הבראת סלקום ושוק הסלולר המדמם כרוכות בצעדים קיצוניים

ניתוח הדוחות הכספיים הקשים שפרסמה השבוע חברת סלקום מעלה כי בתנאים הנוכחיים אין לה, וליתר החברות, הרבה ברירות • הן ייאלצו לפטר עובדים, לוותר על פעילויות לא רווחיות כמו הטלוויזיה והטלפון הקווי, ולחזור להיות חברות סלולר נטו • 5 הערות על שוק הסלולר המדמם

מנכ"ל סלקום, ניר שטרן / צילום: סיון פרג'
מנכ"ל סלקום, ניר שטרן / צילום: סיון פרג'

האכזבה שהביעו מספר אנליסטים המסקרים את חברות התקשורת לנוכח ההפסד של סלקום, מלמדות כי בשוק ההון לא באמת מפנימים את גודל המשבר של שוק הסלולר. אם לוקחים את המגמה המשתקפת בדוחות סלקום, לא מן הנמנע שבסוף השנה החברה תידרש להזרמות הון מהבעלים או ששוב נשמע את המילים הסדרי חוב, פריסת חובות וכו'.

קשה להבין כיצד בשוק ההון טרם הפנימו עד כמה חמור מצבן של חברות הסלולר. סלקום לא לבד על המגרש, בשבוע הבא ייחשפו דוחות פרטנר, ונראה שמצבה לא טוב בהרבה.

אבל לא רק בשוק ההון לא הפנימו את חומרת הבעיה, נראה כי גם החברות עצמן צריכות לעבור שידוד מערכות. לא מובן כיצד, למשל, בפרטנר חתמו על הסכם קיבוצי חדש לפני שבועיים שאין בו צמצום בכוח-האדם. להפך - החברה התגאתה בזה שאין קיצוצים בכוח-האדם בהסכם החדש. בסלקום בניהולו של ניר שטרן ככל הנראה יהיו קיצוצים, אבל בשיעור מצומצם.

ההכנסות של סלקום
 ההכנסות של סלקום

ההתנגשות בין התוצאות הפיננסיות לבין ההסכמים הקיבוציים בלתי הגיונית בעליל. אם לא די בכך, שתי החברות עורכות מסיבות פורים שעולות מיליוני שקלים, ונדמה שאף אחד לא באמת מפנים את גודל המשבר. חוגגים על הטיטאניק. 

להלן 5 הערות על מצבו הקשה של שוק הסלולר:

1. הציבור יתעורר רק שהפערים יהיו בלתי נסבלים

ומה עם הרגולטורים האחראיים? נותר רק לקוות שמנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, קורא את הדוחות ומבין את גודל המשבר. יותר מזה, צריך לקוות שאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר ואנשי רשות התחרות, שהובילו את הקו של התנגדות תקיפה למיזוגים בשוק הסלולר, מבינים לאן הם מוליכים את השוק.

לתמוך בגישה שאומרת שצריך לתת לשוק לעשות את שלו ועדיף לאפשר לחברות לקרוס מאשר לאשר מיזוגים - זה דבר אחד. מחיר של משבר קריטי והפסדי עתק למשקיעים ולציבור, אם חברה כמו סלקום תיפול - זה כבר דבר אחר לחלוטין. שלא לדבר על הנזק בפיתוח השוק ובהשקעות.

הציבור, לפחות בינתיים, שומר על אדישות ולא ממש מתעניין במה שקורה בשוק הסלולר. ככה זה לפחות עד שהמחיר יעלה. את הפער הציבור ירגיש כאשר הפערים הטכנולוגיים יהיו מהותיים, כשבמדינות אחרות כבר יגלשו בדור החמישי, ואצלנו הדור הרביעי עוד מקרטע. אם לא יהיה שינוי דרסטי בשוק, זה מה שיקרה. חבילת סלולר "הכול כלול" ב-25 שקל היא לא חזות הכול.

