מפסיק ללכת בין הטיפות: היועמ"ש מנדלבליט נעמד היום על הרגליים האחוריות והבהיר לשקד שיש גבול

"הזובור" שעושה בשבועות האחרונים שרת המשפטים איילת שקד למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, העמיד את הבוס של זילבר, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, בתווך בין שתי הבכירות הניצות. 

מנדלבליט נקלע לדילמה לא פשוטה: מצד אחד, חשוב לו מאוד לתת גיבוי לזילבר שפועלת מטעמו ושגם מיודדת עמו שנים ארוכות. ולא פחות חשוב מכך - מנדלבליט יודע שחוסר גיבוי מספק לזילבר מעורר עליו כעס בתוך משרד המשפטים מצדם של פרקליטים שרואים בהבעת אי-אמון בזילבר כהבעת אי-אמון כוללת וכניעה ללחצים פוליטיים של שקד. 

אבל מהצד שני, מנדלבליט רוצה להמשיך לשמור על מערכת יחסים טובה עם שרת המשפטים. במידה רבה הוא גם שותף לתפיסה של שקד, שזילבר הגזימה בהתבטאויות שלה, אשר חלקן היו מיותרות לטעמו. 

עד היום, את הדילמה שבה הוא מצוי פתר מנדלבליט בדרך של ניסיון ללכת בין הטיפות. הוא לא נכנע לדרישה של שקד להשעות את זילבר מהשתתפות בוועדות הכנסת, אבל נזף בזילבר ודרש ממנה לפנות אליו לאישור להשתתפות בכל דיון ולתאם עמו את תוכן הדברים שבכוונתה לומר. 

ביממה האחרונה חלה הסלמה בניסיון של שקד להגביל את עבודתה של זילבר. מנדלבליט התייצב בוועדה לביקורת המדינה כדי לייצג את עמדתו בסוגיה החשובה של מעמד שומרי הסף, ושלח את זילבר לדיון בוועדת הכלכלה בנושא הרפורמה במשק החלב. הוא לא שיער שזה לא יספק את שקד. 

אבל שקד לא מוותרת. היא מיהרה להודיע כי היא תתייצב במקומה של זילבר. אומנם בעלה של שקד הוא קיבוצניק במקור, ואומנם היא ומפלגתה מעודדים את החקלאות, אבל לא בטוח שסוגיית הרפורמה במשק החלב היא סוגיה שמדירה שינה מעיניה. המטרה המוצהרת שלה בהופעה בוועדת הכלכלה הייתה אחת - למנוע את הופעתה של זילבר. שקד, חשוב לומר, פעלה בכך בהתאם לתקנון הכנסת. 

כצפוי, במהלך הדיון בוועדת הכלכלה הותקפה שקד על-ידי חברי כנסת מהאופוזיציה. ומנדלבליט? שוב הוא מצא את עצמו בתווך. אבל הפעם הוא הפסיק ללכת בין הטיפות. ממקום מושבו בוועדה האחרת, הבהיר היועמ"ש שנמאס לו: בדיון בוועדה לביקורת המדינה, אמר מנדלבליט כי מבחינתו, זילבר היא נציגתו בדיון המקביל. כשיו"ר הוועדה יחימוביץ’ הקשתה ושאלה: "אם זילבר תאמר את דברה, היא תייצג את עמדת המשרד?", ענה מנדלבליט: "היא תייצג את העמדה שלי, היא נמצאת שם בגללי, אני שלחתי אותה. היא לא באה מטעם עצמה". 

"אני איש מקצוע ולא פוליטיקאי, לא מתיימר וגם לא אהיה. יש לי תפקיד ניהולי לנהל את מוסד הייעוץ המשפטי למשלה. וכשאני צריך לשלוח מישהו לכנסת, זה על דעתי", אמר היועמ"ש.

מנדלבליט הבהיר: "מבחינתי, זילבר תמשיך להופיע בכנסת". הוא הסביר: "סברתי כי דבריה של זילבר בעבר חרגו מהראוי, והם לא היו צריכים להישמע. הערתי לה על כך. יש מקום להביע גם דברים ערכיים ומוסריים, אבל יש דרך לומר אותם. ביקרתי את חוק הלאום שעושה נזק גדול, אך השתדלתי לשמור על העמדה המקצועית". 

הזהירות של מנדלבליט עד היום מאפיינת את התנהלותו כיועמ"ש בכלל. יש בה גם יתרונות עליהם עמדנו בעבר. למשל, עדיף להעמיק ולקחת את הזמן מאשר לקבל החלטות נמהרות. אבל היום מנדלבליט הפסיק להיזהר יתר על המידה. היועמ"ש הבין שההתערבות של שרת המשפטים בעבודתו עלולה להפוך למדרון חלקלק. 

היום שקד מגיעה לדיונים בוועדת הכנסת כמי שמתיימרת לייצג את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. מחר שקד או פוליטיקאי בכיר אחר ינסה לנגוס בסמכויות נוספות של היועץ המשפטי לממשלה. 

כשחברת כנסת שהיא שרת המשפטים אומרת שהיא מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה בוועדות הכנסת, אז יש כאן בלבול יוצרות לא בריא. יש כאן סוגיה מהותית של התערבות יתר בסמכויות היועמ"ש. בסופו של דבר, לא מדובר רק בסוגיה שנוגעת לכבוד של זילבר או לכבודה של שקד - מדובר באופן שבו מתנהלת הדמוקרטיה הישראלית.