הנקראות ביותר

תיק 4000: שלמה פילבר חושב שתופרים תיק לנתניהו

בדיקת הרישיון שניתן ל-yes חושפת: לנתניהו לא הייתה חובת התייעצות עם מנכ"ל המשרד, ולכן עדות אבי ברגר לא רלוונטית • בינתיים, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו • פרשנות

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

1. המשטרה והפרקליטות הפכו את אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, לאותו "גורם מקצועי" שהתנגד למיזוג בזק-yes ונתניהו עקף אותו לכאורה ולכן היטיב עם בזק. בחודשים האחרונים הסברתי כאן לא אחת מדוע התיאוריה הזאת מנותקת מהמציאות, אבל היום אני חושף שעדותו של ברגר כלל לא הייתה רלוונטית, מסיבה פשוטה: לפי החוק והרישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין שנתנה המדינה (משרד התקשורת) ל-yes, ברגר לא היה פקטור באישור המיזוג. בסעיף שעוסק באפשרות של העברת השליטה בחברה נכתב: "לא ייעשה שינוי במישרין או בעקיפין, בבת אחת או בחלקים - אלא אם אישר השר, בהתייעצות מועצת הכבלים והלוויין, את השינוי בכתב ומראש". כלומר, לשר התקשורת אין חובת התייעצות עם מנכ"ל משרד התקשורת או בכיר אחר במשרד. חלה עליו חובת התייעצות רק עם מועצת הכבלים והלוויין, כמובן לאחר האישור של רשות ההגבלים העסקיים, וזאת נתניהו עשה. אני רוצה להדגיש זאת שוב ושוב: עדותו של ברגר במשטרה איננה רלוונטית, אלא זו של ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, וכמובן גם עדותו של ד"ר אסף אילת, שחתום על אישור המיזוג מטעם הרשות להגבלים עסקיים. 

2. אבי וייס, שסיים שירות ארוך במשטרה בדרגת ניצב משנה, כותב זה שנים רבות על ענייני תקשורת ובקי מאוד ברזי המשרד. במשך חודשים ארוכים הוא צולל לפרטי הפרטים של ההחלטות שהתקבלו בנוגע לבזק ומפרסם את מסקנותיו, פרק אחר פרק, באתר "טלקום ניוז" שבבעלותו. בפרק שפורסם ב-6.1 הוא כתב על תיק 4000: "פרק שישי בסדרה, שמבוסס כמו כל הפרקים הקודמים רק על עובדות המגובות במסמכים בהיקפים עצומים. התיאור כיצד נולדו שיבושים רגולטוריים חמורים, 'מגדל בבל' של כאוס רגולטורי, ש'דופק' את בזק ומיטיב עם מתחרותיה הפוך לתיאור שמנסים להעליל על נתניהו. ממש 'תפירת תיק'".

ביום הפרסום התרחשה מיני דרמה בתיק 4000, שעשתה רעש רק בטוויטר. וייס צייץ את הפרק שלו על  תפירה כביכול של תיק לנתניהו, ומי פיברט אותה, כלומר סימן את הציוץ כאהוב עליו? לא אחר מאשר עד המדינה שלמה פילבר! לא עברו כמה ימים ואחד מ"פרשני" הטלוויזיה, כלומר מדוברי הפרקליטות, אמר שאפשר יהיה להסתדר בלי עדותו של פילבר. ראשית, יפה שהפרקליטות או מי מטעמה עוקבים אחרי פעילותו של פילבר ברשתות החברתיות; שנית, נראה שעד המדינה פילבר דווקא מגן על נתניהו, בדיוק כפי שהגן בלהט על פעילותו במשרד התקשורת עוד לפני שחתם על הסכם עד המדינה. אז מה יש לנו כאן? יש לנו עד מדינה שאוהב מאוד כתבה על תפירת תיק לנתניהו ומתעקש לאורך כל הדרך שמדיניותו כלפי בזק הייתה מקצועית וללא רבב, ופרקליטות שכביכול מדליפה שהיא תסתדר בלעדיו. אני מקווה מאוד שלא יתברר שהמשטרה והפרקליטות, ברוב להיטותם להרשיע את נתניהו, מיהרו לקנות חתול בשוק - עד המדינה פילבר, אולי מתוך רצון לייצר מומנטום תקשורתי בפרשה. מומנטום בהחלט היה, השאלה אם יש גם עובדות. פילבר חושב שלא, ולא רק הוא.