2. תנו למספרים לדבר בעד עצמם

השבוע כאמור התפרסמו הדוחות של סלקום, בואו ניתן למספרים שהופיעו בהם לדבר: בין 2015 ל-2016 סלקום איבדה בהכנסות משירותי סלולר בלבד 111 מיליון שקל. שנה לאחר מכן הירידה השנתית כבר הסתכמה ב-233 מיליון שקל, ובין 2017 ל-2018, הירידה הסתכמה ב-199 מיליון שקל.

בהכנסות המגזר הנייד כולו, הכולל מכשירים וציוד קצה, המספרים כמובן יותר גדולים ומוחשיים, וזאת על רקע הירידה במכירות ציוד הקצה על-ידי מפעילים ונתח שוק הולך וגדל של רוכשים שמעדיפים לרכוש את המכשירים ברשתות הפרטיות או בחו"ל.

כך נראית השחיקה במספרים: ב-2015 הסתכמו מכירות הסלולר של החברה (שירותים ומכירות) ב-3.2 מיליארד שקל, שנה לאחר מכן, ב-2016, נרשמה ירידה של 205 מיליון שקל, והמצב רק הלך והידרדר. ב-2017 נרשמה ירידה של כ-300 מיליון שקל נוספים, ובשנה האחרונה הירידה הסתכמה ב-314 מיליון שקל.

בנוסף, אם לוקחים בחשבון את העובדה שסלקום מקבלת הזרקה ישירה של 200 מיליון שקל בשנה מגולן טלקום ומ-We4G עבור אירוחן, לא קשה להבין מה שווה הפעילות של סלקום בלעדיהם. הם מספקים לה חבל הצלה משמעותי.

3. הישועה לא תבוא מהטלוויזיה או מהסיבים

סלקום אמנם פעילה במגזרים נוספים, כמו הטלוויזיה, פריסת הסיבים האופטיים והטלפון הקווי, אבל בחרנו להתרכז בסלולר. זהו עדיין לב-ליבה של פעילות החברה. התחומים האחרים אינם מפצים על השחיקה בסלולר, וגם בעתיד הנראה לעין לא ברור כיצד הם יהפכו לכאלה.

בשורה התחתונה, ניתוח המצב מעלה כי ללא שינוי מהותי בשוק הסלולר, וכל עוד השחיקה ברווח נמשכת, אין להנהלות של סלקום ושל החברות האחרות הרבה ברירות. לשיטתנו, דירקטוריון אחראי היה כנראה צריך לסגור את הפעילויות האחרות ולהורות על תוכנית חירום של פיטורים נרחבים. כל עוד החברות ימשיכו במדיניות של לטמון את הראש בחול ולא לטפל בשלד שאינו מסוגל להחזיק את האופרציה כולה - הן אולי יחגגו את חג פורים הבא, אבל החגיגה תהיה הרבה יותר עצובה.

4. האיש ששומר על הקיפאון בשוק

ועוד שתי נקודות אחרונות. יעקב נדבורני, מנכ"ל We4G, הפך להיות הבעיה הקשה ביותר בשוק הסלולר לחברות הוותיקות. הוא ממשיך להיות הסמן הימני של השוק. חברות אחרות יכולות למכור חבילות במחירים דומים פחות או יותר, אבל בסופו של דבר, נדבורני הימר על אסטרטגיה שמקיזה לוותיקות דם. הוא, יותר מכל, אחראי לכישלון הניסיון להעלות מחירים בשוק בחודשים האחרונים.

אמנם גם פלאפון לא הצטרפה לפרטנר ולסלקום בניסיון להעלות מחירים, אבל הניסיון נכשל בעיקר בגלל שנדבורני לא מצמץ. כמו בתחרות משיכת חבל, הוא נעץ את רגליו באדמה ולא זז, בעוד כל השוק מתיש את כוחו בניסיון להזיזו.

