דמי התיווך בעסקת בזק: זאב רום ישלם מס של כ-25 מיליון שקל

ביהמ"ש דחה את ערעור המס שהגיש זאב רום נגד החלטת פקיד השומה • כעת ייאלץ רום לשלם מס בגין הכנסה של כ-25 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה משנת 2000 ועד התשלום בפועל – כך שבשורה התחתונה ישלם לרשות המסים 100% מהסכום שקיבל

זאב רום / צילום: שלומי יוסף
זאב רום / צילום: שלומי יוסף

איש העסקים זאב רום ישלם בישראל מס בגין הכנסה של כ-25 מיליון שקל, שקיבל כדמי תיווך בעסקה שבה רכש איש העסקים גד זאבי 20% ממניות חברת בזק בשנת 2000. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בשבוע שעבר את ערעור המס שהגיש רום נגד החלטת פקיד שומה תל-אביב 4 ברשות המסים.

כעת כאמור ייאלץ רום לשלם מס בגין הכנסה של כ-25 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה משנת 2000 ועד התשלום בפועל - כך שבשורה התחתונה ישלם לרשות המסים 100% מהסכום שקיבל - כ-25 מיליון שקל.

עסקת רכישת מניות בזק בידי איש העסקים גד זאבי עמדה במרכזו של הליך פלילי שניהלה המדינה בשנים 2004-2015 נגד זאבי, רום, מיכאל צ'רנוי ועו"ד מיכאל קומיסר. המדינה טענה כי זאבי וצ'רנוי הסתירו מהרשויות ומהבנקים שמימנו את העסקה את העובדה שצ'רנוי מימן את זאבי לצורך רכישת 20% ממניות בזק. אולם באוקטובר 2015 - 16 שנה לאחר העסקה ו-11 שנה לאחר שהחל המשפט הפלילי - זיכה השופט עודד מודריק את כל הארבעה וקבע כי ההסכם היה חוקי ולא הסתיר שליטה בפועל של צ'רנוי בחברות שרכשו את השליטה בבזק.

רום, ששימש כמתווך של זאבי בעסקת בזק, הגיש תביעה נגד זאבי לקבלת דמי תיווך בסך 1.5 מיליון דולר, שלטענתו מגיעים לו מכוח הסכם שנכרת בין השניים בשנת 2000. לפי ההסכם, זאבי התחייב לשלם לרום דמי תיווך בסך 7 מיליון דולר, אך בפועל שולמו לו רק 5.5 מיליון דולר. רום זכה בתביעה, ונקבע כי זאבי יצטרך לשלם לו את הסכום הנתבע. ואולם הניצחון הזה הוליד מלחמה חדשה עבור רום - מלחמה על המס שיצטרך לשלם בישראל בעקבות הכנסותיו מהעסקה.

בשבוע שעבר ניתן פסק הדין בהליך המס האזרחי שהתנהל בין רשות המסים לרום, ונקבע כי הכנסות שצמחו לזאב רום בשל פעולות שעשה לקידום עסקת בזק - חייבות במס בישראל.

הרקע למחלוקת היא פעילותו של רום בישראל וסיווג הכנסותיו ככאלה שצמחו בישראל או בחו"ל. רום פעל במשך שנים רבות למען קליטת יהודי ברית-המועצות לשעבר בישראל. באמצע שנות ה-90 התבקש רום לסייע בקליטתו של צ'רנוי שעלה לישראל וביקש לקיים בה עסקים. צ'רנוי היה בעל המניות העיקרי של Mobiltel EAD, חברה לשירותי טלפוניה סלולרית שמקום מושבה ופעילותה בבולגריה. זאבי התעניין ברכישתה של מובילטל, וככל הנראה במסגרת התעניינותו זו יזם רום פגישה בין זאבי לצ'רנוי בבולגריה.

באחת מפגישותיהם בבולגריה דנו זאבי וצ'רנוי בעסקה נוספת, שאף נסגרה ונחתמה, בסיועו של צ'רנוי במימון רכישת מניות בזק על-ידי זאבי. בשנת 2000 שילם זאבי לרום סך של 5.5 מיליון דולר. פעולותיו של רום בקשר עם עסקת המימון כללו היכרות בין צ'רנוי וזאבי ופעולות שסייעו בהשלמת העסקה, בכללן השתתפות בפגישות בארץ ובחו"ל, נסיעה ללונדון, שירותי תרגום והעברת מסמכים בין הצדדים.

רום טען כי התמורה שקיבל מאיש העסקים גד זאבי הייתה בעבור היכרות בלבד בינו לבין איש העסקים מיכאל צ'רנוי, שאירעה בבולגריה, ולכן הוא אינו חב במס בישראל.

פקיד שומה תל-אביב 4, באמצעות עו"ד שגית כחלון מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), טען כי רום קיבל את התשלום בגין שירותי ייעוץ וניהול, הכוללים גם היכרות בין צ'רנוי לזאבי וגם פעולות רבות נוספות שעשה רום לצורך קידום העסקה. פעולות אלה נעשו רובן בישראל, ועל כן ההכנסה חייבת במס בישראל.

בנוסף טען פקיד השומה כי גם אם תתקבל טענתו של רום, לפיה הוא רק הפגיש בין זאבי לצ'רנוי בבולגריה - יש לראות את התשלום בכל מקרה כהכנסה שהופקה בישראל, וזאת מכוח פקודת מס הכנסה בנוסחה דאז, מכיוון שמדובר בהכנסה מעסק או משלח-יד שבו עסק רום גם בישראל.

