורכי הדין, מגשימה את המטרות לשמה הוקמה הלשכה בצורה רחבה ועמוקה יותר, ומהווה נכס למקצוע.

השופט מזוז דחה את בקשתו של כהן לערער על פסה"ד המחוזי, וקבע כי אין הצדקה לקיים דיון בערכאה רביעית בעניינו. השופט ציין, כי בבקשת רשות הערעור מציג כהן שורה של שאלות עקרוניות כלליות בנוגע לחופש הביטוי בחברה הישראלית, למעמדו של עורך הדין בחברה הישראלית ועוד - אשר יפות לגופן - אלא שההכרעה בכל אלה אינה נדרשת היות שהשעייתו התבקשה לאור העמדתו לדין עקב ביצוען של עבירות פליליות. "לנוכח האמור, הסוגיות אותן מעלה המבקש בבקשתו אינן רלוונטיות לענייננו, והמקרה דנן לא מעלה שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים", נקבע. עוד נקבע, כי "אין ספק כי המעשים המיוחסים לכהן בענייננו עולים כדי קלון, בוודאי כאשר הם מבוצעים על ידי עורך דין".

השופט מזוז ציין בין היתר, כי "יש שעבירה שאינה חמורה במהותה תיחשב כעבירה שיש עמה קלון לעניין עיסוק מקצועי מסוים, בשל זיקה מיוחדת בין תחום העיסוק המקצועי לבין העבירה, ומאידך, היא לא תיחשב כעבירת קלון לעיסוק אחר או תפקיד אחר. גישת הקלון הפונקציונלי תקפה במיוחד בנוגע לתחומי עיסוק מקצועי בהם יש דרישה להעדר הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, אך היא רלבנטית גם לכהונה בתפקידים ציבוריים. כך למשל, עבירת תכנון ובניה עשויה להיחשב כעבירה שיש עמה קלון ככל שמדובר בעבירה שבוצעה על ידי חבר מוסד תכנון, אף שבמקרה אחר לא תיחשב ככזו".

*** חזקת החפות: ברק כהן לא הורשע בכל עבירה המגוללת באישום התלוי ועומד נגדו, ועל כן הוא זכאים ליהנות מחזקת החפות. יש לזכור כי הוא בחזקת חף מפשע, כל עוד לא הורשע בדין.