שאול מרידור: "גם הציבור יממן את פרויקט המטרו, שעלותו 150 מיליארד שקל"

בשיחה עם עמירם ברקת, במהלך כנס metroTLV, הוסיף הממונה על התקציבים באוצר ואמר: "האיזון העדין חייב להיות כזה שבו אנחנו פועלים בצורה אחראית. האם נכון שמישהו בדימונה ישלם יותר מס הכנסה כדי להקים מטרו בגוש דן? התשובה היא כן, אבל עד רמה מסוימת"

שאול מרידור / צילום: שלומי יוסף
שאול מרידור / צילום: שלומי יוסף

שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, בשיחה עם עמירם ברקת, במהלך כנס metroTLV של נת"ע, משרד התחבורה ומשרד האוצר.  

"בדיקת מבקר המדינה היא חסויה ונשמור אותה ככזו", אמר מרידור ביחס לפרסום אודות כוונת המבקר לבדוק את הגירעון. "במשרד האוצר עובדים ושואפים ש-2019 תסתיים בגירעון נמוך ככל האפשר. כרגע הצפי הוא לגירעון גבוה. נצטרך שיתוף פעולה בין כל האגפים במשרד, ואנחנו עושים את זה".

האם לציבור יש סיבה לדאוג? הגדלת תקציבים לפרויקטים תגדיל את הגירעון ל-3.6%. 
"הגירעון כרגע הוא לא גירעון טוב לעומת מה שתיכננו, 2.9%. הדבר הנכון הוא להיות בגירעון נמוך יותר או נמוך בהרבה. כשאנחנו ניגשים להכין תכנית כלכלית דנים בסדרי עדיפויות. הוא חייב לכלול הגדלה דרמטית בהשקעה בתשתיות תחבורה, בפרט בהסעת המונים, כדי שהמשק ימשיך לצמוח בקצבים גבוהים. אנחנו נציע תכנית אבל בסוף זו החלטה של המדינאים. אין קיצורי דרך, יש יעד גירעון והוא יהיה מחייב ובתוכו ייעשו סדרי העדיפויות. השקעה בהסעת המונים בעיננו היא מאוד חשובה".

לפני כמה שנים לא התעניתם בתחום התחבורה ההמונית בגוש דן. שר התחבורה עסק בקירוב הפריפריה למרכז, נת"ע בזמנו רצתה לצרף מכרז לקו הירוק, בשנה האחרונה מסתערים עלינו עם כמות אדירה של פרויקטים לא רק 3 קווים של רכבת קלה, אלא מטרו. מה גיליתם שלא ידעתם קודם?ֿ
"נכנסתי לתפקיד לקראת סוף 2017 ובעיניי אין שאלה שאחד האתגרים הכי גדולים זה הגודש בפרט במטרופולינים בכלל ובגוש דן בפרט. בכל השוואה בינלאומית שנעשה אפילו מול מדינות שאנחנו לא רוצים להידמות אליהן אנחנו רחוקים מאוד. זה עולה לנו עשרות מיליונים בשנה. לא עניין של נוחות אלא זה באמת עולה עשרות מיליארדים. הדחיפות של הנושא הזה זה קצת כמו משבר הדיור לפני עשר שנים. אנחנו בזמן מספיק כדי לתפוס את האירוע הזה בזמן כדי לא להגיע למקומות לא טובים בעוד עשור. זה פרויקט שצריך להיגמר בזמן סביר. זה לא שהחלטנו להוסיף עוד קו אדום ועוד פרויקט - זה לא דומה לקו בירושלים, זה אירוע אחר. זה אחד הפרויקטים הגדולים בעולם. האירוע של רשת שיודעת להסתכל קדימה - אם לא יקרה עכשיו נפסיד המון כסף ובעתיד יהיה קשה לעשות אותו.