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את עמדת המדינה וקבע כי פעולותיו של רום, הכוללות יצירת היכרויות בין צ'רנוי לבין אנשי עסקים ישראליים וכן סגירתן של עסקאות, נעשות באופן מחזורי ותדיר. לרום, נקבע, הייתה המומחיות והמיומנות ביצירת קשרים בין אנשי עסקים ישראלים לבין אנשי עסקים ממדינות ברית-המועצות לשעבר; פעילותו של רום, שכללה יצירת היכרות בין זאבי לצ'רנוי וכן פעולות נוספות שסייעו בהשלמת העסקה, היא חלק מפעילותו העסקית של רום, ולכן ההכנסה שהתקבלה בגינה היא הכנסה מעסק.

עוד נקבע כי מאחר שמרכז פעילותו של רום היה בישראל, אף אם חלק מפעולותיו נעשו מחוץ לישראל - אין בכך כדי להשפיע על סיווגה של ההכנסה כהכנסה מעסק המתנהל ופועל מישראל.

בית המשפט דחה גם את טענתו של רום, לפיה התשלום היווה תמורה בגין עצם ההיכרות או המפגש שיצר רום בין צ'רנוי לזאבי בבולגריה. עוד הוסיף השופט אלטוביה כי אף אילו היה מדובר בהכנסה שהופקה או נצמחה בחו"ל - היא חייבת במס בישראל לפי פקודת מס הכנסה, מאחר שההיכרות בין זאבי לצ'רנוי נעשתה על-ידי רום במהלך העסקים שלו בישראל, והיא באה בגדר משלח-ידו בישראל.

בית המשפט חייב את רום בנוסף בתשלום הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין בסך 100,000 שקל. 

"הפה והאזניים" של צ'רנוי

בין היתר ציין השופט אלטוביה כי "פעולותיו של המערער (רום, א' ל"ו), הכוללות יצירת היכרויות בין מיכאל צ'רנוי לבין אנשי עסקים ישראלים וכן סיוע בסגירתן של עסקאות, נעשות באופן מחזורי ותדיר. למערער הייתה מיומנות ומומחיות ביצירת קשרים בין אנשי עסקים ישראליים לבין אנשי עסקים ממדינות ברית המועצות לשעבר... מכל האמור לעיל עולה כי בשנות המס הרלוונטיות, פעילותו של המערער ליצירת קשרים בין אנשי עסקים ישראליים לבין מיכאל, וכן סיוע בניהול משא-ומתן ובהוצאתן לפועל של עסקאות אלה, עלתה לכדי עסק, וכך נקבע".

עוד צוין כי "המערער העיד כי מלבד יצירת ההיכרות הראשונית בין מיכאל צ'רנוי לבין גד זאבי, הוא המשיך להיות מעורב בעסקת המימון כנציגו של צ'רנוי. המערער נכח בפגישות שהתקיימו בארץ ובחו"ל בין צ'רנוי לבין זאבי, שימש כמתורגמן, היה איש הקשר בין צ'רנוי לבין עורכי הדין, התבקש על-ידי צ'רנוי לנסוע בחודש אוקטובר 1999 ללונדון על-מנת לוודא כי עסקת בזק יוצאת אל הפועל, וכן מונה מטעמו של צ'רנוי כאחד משני הדירקטורים ומורשי החתימה בחברת זאבי תקשורת בינלאומית. לכך יש להוסיף כי בהליך הבוררות טען המערער כי תפקידו בעסקת המימון היה משמעותי".

לגישת השופט, "פעילות זו - שכללה יצירת היכרות בין זאבי, איש עסקים ישראלי, לבין צ'רנוי, וכן פעולות שסייעו בהשלמת העסקה - היא חלק מפעילותו העסקית בישראל של המערער, ועל כן ההכנסה שהתקבלה בגינה היא הכנסה מעסק על-פי סעיף 2(1) לפקודה. מאחר שמרכז פעילותו של המערער היה בישראל, אף אם חלק מפעולותיו נעשו מחוץ לישראל - אין בכך כדי להשפיע על סיווגה של ההכנסה כהכנסה מעסק המתנהל ופועל בישראל".

עוד הוסיף השופט כי "לכך יש להוסיף כי טענת המערער - לפיה התשלום היווה תמורה בגין עצם ההיכרות ו/או המפגש שיצר המערער בין מיכאל לבין גד בבולגריה - אינה מקובלת עליי. המערער העיד כי התשלום הותנה בחתימתה של עסקת המימון, ולכן פעולותיו לקידום חתימתה של עסקת המימון נבעו מהאינטרס האישי שלו לקבל את התשלום".

השופט דחה גם את טענתו של רום, כי הוא היה "הפה והאוזניים של צ'רנוי אל מול זאבי, נשיץ ואחרים", ולכן אין לייחס לפעולות שעשה כנציגו של מיכאל את התשלום. "איני מקבל טענה זו", כתב השופט, וציין כי "כשם שמיכאל נזקק לשירותים שסיפק המערער לצורך ההתקשרות עם זאבי - כך נזקק זאבי לשירותים שסיפק המערער לצורך ההתקשרות עם צ'רנוי. פעולותיו אלה של המערער שירתו את שני הצדדים לעסקה ואת האינטרס האישי של המערער להשלים את כריתת הסכם המימון ולקבל בתמורה את הסך של 5.5 מיליון דולר".