התוצאה באה לידי ביטוי בניידות המספרים. אפשר להגיד כל מה שרוצים על ניידות המספרים, שהיא לא משקפת נאמנה בגלל משחקים של החברות וגיוסים פיקטיביים וכו'. עם זאת, בסופו של דבר הניידות משקפת מגמה כללית, שבמקרה של We4G מראה, גם החודש, אחרי שמבצע ההשקה שלה הסתיים, שהיא ממשיכה להוביל בהיקף הניודים. בנוסף, אלו שננטשות - ממשיכות באותה מגמה חרף העובדה שחזרו בהן מהעלאת המחירים, כמו פרטנר.

5. התחרות בכל התחומים רק הולכת ומחריפה

הנקודה השנייה היא שהתחרות בטלוויזיה ובשוק הקווי עומדת להחריף. נתחיל בטלוויזיה. כפי שפרסמנו ב"גלובס", yes עומדת להשיק מוצר חדש בחודשים הקרובים, פרטנר ניסתה להעלות את מחיר הטלוויזיה שלה, אך בהזדמנות הראשונה חזרה לחבילה המקורית שהציעה, כולל שירות נטפליקס, ולא רק הן. גם הוט, yes ובזק בינלאומי יוצאות במבצעים ומוזילות מחירים.

על השוק הסיטונאי כבר אין מה להרחיב. מי זוכר היום שלפרטנר הייתה חברה בת בשם 012, ולסלקום היה את נטוויז'ן. שתיהן היו שוות טרום רפורמת השוק הסיטונאי כ-1.5 מיליארד שקל. הרפורמה מחקה אותן לאפס. הן, שלחצו על משרד התקשורת לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי, נאלצו לשלם מחיר כבד ולמחוק פעילות ISP (ספק אינטרנט), שהייתה יצור כלאיים בעצמה אבל רווחית, לטובת מודל תחרותי שהיום מתברר שתרומתו לפיתוח השוק וקידומו שואפת לאפס.

מישהו זוכר שלקוח שילם עבור ספק אינטרנט 40-50 שקל בחודש? וזה עוד לפני שדיברנו על המשך ההשקעות הנדרשות בפריסת סיבים אופטיים כדי להגיע למסה קריטית של לקוחות שיוכלו לממן את ההשקעה. אבל במציאות שלנו מה זה משנה - העיקר שאפשר לארגן מסיבות ענק לעובדים. 

החיבור בין yes לאפל

חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולתת את הקרדיט למי שצריך. מי שהוביל את המהלך של שיתוף הפעולה שמתרקם בין yes לאפל, בשיווק של האפל  TV המעודכן לצרכיה של yes, אלה הם רון אילון, מנכ"ל החברה לשעבר; ואורי גל, סמנכ"ל השיווק לשעבר, שהיום הוא במקרה וללא כל קשר עובד באפל. זה לא גורע מהקרדיט של אלה שעוסקים במלאכה היום, אבל חשוב להזכיר מהיכן הכול התחיל.

משרד התקשורת (שוב) נגד בזק

משרד התקשורת פרסם אתמול (ב') שימוע לקביעת המחירים הסיטונאיים של בזק. בעברית זה אומר שימוע לקראת הורדת המחירים של בזק. מישהו מעלה בדעתו שמשרד התקשורת יקבע מחירים שעשויים להיות יקרים יותר או "חס וחלילה" לקבל את טענות בזק?

משרד התקשורת מסמן מטרה ורק אחר-כך יורה. אין שום משמעות לשימוע. אפשר אפילו להגיד שמדובר בשימוע פוליטיקלי קורקט ברוח התקופה. האמת היא שצריך להוריד את המחיר הסיטונאי, כי סלקום ופרטנר ביקשו, ובגלל שמשרד התקשורת חי בחרדה שמדיניותו הכושלת תביא לכך שאחת החברות תקרוס.

יש חברה שמרוויחה (בזק), ויש חברות שמפסידות (חברות הסלולר), ומה שהמשרד עושה זה להחליט מי ירוויח ומי יפסיד. פשוט. אין לזה שום קשר לכלכלה. ועוד לא הזכרנו את הוט, שבה שוב לא נוגעים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988