לקראת הקדנציה הבאה: שני הכובעים של כחלון כבר עלו לציבור הרבה כסף

שר האוצר משה כחלון לקח לעצמו גם את ראשות מועצת מקרקעי ישראל • בשנים האחרונות הוא היה אחראי למכור את קרקעות המדינה, אבל גם לשמור על הקופה הציבורית • ניגוד העניינים הזה הסתכם באובדן הכנסות ממסים בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל • ניתוח "גלובס"

כחלון בביקור בפרויקט מחיר למשתכן בלוד /  צילום: יוסי אלוני
כחלון בביקור בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני

עוד במסע הבחירות של 2015 הכריז משה כחלון על מהלך אחד מרכזי שהוא מתכוון להוביל: פירוק מונופול הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל והפסקת הספסרות בקרקע של הרשות. אולם הדיסוננס החריף בין ההצהרות במסע הבחירות לבין המעשים אחרי הבחירות התברר במהירות: במקום לפרק את המונופול, לקח שר האוצר את כל סמכויות הדיור לעצמו, ויצר מונופול חזק הרבה יותר.

עם כניסתו לתפקיד ב-2015, ובמטרה להתמודד עם מחירי הדיור המאמירים, לקח על עצמו כחלון את מה שהוא אוהב להגדיר כ"ארגז הכלים" - סמכויות כמעט מוחלטות בענף הדיור. הוא הפך לאחראי על רשות מקרקעי ישראל שהועברו משר הבינוי והשיכון, ואת מינהל התכנון כולו (שאליו שייכות גם הוועדות המיוחדות להאצת הבנייה, ובהן הוד"ל והוותמ"ל) קיבל ממשרד הפנים. את השליטה ב"דירה להשכיר" - חברה ממשלתית לדיור והשכרה - הוא ירש מקודמו יאיר לפיד. את עצמו הציב כחלון בראש קבינט הדיור.

ביטוי אבסורדי למצב זה השתקף בישיבת קבינט הדיור שנערכה ביום האחרון של 2018, שבה אושרו תוכניות בנייה של כ-166 אלף יחידות דיור, ושורה של הליכי תכנון, רישוי וסבסוד קרקעות. בקבינט הדיור חברים 12 שרים, אבל באותה ישיבה השתתף רק חבר קבינט אחד, היו"ר כחלון, שקיבל את כל ההחלטות בקולו היחיד.

"להגן על אחריות וריסון תקציבי"

לאחר הבחירות הקודמות העמיד את עצמו כחלון גם בתפקיד יו"ר מועצת מקרקעי ישראל - הגוף הקובע את מדיניות המקרקעין ומחליט גם לגבי פרויקטים ספציפיים, ובכך הפר עיקרון חשוב של איזונים ובלמים. כחלון, כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שולט במועצה, קובע את סדר יומה וחותם על כל החלטה של המועצה - דבר שיוצר פוטנציאל לניגוד עניינים בין כובעו כאחראי על הקופה הציבורית לבין מי שמשחרר את קרקעות הציבור למכירה.
בשם העיקרון של איזונים ובלמים, על החלטות רמ"י חותמים שני שרים: חתימה ראשונה של השר הממונה על רמ"י והמכהן כיו"ר הרשות, וחתימה שנייה היא של שר האוצר. החתימה הכפולה נדרשת לצורך אישור החלטות שיש להן משמעות של הפחתה תקציבית, בדיוק כמו ההחלטה על ההנחות בקרקע לפרויקטים של מחיר למשתכן - אבל בקדנציה הזו מדובר באותו אדם. החתימה שמתחייבת לפי חוק יסודות התקציב היא חתימת שר האוצר, שאמור לחתום אחרי בחינה עניינית של עלות ההחלטה.

את הוראת החוק בדבר מתן זכות וטו לשר האוצר במסגרת החתימה השנייה על החלטות המועצה, הסבירה שופטת בית המשפט העליון ענת ברון בכך שהיא "נועדה להגן על אינטרס חשוב במיוחד, הקפדה על ריסון תקציבי ועל חלוקת משאבים מסודרת, שוויונית ואחראית".

אבל כחלון הטיל את כל כובד משקלו על תוכנית "מחיר למשתכן". הוא הצהיר במפורש כי יפסיק את הספסרות בקרקע לטובת חסרי הדירה, וכל קרקע שאפשר היה לקחת מרמ"י או מקק"ל ולמכור אותה בהנחה - לקחו לטובת התוכנית, ללא קביעת קריטריונים של הכנסה או של מצבם הכלכלי של הרוכשים.

מבחינת השפעת "מחיר למשתכן" על תקציב המדינה, החשב הכללי באוצר העריך לאחרונה שעלות הפרויקט, הנובעת מההנחות במחירי הקרקע, היא כ-5.26 מיליארד שקל. יש הנוקבים במספרים גבוהים הרבה יותר.

ריכוז כוח כזה בתחום הדיור כפי שיצר כחלון, והשימוש המסיבי במכשיר התקציבי של הנחות בקרקע לטובת מחיר למשתכן, הביא אחרי ארבע שנים להישג שאפשר להגדירו בינתיים כבלימת קצב עליית מחירי הדיור - בטח לא ירידות חדות. זאת, בלי דיון ציבורי על המחיר ועל החלופות של העלות התקציבית.

שאלת שני הכובעים של כחלון עוררה כמה גופים לפנות ליועמ"ש בעניין. עו"ד תומר נאור מהתנועה למען איכות השלטון טען שמדובר בפגיעה במנגנון הפיקוח הנדרש משר האוצר על החלטות המועצה.

בתשובה ענו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה כי אין בעייתיות של ניגוד עניינים "מוסדי" במצב הקיים. היועץ המשפטי הבהיר, כי "החלטת הממשלה (באישור הכנסת) לפיה שר האוצר אחראי להיבטי ניהול המקרקעין, משמעותה כי האיזון ייעשה מיניה וביה במסגרת מימוש אחריות זו. לא ניתן לקבל את הטענה לפיה נפגע הפיקוח על החלטות המועצה בהיבט האיזון התקציבי לפי חוק יסודות התקציב". בנוסף, הסביר היועץ המשפטי, סגן הממונה על התקציבים באוצר, הממשיך לכהן כחבר במועצה, "אמון מתוקף תפקידו על בחינת ההיבטים התקציביים הנלווים להחלטות המועצה, והוא מביע את עמדתו במועצה, בין היתר בעניינים אלו".

"פועלים בהתאם להנחיות היועמ"ש"

פורום הקרקעות של האגודה לצדק חלוקתי והקשת הדמוקרטית המזרחית, שהגישו את העתירה בבג"ץ הקרקעות החקלאיות, פנו לאחרונה ליועמ"ש בדרישה להשעות את כחלון מראשות מועצת מקרקעי ישראל, בנימוק של ניגוד עניינים מול תפקידו כשר אוצר. השעיתו של כחלון נדרשת לטענתם גם בגין סדרה של הטבות לסקטור החקלאי בזמן האחרון, כמו קרקע למיזמים סולריים, הקלות בתשלומים בגין שימושים חורגים ומינוי "מוזמן" מטעם המושבים כמשתתף בישיבות המועצה.

מלשכת שר האוצר נמסר: "אנחנו פועלים בהתאם להנחיות היועמ"ש". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988