3. לאורך השבוע נברתי במסמכים רבים, הן של בזק והן של רשות ני"ע, כדי לשרטט את ציר הזמן של מיזוג בזק-yes, והוא מוגש כאן שלב אחר שלב, פגישה אחר פגישה, עם פרשנות שלי לחלק מהאירועים. ציר הזמן הזה רק חיזק אצלי את המסקנה שתהליך קבלת ההחלטות היה ענייני ומקצועי, בלי טובות ובלי הטבות. זאת ואף זאת: מי ש"מרח" את הזמן לשווא (קרוב לשנה) באישור המיזוג היה גלעד ארדן, שר התקשורת לפני נתניהו, ובמיוחד אבי ברגר, שהדבר כלל לא היה בסמכותו. על זה אמר בזמנו אלי הורוביץ ז"ל, מנכ"ל ויו"ר טבע לפני כ-17 שנה: "שיטת הניהול בארץ היא בלתי מתקבלת על הדעת. היא כבר עברה את הגבולות של גרוע. זו קונספציה של אני ואפסי עוד. כשאתה אומר לביורוקרט, 'אבל השר אמר', הוא אומר: 'אז השר אמר'. כשאתה אומר לו, 'אבל הייתה החלטת ממשלה' או 'ועדת שרים', הוא אומר, 'אז הייתה'".

ציר הזמן של אישור המיזוג בין yes לבזק

■ 26.3.2014 

רשות ההגבלים העסקיים מאשרת את מיזוג בזק-yes

הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג בכפוף לשורה של תנאים. האישור היה בתוקף לשנה ועמד לפקוע ב-26.3.2015. מי שאישר את המיזוג היה ד"ר אסף אילת, לאחר בדיקה מעמיקה שארכה חודשים ארוכים, במקומו של פרופ' דיוויד גילה, שעמד אז בראש רשות ההגבלים העסקיים ונמנע מטיפול  באישור המיזוג בגלל ניגוד עניינים. ד"ר אילת, משום מה, לא הוזמן לתת עדות בתיק 4000, אף שהייתה מתבקשת.

■ 14.6.2014

yes מגישה למשרד התקשורת בקשה לאישור המיזוג

זו נקודה קריטית בתיק 4000: הבקשה של yes לשינוי ההחזקות בה, שהגישה למשרד התקשורת, הייתה אמורה להיות טכנית בעיקרה לאחר האישור של רשות ההגבלים, שהועבר לשר התקשורת אז גלעד ארדן, אלא שהוא ובכירי משרדו החליטו "למרוח" את הזמן - בגלל גישה "לעומתית" כלפי בזק של ארדן ובכירי משרדו או משום הרצון להשתמש באישור כתמריץ לא רשמי לזירוז רפורמת השוק הסיטונאי. כך או כך, בחודשים שחלפו מאז הפנייה לאישור, ביקשו משרד התקשורת והמועצה לשידורי כבלים ולוויין בכמה הזדמנויות נתונים ופרטים נוספים והשלמת מידע על ידי yes ויורוקום.

■ יוני 2014 עד יוני 2015

שנה תמימה של מגעים בין נציגי yes לנציגי משרד התקשורת

במשך קרוב לשנה התקיימו כמה פגישות בין נציגי yes לנציגי משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, ובהן נמסר לנציגי yes, שימו לב, "המשרד שוקל תנאים והיבטים שונים ביחס לאישור המיזוג, והמשרד אינו רואה עצמו מוגבל לאישור הממונה או לתנאים שנקבעו בידיו". צריך להדגיש את המילה "שוקל", משום שבמשרד התקשורת אין שום מסמך על התניות שהציג המשרד או מי מטעמו ל-yes בנוגע לאישור המיזוג. מי ש"שקל" תנאים הוא אבי ברגר, שהיה לו אינטרס ברור במריחת הבקשה: הוא עבד בפרטנר ומייעץ כעת לסלקום, שתי חברות המתחרות בבזק.

■ 5.11.2014

ארדן מתמנה לשר הפנים, נתניהו מחליפו כשר התקשורת

כאן למעשה נקברת הטענה שנתניהו פיטר את אבי ברגר "מיד" עם כניסתו למשרד התקשורת. מדובר פשוט בפייק ניוז. אם נתניהו רצה לסייע לאלוביץ' לכאורה, מדוע הוא לא פיטר את ברגר ימים ספורים אחרי כניסתו לתפקיד שר התקשורת? הפיטורים התרחשו כעבור יותר מ-7 חודשים לאחר כניסת נתניהו לתפקיד זה. אמנם היו בחירות במהלך התקופה הזאת, ובכל זאת לנתניהו היו הזדמנויות רבות לפטר את ברגר והוא לא עשה זאת.