פרויקט המטרו - מה יודעים עליו באוצר?
"כל הממשלה צריכה לשנות כיוון. זה פרויקט שצריך לקבל עדיפות אמיתית בתכנון וביצוע של כל הממשלה. לפני פרויקטים אחרים. לקבל אור ירוק בכל מוסדות התכנון. בעולם הביצוע הממשלה צריכה להתארגן לזה אחרת. מאגף תקציבים דרך משרד התחבורה ומנהל התכנון. פרויקט התכנון התחיל כבר, מקווה שתוך שנה שנתיים נהיה אחרי האירוע הזה. המימון של פרויקט כזה לא יבוא מתקציב נקודה, אלא גם מתקציב, וגדול, אלא גם ממנגנונים אחרים שנהוגים גם בעולם. היכולת שלנו לזהות את התועלת של מה שזה יביא למטרופולין ולקבל מהרשויות ומהאזרחים חזרה לפרויקט. אין ספק שמחצית מהסכום יבוא ממנגנונים כאלה. זה לא פרויקט ל-PPP במובן שאנחנו מכירים. זה פרויקט שיצטרך להתחלק ללא מעט חבילות.

"זה לא פרויקט שיקרה בבת אחת. רוב העולם בנה את מערכות הסעת ההמונים שלו בימים שלמוסדות התכנון לא הייתה את העוצמה שיש לנו היום, לעובדים לא היו זכויות ולציבור לא הייתה במה להגיד את הדברים שלו. היום מוסיפים עוד קו, כמו שקורה בפריז. אנחנו בונים את הבסיס אצלנו. לא יהיו נהגים במערכת החדשה. אין סיבה שלא נבנה מערכות אוטומטיות. זה יקרה בחלקים שיאפשרו גם מימון יותר טוב. עוד 10-15 שנים נעמוד עם מערכת שיבינו את התועלת שלה. כשהמטרו יתחיל, הפעלת הקו האדום יהיה הפרומו של מה שיקרה בגוש דן. נעזור עם פתרונות שיאפשרו תנועה במרחב שבו עושים שיפוצים אדירים. נדרש תיאום ציפיות מול האזרחים שיתמודדו עם קושי לנוע במטרופולין.

למה המדינה לא יכולה להגדיל את חוב התוצר לפרויקט שמחזיר את ההשקעה כפי שאמר החשכ"ל?
"האיזון העדין חייב להיות כזה שבו אנחנו פועלים בצורה אחראית ואי אפשר להגדיל בלי סוף את ההוצאה הציבורית ובלי נטל מסים. האם נכון שמישהו בדימונה ישלם יותר מס הכנסה כדי להקים מטרו בגוש דן? התשובה היא כן, אבל עד רמה מסוימת. מהרמה הזו נרצה לקחת יותר ממי שהמטרו מספק לו ערך. זה פרויקט חברתי שבסוף ישרת את השכבות החלשות והבינוניות.

"עוד לא ידוע על מי יוטל מס, העסקים או האזרחים בגוש דן. איך בדיוק נחלק את התופת בין השלטון המקומי שיקבל ערך ובין המדינה, זו שאלה שעדיין לנו תשובה עליה. בסופו של דבר יהיה איזון, והנדל"ן והעסקים לדעתי צריכים להיות אלו שישלמו בעיקר כי הם המושפעים העיקריים מתוספת הערך של המטרו".

תהיה מוכן לוותר על הכנסות של 40 מיליארד שקל בשנה לטובת פיתוח מערכת תחבורה ציבורית?
"הפרדוקס הוא שהאוצר לוקח מסים מאזרחים מרכב ומדלק ומנדל"ן, הוא מעביר את זה לתקציב המדינה וזה יוצא על דברים. השאלה היא האם אני מוכן לוותר על דברים אחרים בתקציב המדינה למימון הסעת המונים. התשובה היא כן, אבל לפני שמדברים על חלוקת הכסף שיש חייבים לוודא שהמשוואה הפיסקלית נשארת. בסוף סדר העדיפויות והתקציב ברור שיש כמה דברים שהם המנועים העיקריים של המשק, ואחד מהם זה הסעת המונים גם על חשבון של פרויקטים שאפשר לוותר עליהם לטובת הדבר הזה".