■ 8.12.2014

הכנסת מתפזרת בעקבות האישור הטרומי של חוק "ישראל היום"

■ 18.12.2014

פגישה בין רון אילון, אז מנכ"ל yes, לאבי ברגר

במהלך המגעים שנמשכו עוד ועוד, נפגשו אילון וברגר, בהשתתפות גורמים נוספים, ודנו בסוגיות שונות שהעלה המשרד במסגרת בחינת המיזוג.

■ 8.2.2015

פגישה בין רון אילון להרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת

בפגישה בין אילון ללבאות נידונו תנאים אחרים או נוספים שנבחנו על ידי המשרד, ואילו אילון הציג בקשה שאישור המשרד לא יותנה בתנאים נוספים מעבר לתנאים שהוצבו על ידי הממונה.

■ 15.2.2015

האסיפה הכללית של בזק מאשרת את תנאי המיזוג ועסקת בעלי העניין

בעלי המניות בבזק מאשרים שתי החלטות שעמדו על סדר יומה של האסיפה הכללית: האחת, הפחות משמעותית, היא קבלת תנאי המיזוג ומימוש האופציה שהייתה לבזק ב-yes ל-8.6% נוספים. השנייה, המשמעותית יותר, היא התקשרות בהסכם הרכישה ורכישת מלוא מניות יורוקום והלוואת הבעלים ב-yes. זו אותה עסקת בעלי עניין מפורסמת, שנחקרה על ידי רשות ני"ע נמצאה פגומה בחלקה, אבל איננה קשורה לנתניהו, כיוון שזו עסקה בין שתי חברות. באותו זמן, השלמת הסכם הרכישה ורכישת מניות יורוקום הייתה כפופה לאישור שר התקשורת, לאחר היוועצות המועצה לשידורי כבלים ולוויין. נכון לאותו "יום העלאת השליטה", לא התקבל אישור שר התקשורת אז נתניהו.

■ 17.3.2015

בחירות לכנסת ה-20: הליכוד זוכה ב-30 מנדטים ומרכיב את הממשלה

■ 19.3.2015

אילון וברגר שוב נפגשים עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין

בפגישה עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי שגב, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד והרן לבאות, הובהר ל-yes שהמשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל אם יש צורך להתנותו בתנאים נוספים על אלו שקבע הממונה. שימו לב: הן ברגר והן לבאות, שני הגורמים הלעומתיים ביותר והמיליטנטים ביותר נגד בזק סברו אז שאין מניעה לאישור המיזוג (!). אמנם הם שקלו אם יש להתנותו בתנאים נוספים אך תנאים כאלה מעולם לא גובשו במסמך רשמי וכיוון שמכך גם מעולם לא הוגשו באופן רשמי לצד השני, כלומר, yes. משמעות הדבר היא שאותם תנאים היו מעין איום מרחף באוויר של ברגר.

■ 22.4.2015

מועצת הכבלים והלוויין מבקשת מידע על העסקה

yes מקבלת את מכתבו של היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין, שבו הוא מבקש מידע על העסקה, לרבות שינויים במבנה השליטה ב-yes לאחר העסקה ומידע על עסקאות של yes עם קבוצות יורוקום. yes השיבה לפנייה זו עוד באותו חודש.

■ 15.5.2015

הממשלה החדשה בראשות נתניהו מושבעת

■ 17.5.2015

אבי ברגר מפוטר באותה שיחת טלפון מפורסמת על ידי נתניהו וב-8.6 נכנס לתפקיד שלמה פילבר לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת.

■ 21.6.2015

פגישה בין מנכ"ל yes לנציגי מועצת הכבלים והלוויין

אילון וגורמים נוספים בחברה נפגשים עם נציגי מועצת הכבלים והלוויין ועם היועצים הכלכליים מטעם המועצה ודנים במתן האישור. המועצה שכרה את חברת עדליא כדי שתיתן חוות דעת כלכלית וזו אישרה המיזוג. הצעד הזה גרר ביקורת רבה וטענות לקונספירציה, אבל למעשה מדובר באותה רעה חולה של הרגולציה הישראלית: משפטיזציה וכסת"ח. מהפחד מפני מה יגידו, כמעט כל אישור צריך להיות מגובה בחוות דעת כלכליות, וזה מה שעשתה ד"ר יפעת בן חי שגב. היא, בניגוד לד"ר אילת, דווקא הוזמנה לתת עדות ואמרה שהתהליך היה סדור, מקצועי וללא כל לחצים מצד נתניהו. בראיון לגלי צה"ל בספטמבר אשתקד אמרה: "ההמלצה לאשר לאלוביץ' את מיזוג בזק-yes הייתה מקצועית נטו ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין נתניהו לאלוביץ' כלל לא הייתה על השולחן".

■ 23.6.2015

שר התקשורת נתניהו מאשר את המיזוג.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות